אחד התחביבים המרכזיים של מתניהו אנגלמן הוא עיסוק בספורט. בעיקר ריצה: הוא מתאמן עם אלוף ישראל לשעבר, גזצ'או יוסף, והספיק לרוץ כבר שבעה מרתונים ("לצערי, בשנה האחרונה יצא לי לרוץ רק שני חצאים", הוא כמעט מתנצל).
בקרוב, אם הכל ילך כפי שמתכננת הקואליציה, האיש שרץ שבעה מרתונים יתחיל מרוץ שיימשך שבע שנים - כמבקר המדינה הבא, בהנחה שייבחר לתפקיד. "יש גורמי אכיפה אחרים. המבקר הוא גורם שעוסק בביקורת, ולא גורם אכיפת חוק", אומר אנגלמן בראיון ל"ישראל השבוע", בתשובה לשאלה אם ראוי שהמבקר יחזק את הקשר עם הפרקליטות, במטרה להעצים את השפעת דו"חותיו גם באפיקים פליליים.
אנגלמן (53), בעל ניסיון רב־שנים בניהול גופים ציבוריים ובביקורת על התנהלות פיננסית של ארגונים גדולים, עשוי להביא עימו רוח חדשה למשרד המבקר. הוא זהיר בדיבורו, ומקפיד לא להתבטא בחריפות כלפי קודמיו במשרד או כלפי גורמים אחרים במערכת; אך בתשובותיו המדודות והמחושבות אפשר ללמוד הרבה הן מתוך הלאו.
אחרי שנים שבהן מבקרי המדינה פעלו להרחיב את סמכויותיהם, בניסיון להעצים את השפעתם ואת מעורבותם בתהליכי קבלת ההחלטות, דומה שהיומרה של אנגלמן היא צנועה הרבה יותר. המוטיב המרכזי ששב ועולה בדבריו הוא החזרת הביקורת לשדה הפיננסי־ניהולי, במטרה לשפר את הפיקוח על השימוש בכספי ציבור במוסדות המדינתיים. "אני לא רוצה להיות ביקורתי כלפי אחרים", הוא אומר, "כל אחד מביא את הפן שלו לביקורת, ואני רוצה להביא את הפן שלי, שמדגיש את הצד הניהולי, ההתייעלות הכספית והשמירה על כספי הציבור".
הוא מתגורר ביישוב נוף איילון, נשוי ואב לשישה. את שירותו הצבאי עשה במסגרת ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות ושירת כמפקד טנק. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במינהל עסקים, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ומילא מגוון תפקידי ניהול וביקורת במגזר הציבורי. בין השאר כיהן כרואה חשבון במשרד רואי החשבון "פאהן, קנה ושות'"; כסמנכ"ל כספים ומנהל במכללה האקדמית להנדסה בירושלים; כמנכ"ל המועצה המקומית שֹהם וכמנכ"ל הטכניון.
"אני לא רוצה להיות ביקורתי כלפי אחרים" // צילום: אורן בן חקון
לפני פחות משנה מונה לתפקידו הנוכחי - מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), האחראית לתקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הוא מתגאה בצעדים שנקט להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות שונות, דוגמת יוצאי אתיופיה, המגזר החרדי וערביי מזרח ירושלים. הרגישות החברתית, לדבריו, היא "מסר שחשוב לי מאוד, ואני מביא אותו איתי גם לתפקיד הבא".
הלימה עם יעדי הממשלה
בשבוע האחרון התחוללה דרמה מאחורי הקלעים של הקואליציה, עד שהוחלט להציג את אנגלמן כמועמד מטעמה לתפקיד המבקר. נתניהו שאף למנות לתפקיד הרם את פרופ' אברהם דיסקין, אך בשל התנגדותם של דרעי וליברמן נאלץ לסגת. עד אמצע השבוע הסתמן כי הקואליציה תציג שני מועמדים במקביל - את אנגלמן וכן את עו"ד מיכל רוזנבוים. רק ביום שני בלילה הוחלט לבחור באנגלמן כמועמד בלעדי בהצבעה הצפויה בכנסת בשבוע הבא.
"הגישה שלי", אומר אנגלמן, "היא שהביקורת היא כלי בידי ההנהלה. האתגר המרכזי בתפקיד הוא ליצור שיתוף פעולה עם המוסדות המבוקרים, ולהצליח כרגולטור לסייע להם להתייעל ולהשתפר".
