"הותקפתי על השיר הישראלי השנה, האשימו אותי שזה בגלל שלא כתבתי"

השנה, דורון מדלי לא יישב בגרין רום עם המשלחת הישראלית ויחזיק אצבעות. אחרי שנים של כתיבת השירים הישראליים לתחרות, וכמובן, ההצלחה הענקית עם "טוי", מדלי העדיף הפעם לא להיות מעורב בכתיבת השיר לאירוויזיון.

"כדי לכתוב שיר אני צריך גירוי מאוד גדול מהמסך", הוא אומר. "נטע הציתה בי ובסתיו בגר את האש וגרמה לנו לכתוב את 'טוי'. הוא לא היה נולד אם היא לא היתה מביאה לנו את ההשראה. ב־2015 נדב גדג' הדליק אותי, וישבתי שבועיים וחצי כדי לכתוב את 'גולדן בוי'. 

"השנה, אף אחד מהפיינליסטים של 'הכוכב הבא' לא הטריף אותי מספיק כדי שאכתוב. מרגע הזכייה בתוכנית יש חמישה ימים לכתוב שיר, ולא בא לי לעבוד בזה.

"אם היה עולה לי רעיון אולי הייתי כותב, אבל כרגע אני בשלב שאני לא זוכר איך כותבים שירים. יש לי פריבילגיה גדולה לשבת שנה שלמה בבית ולא לעבוד". 

מה חשבת על השיר של קובי מרימי כששמעת אותו לראשונה?

"השיר התפרסם בזמן שהייתי בניתוח, וכשיצאתי ממנו היו הרבה ביקורות. פתאום גם אני הותקפתי, הרבה אנשים האשימו אותי שזה בגללי, בגלל שלא כתבתי. בהתחלה כולם היו נגד השיר, ואז התחילו להגיד לי שאם שומעים את זה כמה פעמים, אפשר להתחבר אליו.

"אני תמיד מנסה להסביר שבאירוויזיון צריך לראות בעיניים. קובי הוא זמר מדהים, והדבר שהכי חסר באירוויזיון הוא זמרים מצוינים שעומדים ושרים מצוין. לקובי יש פרצוף בלתי נשכח, יש לו קול מרשים, והשיר הוא שיר נעים. כששמעתי אותו בפעם הראשונה, היה ברור לי שהשיר הוא כמו כפפה ליד מבחינתו. אני חושב שהוא עוד יפתיע את כל המהמרים".

הביקורות עליו יכולות להזיק לו?

"עידן רייכל ואני התראיינו בגלי צה"ל ושאלו אותנו אם הוא יזכה. אני אמרתי שהוא לא יזכה, וכמובן זו היתה הכותרת, וזה ביאס אותי, כי אני האחרון שבא להוריד. הבן אדם מייצג את ישראל, השיר מכובד, זה מה יש וזה מה שהקהל בחר. אפשר להירגע ולפרגן". 

אפרופו רייכל, כתבתם יחד את "שבט אחים ואחיות". יש מי שטוען שזה שיר שמתאים יותר לתחרות.

"רייכל אמר לי שהיו הרבה תגובות כאלו".

בראיון לערוץ 2 אחרי הזכייה טענת שרק אתה יודע לכתוב שירים לאירוויזיון. אתה עדיין חושב ככה?

"אני הכי אשמח שיוצרים יקבלו השראה ממה שאנחנו עשינו בשנה שעברה, יתייחסו לאירוויזיון כאל ז'אנר ויתחילו לחפור עם עצמם מה מתאים לדבר הזה. אם תשמע את 200 השירים שהוגשו לוועדה שבוחרת את השיר, תגלה שיש שם בקושי ארבעה שירים שאפשר לקרוא להם שירים.

"לפני כמה שנים הרגשתי שאני הבן אדם היחיד בישראל שכותב שירים שמחים, ואז כל הזמרים היו עלי. גם אז רציתי שיהיו עוד אנשים שעושים את זה, ואז אבי אוחיון התחיל, והדלקנו אחד את השני.

"בשנים האחרונות השירים של האירוויזיון קצת על הכתפיים שלי. לא אכפת לי, כי אני אוהב את זה, והאירוויזיון מדליק בי אש ורצון לזכות. אני מקווה שהסיפור הזה יחלחל ליוצרים אחרים.

"הזמר מפורטוגל זכה לפני שנתיים, אבל לא היה לו להיט בינלאומי. 'טוי' הוא אחת הזכיות הגדולות בהיסטוריה של התחרות מבחינת הצלחה של שיר, וזה אמור להדליק פה אנשים שחולמים לצאת החוצה. כולם חולמים לוס אנג'לס, ואני אומר: עזבו את לוס אנג'לס, כרגע השתלטנו על אירופה. זה כיף, תצטרפו לחגיגה הזאת". 

יש סיכוי שבשנה הבאה תחזור לכתוב לתחרות?

"אני חושב שהתחרות צריכה לעבור פִרמוט, כי מבחינה מוזיקלית, המדינות איבדו כל קו. בשנה שעברה 'טוי' ו'פואגו' (השיר של קפריסין; ע"ס) הציבו סטנדרט משוגע של להיטים, ואלני הקפריסאית אמרה אז ש'בשנה הבאה זה יחרפן את כל המדינות, והן לא יידעו מה לעשות'.

"בדרך כלל כולם מנסים לחקות את הזוכה, אבל את 'טוי' אי אפשר לחקות, אז חשבתי שינסו לעשות משהו בסגנון של 'פואגו'. אבל במקום זה כולם עשו בלדות, או שלקחו את המוזרוּת של נטע ועשו דברים ביזאריים ולא כיפיים. מבחינת השירים, זה האירוויזיון הגרוע ביותר בעשור האחרון. מה שיציל אותו הוא התוכנית האמנותית". 

•  •  • 

יש בו חרטה על הדברים שאמר בראיון ההוא אחרי הזכייה. 14 דקות עם אוסף של אמירות יהירות, שהמפורסמת שבהן היתה "נטע נקלעה לסיטואציה", במענה לשאלה מי זכה יותר בתחרות, הוא או נטע. 

"כמה ימים לפני השידור, העורכת הודיעה לי שיעלה פרומו עם המשפט הזה והכינה אותי לזה שהוא יעורר רעש. אמרתי לה, 'זה בסדר, שנינו יודעים באיזה מקצוע אנחנו עובדים'. הפרומו עלה ועבר די בשלום, אבל אחרי שהכתבה עלתה לרשת התחיל הבלאגן. לפי כמות התגובות והטלפונים שקיבלתי לעלות לשידור בתוכניות הבוקר, הבנתי שיש עלי מתקפה אמיתית. עשיתי קוד חסימה וסגרתי את הטלפון". 

מה חשבת לעצמך כשאמרת את זה?

"עד היום אני רואה את הכתבה ההיא ולא מזהה את עצמי. אני יושב שם, אבל הנשמה נמצאת כמה שכבות למעלה. אני רואה גם תמונות של האירוויזיון, ואני לא נמצא על הקרקע. האגו היה במקום מאוד גבוה, ותוסיף לזה שהייתי מאוד עייף, אחרי שבועיים שבהם לא ישנתי.

"אם אני מנסה בכל זאת למצוא היגיון, אז רציתי להראות שאני בעל השפעה ושאני רוצה לנצל את זה, וכדי לנצל את זה יצא לי קצת בוטה. התכוונתי שאני מכוון את עצמי לניצחון הזה כל החיים. אם היית בא אלי כשהייתי בן 15 ומראה לי תמונה שיום אחד אני זוכה באירוויזיון, הייתי אומר לך: ברור, זה אני וזה שלי.

"בעשור שקדם לניצחון זו היתה העבודה שלי. הייתי שש פעמים באירוויזיון בתפקיד, שלוש שנים כבמאי של השיר הישראלי (בשנים 2008, 2010 ו־2013; ע"ס), ושלוש שנים ככותב - ב־2015 (נדב גדג', שהגיע לגמר), ב־2016 (חובי סטאר, שהגיע לגמר) ובשנה שעברה, עד שהבאנו את הניצחון.