כיהנת פרק זמן קצר מאוד כמנכ"ל הוות"ת והמל"ג, קשה לסיים תהליכים בתקופה כה קצרה.
"נכון, אני נמצא בתפקידי, וטוב לי בו מאוד. אבל אני חושב שהאתגר הלאומי הוא משמעותי, ואני מביא ניסיון רב מהסקטור הציבורי - גם בתחום הביקורת, גם בראייה הרחבה, גם בניהול תקציבים וארגונים גדולים. המבקר נבחר אחת לשבע שנים, והיתה פה הזדמנות, כולל ברכת הדרך מראש הממשלה, שאני מודה לו על האמון שנתן בי. בנסיבות האלה, החלטתי להיענות לאתגר".
אילו כישורים הופכים אותך מתאים לתפקיד?
"יש לי ניסיון רב־שנתי בביקורת ובניהול כספים במגזר הציבורי, בעידוד יוזמות ובקידום מצוינות. אלו הדברים שמשרד מבקר המדינה עוסק בהם, ואני סבור שיש לי הרבה מה לתרום".
בניגוד למבקרים אחרים, אתה לא שופט בדימוס. מה ההבדל בין מבקר שופט למבקר רואה חשבון?
"אני מכבד כל מבקר ואת המטען שהוא הביא איתו, וכמובן, אני מכבד ביקורת שיפוטית. עם זאת, בדרך כלל בביקורת, הן בתאגידים והן בגופים ציבוריים, האנשים שעומדים בראשם עוסקים בביקורת מינהלתית ובראייה פיננסית רחבה. אני חושב שהניסיון שלי בתחומים האלה מביא לתפקיד ערך מוסף".
איך אתה רואה את מוסד המבקר תחתיך?
"מוסד מבקר המדינה הוא מוסד מפואר. יש בו אנשים מקצועיים בעלי ידע רב מאוד, וחלק מהעניין הוא לדעת איך להנהיג ולהפגין מקצועיות, לרדת לפרטים, לכבד מאוד את הצוות המקצועי וללכת איתו. מעבר לכך, יעד שהייתי מציב הוא ליצור הלימה בין פעולות המשרד לביקורת המדינה ובין היעדים הממשלתיים. למשל, אם אני לוקח יעד ממשלתי של הפחתת רגולציה, אשאל את עצמי איך הביקורת עוזרת לקדם את הנושא הזה. דבר נוסף - הביקורת צריכה לא רק להצביע על הכשלים, אלא גם לעודד מצוינות וניהול תקין.
"הדרך לעשות זאת היא שהביקורת תכבד את הגופים המבוקרים ותשמור על היכולת שלהם לקבל החלטות. להציג את הביקורת בפניהם, לכבד את התגובה שלהם ובסופו של דבר לזכור שהגוף המבוקר הוא זה שיש לו אחריות וסמכות לפעול".
ביקורת ממקום של כבוד
מה לגבי מקומו של המשפט בשירות הציבורי? יש מי שיטען כי עודף משפטיזציה מקשה על פעילות הממשלה ומוסדותיה. איפה אתה נמצא בסוגיה הזו?
"אני חושב שאין סתירה בין הדברים. כל הגופים שבהם הייתי שותף פעלו לפי חוק, ועם זאת, ביצענו בהם הרבה יוזמות והרבה פעולות של התייעלות".
האם יש היום איזון בין הרשויות - מערכת המשפט, הכנסת, הממשלה?
"אני לא המחוקק בנושאים האלה, ואני מעדיף לא להתבטא בנושא הזה".
לאחרונה נוצרה תפיסה שמבקר המדינה הוא אחד משומרי הסף, סניף של מערכת המשפט, והוא גם נסחף לדיונים האלה על האקטיביזם השיפוטי והפרדת הרשויות.
"אני לא רוצה להתבטא לגבי קודמיי, אבל אדגיש שהגישה שלי היא לבוא ממקום ניהולי, לתת ביקורת בונה מעבר לבחינה המשפטית. ביקורת צריכה לבוא ממקום של כבוד, ככלי ביד המנהל".
לאחרונה פורסם ב"מקור ראשון" שמבקר המדינה הנוכחי פעל לאמץ תפיסה שלפיה המבקר הוא "נציב זכויות אדם", עניין המרחיב באופן דרמטי את תחום פעילותו. האם תמשיך ביוזמה הזו?