"בכל רגע נתון שהיא תצטרך אותי, אני אתייצב". לצד נטע ברזילי בחגיגות הניצחון בכיכר רבין בתל אביב, מאי 2018 // צילום: קוקו

"מבחינתי, הכוכבים מסדרים מי בדיוק יעבור ברחוב ויפגוש את החבורה שרוצה לזכות באירוויזיון, ובמקרה זאת היתה נטע ש'נקלעה לסיטואציה'. הרעיון שלי היה לספר נרטיב אחר על הזכייה הזאת, אבל לא הבנתי שנרטיב אחר שהוא לא נטע ברזילי צריך לספר שנה אחרי, ולא שבועיים אחרי. אבל הייתי בהתרגשות שיא, וזה יצא".

בראייה לאחור, אתה מבין את הבעייתיות במשפט?

"ברור, בחירת המילים היתה איומה, ועד היום אני לא יודע להגיד לך מאיפה זה בא לי. המצאתי ביטוי שלא השתמשתי בו לפני כן מעולם. אני יושב שם עם החיוך המרגיז הזה שלי ואומר את זה, אלוהים ישמור. 

"אסי עזר פגש אותי אחר כך ואמר לי, 'התחפפת, אמרת שם דברים משוגעים'. אמרתי לו, 'מותר לי לקחת כמה שניות של פוקוס ממך'". 

דיברת עם נטע אחר כך?

"נטע גרה לידי, ואחרי יומיים הלכתי אליה הביתה וגיליתי את גדולתה. מבחינתי היא כמו רבנית. לא במובן הדתי, אלא במובן של החוכמה שלה.

"יושבת בחורה בת 25, שהרגע זכתה באירוויזיון, וחוץ מדנה אינטרנשיונל אף אחד לא יכול להבין מה היא מרגישה, ואומרת לי, 'אתה לא מבין למה מתנפלים עליך? אתה היית שותף לשיר שמתעסק בהעצמה נשית, ועכשיו באת וביטלת את האישה. ההתנגשות הזאת של הנרטיבים לא יכולה לעבוד, ולא משנה שאתה אומר את זה בחיוך'". 

היא נפגעה ממך?

"לא, היא כעסה על ההתנפלות ורצתה לצאת להגנתי. היה חשוב לי לבקש ממנה שלא תצא להגנתי ולא תדבר על זה, ואני אפתור את זה בטקס אקו"ם. רציתי גם להתנצל, אבל היא לא הסכימה לשמוע את זה.

"אחרי ארבעה ימים הגענו כולנו לטקס וקיבלנו פרס. זו היתה הפעם הראשונה שבה כולם נפגשו, והתנצלתי בפניהם. נטע אמרה לי, 'אני לא מוכנה שתתנצל על הבמה, כי אני לגמרי מבינה מה אתה אומר'. אמרתי לה שאני כועס על עצמי שהבאתי עלינו את הרעש הזה, כי גם ככה אנחנו ברעש וזה מיותר". 

היו שמועות על משבר ביחסים.

"נטע ואני קשורים בחבל הטבור, ויש בינינו אהבה משוגעת ואינטימיות שאין כמוה. שמועות זה חלק מהמשחק, אבל בכל רגע נתון שנטע צריכה אותי, אני מתייצב. יש משהו בחיבור ביני לבינה שאף אחד לא ייקח מאיתנו לעולם.

"אני זוכר רגע אחד שהיא חזרה מהבמה בחצי הגמר והתחבקנו, ואני התחלתי לבכות בכי של שחרור מתח אחרי שלושה חודשים של עבודה מפרכת. והיא ידעה להכיל אותי, כמו האישה הגדולה שהיא".

כשהגיעו התגובות הקשות, נבהלת?

"אני עובד בתקשורת הרבה שנים ויודע מה זה שהפרסונה שלך הופכת להיות כלי משחק בכיכר העיר, אז אני לא יכול באמת להיבהל. אני יודע איך תהליכים עובדים. כששיר שלי יוצא, בהתחלה קוטלים אותו, ומהר מאוד הוא הופך ללהיט.

"כש'מהפכה של שמחה' יצא, שבוע אחרי שנגמר מבצע צוק איתן, כולם אמרו למנהלים של עומר אדם וליאור נרקיס שהרסנו להם את הקריירה. אני רגיל שמוציאים את הרפש, אבל כעבור כמה זמן מבינים את הפרספקטיבה, מבינים שיש פה משהו שיתהפך והוא מדויק. 

"האמירות שלי בראיון ההוא הטרידו את מנוחתי כמה ימים טובים, כי היה עלי עליהום עצום. הדבר הכי אמיתי שהרגשתי הוא כעס, שהבאתי על עצמי רעש כזה, כשהדבר שאני הכי רוצה לעשות הוא לנוח. אמרתי לעצמי, הם מדברים על בן אדם שהוא לא אתה, ולמזלי, גם אני לא מזהה את עצמי בכתבה, היא לא מייצגת אותי, ולכן אני צריך להסתכל על עצמי כעל מותג ולנהל אותו.

"זה גרם לי להבין שאין לי ברירה אלא לעלות למטוס ולהיעלם, אחרת זה לא ייגמר. שבועיים אחרי כבר הייתי על מטוס לארה"ב, בלי כרטיס חזרה".

טופלת בתקופה ההיא?

"דווקא בשנה של האירוויזיון לקחתי חופש מהטיפול, וחזרתי מייד אחרי. לא הייתי זוכה באירוויזיון בלי הטיפול שעברתי". 

יכול להיות שאחרי האירוויזיון אמרת לעצמך, זה הזמן שלי לצאת החוצה?

"שאלתי את עצמי מה אני אמור לעשות עכשיו. שוב לכתוב שירים? זה קצת משעמם. אני בן אדם שיודע לדבר ושיש לו מה להגיד, והגיע הזמן שאעלה לבמה ואספר את הסיפור שלי. מקצועית, הגיע הזמן לעבור לפרונט". 

יכול להיות שלא היית מקבל את הטלפון מ"דה וויס" בלי הכתבה ההיא?

"בוודאות לא הייתי מקבל. אני היוצר הראשון בעולם שיושב על הכיסא הזה, והיו צריכים לקבל אישור מיוחד לזה, עד היום היו רק זמרים. כדי שאהיה מוכן לשבת על כיסא כזה, צריך למשוך פוקוס, וגם היה פה עניין של להכות בברזל".

יש סיכוי ש"נקלעה לסיטואציה" עוד יהפוך לשיר?

"חס וחלילה".

•  •  • 

מדלי (41) גדל ברמת השרון. נער טקסים ומקהלות, בוגר תיכון אלון, שבשעות הפנאי צופה בשידורים חוזרים של האירוויזיונים ולומד את הקולות ואת המילים עם חבריו הטובים, ניקי גולדשטיין ורועי בר־נתן. כשהם התקבלו ללהקה צבאית, מדלי נתקל בדחייה ושירת בבה"ד 10 כמדריך חובשים. כשהשתחרר ניסה לחזור לפרונט, אבל בתוך זמן קצר מצא את עצמו כמנהל ההפקה של "כוכב נולד".

"ברגע שהבנתי שהתמלוגים יכולים להגיע ל־100 אלף שקלים בשנה החלטתי להשקיע בזה". מדלי // צילום: משה נחומוביץ, ג'קט: במוס סקוור, חולצה: DE APARTMENT

450 שירים רשומים על שמו באקו"ם, וזו גם אחת הסיבות שהחליטו בארגון להעניק לו השנה את פרס מחבר השנה. בשלל להיטיו: "מהפכה של שמחה", "אבא", "אם יש גן עדן", "היא רק רוצה לרקוד", "קרמלה", "שגעת/טרפת", "טיקיטאס" ועוד.

"גל אוחובסקי כתב פעם טור, שבו השווה בין אהוד מנור לביני. הוא התכוון שמשהו באובססיביות שלנו מאחורי הקלעים, לנהל את הסיטואציה ולרדת לפרטים, הופך אותנו להרבה יותר מכותבי שירים. אני גדלתי על אהוד מנור, שהיה יוצר, אבל גם היה בפרונט, עם תשוקה לרדיו ולטלוויזיה. אני גם כזה".

יש מקום להשוואה?

"אין דרך להשוות אף אחד לאהוד מנור. אני חסיד של אבטיפוס. אין שני לאהוד מנור, לנעמי שמר ולנורית הירש, כי הם ייסדו את המדינה, ואני לא. פתחתי צוהר לז'אנר חדש של פופ ים־תיכוני עם קריצה לקהילה הגאה, שעדיין אין לו שם.

"מה זאת זכייה באירוויזיון? זכות להחזיר עטרה ליושנה. היום הדבר שהכי מרגש אותי הוא שאני ברצף של נורית הירש, קובי אשרת, שמרית אור, יואב גינאי, צביקה פיק, ואני מוסיף את אהוד מנור, אבי טולדנו ועוזי חיטמן. אני את שלי עשיתי, כי אלה האנשים שגדלתי עליהם". 

נדמה שהוא עדיין חי את הזכייה באירוויזיון. כובע המצחייה שעל ראשו, שעליו תפורה דמות של חתול יפני והכיתוב TOY, לא משאיר מקום לספק.

"אני החלטתי שחתולים מנופפים על קיר זה מה שצריך להיות בנאמבר של נטע", הוא צוחק. "שיגעתי את כל סין, יפן והונג קונג, עד שראיתי חתולים כאלה בסן דייגו וקיבלתי את ההשראה".

ובכובע המקצועי, מה אתה חושב על הנאמבר בראייה לאחור? 

"בכובע של במאי, אני יכול להגיד לך שהרמנו את הנאמבר הכי יפה שישראל שלחה לאירוויזיון אי פעם, גם מבחינת השקעה וגם מבחינת מה שקרה על הבמה".

יש משהו שהיית עושה אחרת?

"שום דבר. זה לא היה מושלם, אבל זאת השלמות שבזה. הוא ישראלי ולא מושלם. אין שם דייקנות שבדית ופנאטיות רוסית. כשאתה רואה משהו משבדיה או מרוסיה, אתה עף אחורה. אם היינו שבדים, היו לנו חמישה רקדנים שהם גם זמרים, כמו שליוו את אלני.

"אתה יודע כמה אודישנים היינו צריכים לעשות עד שמצאנו את דניאל אזולאי, שהיא רקדנית מעולה וגם זמרת מעולה? הצלחנו לעשות המון, והכל כמעט ברגע האחרון, ונטע שלא רגילה לבמות כאלה...

"אני מסתכל על הדברים ככה: איך בשלוש דקות שינינו חיים של מדינה שלמה? אתה פשוט עולה על גל, והן הופכות לשלוש דקות, אבל לא במובן הגשמי של 60 שניות כפול 3, אלא במובן של אירוע.

"הארנה בליסבון נמצאת על המים, ואמרתי לחברים במשלחת שאני רואה ויז'ן שהארנה הזאת נפתחת, ואהבת ישראל ושמע ישראל יוצאים ממנה ומופץ אור מכל העולם, כמו אבן גדולה שנזרקת למים ונוצרות הרבה אדוות.

"אמרתי להם מאחורי הקלעים שנכון שאלני מייצגת את קפריסין, וזה הדגל, אבל היא לא מקפריסין, היא בכלל נולדה באלבניה, והשיר נכתב על ידי שבדים, והמלוות שבדיות. ולקפריסין אין את העם שמחכה לקפוץ לבריכה בכיכר רבין. לקפריסין אין את האחדות שהיתה פה, וגם לא את גל גדות ובר רפאלי, שקראו לכולם להצביע לנו.

"ההבדל בינינו לבינם הוא שמאחורינו עומד עם ישראל, וברגע שעם ישראל הבין את מה שאנחנו הבנו כמה חודשים קודם, וכולם נרתמו למשימה - זה פשוט קרה. האחווה הזאת רגע לפני הזכייה הוציאה את פרץ השמחה הזה". 

במסיבת עיתונאים אחרי הזכייה אמרת בהתחלה "מדינת ישראל מודיעה בתדהמה..." מה עבר לך בראש? גם שם הנשמה התנתקה מהגוף? 

"כן, לא הייתי מודע לסיטואציה. לפני שנכנסתי התראיינתי בחוץ לרשת ספרדית, וכולם בפנים חיכו לי שאתיישב ליד נטע, אבל המאבטח הפורטוגלי לא נתן לי להיכנס, וכולם הסבירו לו שזה לא יתחיל עד שאכנס. כשהצלחתי סוף סוף להיכנס, הייתי כבר באנרגיה משוגעת.

"מה שאמרתי זה הומור שחור שכולנו אומרים, אבל לא צריך להגיד את זה כשמאתיים מצלמות פתוחות עליך. כשאתה זוכה באירוויזיון והשעה 2 בלילה ואתה לא מאופס והאגו מככב ללא מעצור, זה מה שיוצא".

•  •  • 

האופוריה נמשכה כמעט חודשיים, עד שג'ק ווייט, סולן להקת הווייט סטרייפס, וחברת יוניברסל האמריקנית, דאגו להנחית את מדלי לקרקע באמצעות איום בתביעה, בטענה שהלחן של "טוי" מועתק מהשיר 'Seven Nation Army'. 

"כל יום התמודדתי עם אימיילים של בן אדם שהחליט שזה שיר שלו, והוא רוצה חתיכה מאוד גדולה. אני מאוד אמוציונלי, ושקעתי מזה. אבל דווקא בזכות האדישות של סתיו קצת נרגעתי.

"סתיו אמר לי, 'כמה שירים יש לך?' אמרתי לו, 'באקו"ם כתוב 450'. והוא אמר, 'יופי, לשניכם יש עוד שירים, והכל יהיה בסדר, ולא חשוב מה יקרה, זה לא סוף העולם'. מהר מאוד עברנו לנוהל בודהיסטי, וזה היה עוד שיעור לחיים.

"הבנתי שהכל פה עובד על תדרים ואנרגיה. אתה עושה משהו, והוא מביא הרבה שמחה, וכנראה גם הרבה עין הרע. בליסבון אמרתי תמיד שהזכייה הזאת תביא ברכה מאוד גדולה וגם עונש מאוד גדול, אבל התכוונתי למדינת ישראל, ובסוף העונש הגיע ממקום אחר. המילים שלי בוראות מציאות".

היה פחד שהזכייה תיפסל?

"ברגע שאתה מקבל מכתב שהשיר מועתק, ואתה אומר להם, כמו ישראלי טוב, 'לכו חפשו וניפגש בבית המשפט', אתה בבעיה. כי הדבר הראשון שיקרה הוא צו עצירה על השיר עד סוף התהליך, ותהליכים כאלה יכולים להסתיים ב־2027, כך שמאותו רגע, השיר הלך לעולמו ונטע סיימה את הקריירה. כי בנקודת הזמן ההיא היה לה שיר אחד, ואיתו היא רצה. סתיו ואני לא מסיימים את הקריירה. בשנייה שהבנו שבכל צעד שנעשה עם השיר אנחנו יכולים לגרום לה נזק, החלטנו לשחרר את זה. מבחינתנו, שייקחו את כל התמלוגים, רק שהיא לא תיפגע".

זאת הסיבה שזה נגמר מהר?

"הלוואי שהיה נגמר מהר. חצי שנה של סיוט. בסופו של דבר, ווייט מקבל 50 אחוז מהתמלוגים. בפועל זה כמה מיליונים".

נחמץ לך הלב?

"מאוד. הכאב פה הוא רק על הכסף, כי גם לסתיו וגם לי אין עניינים של כבוד וקרדיטים. אני זה שהציע להכניס אותו לקרדיטים של הלחן, זה משהו שיוצרים אחרים לא היו מציעים.

"השיר אמור להכניס מיליוני שקלים ליוצרים. המיליונים נחתכו, ואני וסתיו נקבל כמה מאות אלפי שקלים. אמרתי לעצמי: אני אסתכל על הסכום, אכפיל אותו בשניים, ייצבט לי הלב, אבל בסוף זה רק כסף. כפרה על הכסף.

"בסופו של דבר, 'טוי' זה האקזיט שלנו. האקזיט הזה לא יביא לי מיליונים, אבל הוא הביא לי את 'דה וויס'". 

שילמתם לו מהכיס שלכם?

"את התמלוגים מתחילים לקבל חצי שנה עד שנה אחרי שהשיר יוצא. היה חשוב לנו לסיים איתו את כל ההתדיינות לפני שהתמלוגים מגיעים, וזה מה שעשינו. התשלום הראשון של התמלוגים הגיע אלי לפני שבועיים, זה היה כמה מאות אלפי שקלים".

עם כל הלהיטים שכתבת, אתה יכול לחיות רק מתמלוגים.

"עשיתי ניסיון בשלוש השנים האחרונות, והתשובה היא שזה נכון. אבל החיים האלה לא מומלצים בכלל למי שהוא לא אני, כי הם לא יציבים. אתה לא יודע כמה תקבל בכל רבעון. ואל תשכח שאני חי לבד". 