"זו סוגיה שאני לא מכיר ולא נכנסתי לעומקה. אני רואה את חשיבות הביקורת ככלי ניהולי וכביקורת בונה, ואלה הדברים שאני רוצה להתמקד בהם. לכל מבקר יש מסרים אחרים ואני אכבד אותו על פי דרכו, אבל אלו הדברים שאני מתכוון להתמקד בהם".
אפשר לכבד. לא חובה להמשיך את היוזמות שלהם.
"נכון, אבל דברים כאלה אני צריך לבחון לאחר שאכנס לתפקיד, ולקבל החלטות".
נושא אחר הוא ביקורת בזמן אמת. המבקרים האחרונים טענו שעדיף להתריע בזמן אמת ולהתערב בתהליכים בשעה שהם קורים, ולא רק להעיר בדיעבד. מה דעתך?
"אני רואה חשיבות בהבחנה בין מוסד המבקר לבין גורמי הניהול של המדינה. מוסד המבקר צריך להתמקד בביקורת, ואת הניהול צריך להשאיר למדינה ולממשלה. תפיסת העולם שלי היא שיש דברים שאתה, כרגולטור, אומר למנהלי המוסדות - כפי שלמשל עשיתי במל"ג - זה דבר שבתחום אחריותך, וההחלטות הן שלך. לא צריך להתערב בכל דבר ולהחליף את המנהל, את המדינה או הממשלה".
מבקרים אחרים השתמשו בתקשורת באופן אקטיבי כדי להפיץ את הדו"חות, לקדם אותם ולהגביר את יעילותם בשיח הציבורי. האם נכון להתנהל כך?
"לדעתי, המבקר צריך להתמקד בהבאת הביקורת באמצעות הצגת הדו"חות שלו בפני הכנסת, שמכוחה הוא פועל, וכמובן שגם הציבור יתעדכן תוך כדי כך. אני לא רוצה להתבטא מעבר לזה, אבל האופי שלי הוא יותר של מעשים וקצת פחות של דיבורים".
מה לגבי השקיפות במשרד המבקר? התקציב לא ידוע במלואו, ואין באמת גוף שמפקח על המבקר. האם אתה מתכנן לשנות זאת?
"לא נכנסתי לרמה הזאת. צריך ללמוד את הדברים".
לעזור למערכת להתנהל
בשנים האחרונות נרשמו עימותים רבים בין לשכת ראש הממשלה למשרד המבקר, למשל בנוגע לדו"חות הביקורת על המנהרות, הוצאות המעון הרשמי וביביטורס. האם אתה חושב שהמבקר היה צריך לנהוג אחרת בסוגיות האלה?
"אני לא אתייחס לדרכים שבהן קודמיי התנהלו. רק אדגיש שאני אקיים את הביקורת בדרך מכבדת. הביקורת מציגה את עבודתה, ומקבלי ההחלטות צריכים לקבל את ההחלטות".
האם יש תחומים שמשרד המבקר צריך לעסוק בהם שעד היום לא נגעו בהם? ערכית או חברתית?
"אין לי עדיין מחשבות או תוכניות בנושא הזה".
מה האתגר הגדול ביותר של מבקר המדינה כיום?
"החזון שלי הוא שהמוסד ייתפס כגוף שמעביר ביקורת בונה, כגוף שנועד לסייע למערכת הציבורית להתנהל כראוי, וכגוף שיסייע לכנסת לוודא שהמערכת מתנהלת ביעילות כלכלית ובהתאם לכללי מינהל תקין. אני רוצה לראות תהליך סדור של תוכנית רב־שנתית".
אתה חושב שהמבקר צריך לחזק את הקשר עם גורמי אכיפה, כמו הפרקליטות למשל?
"אני חושב שלא. יש גורמי אכיפה, המבקר הוא גורם שעוסק בביקורת, ולא גורם אכיפת חוק".
המבקרים הקודמים זכו לתשומת לב רבה של התקשורת, והיו מושא ללחצים ולעיתים למתקפות מכוערות - מימין ומשמאל. טרם התמודדת עם עוצמה כזו של ביקורת וחשיפה. אתה מוכן לעמוד בזה?
"בכל התפקידים שבהם שירתי היו לחצים, אינטרסים והיו גורמים שהייתי צריך לעבוד מולם כמעט בכל יום. בסוף אתה צריך ללכת לפי מדיניות ולפי האמונה, וככה אני נהגתי. אני מאמין שכך יהיה גם כאן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו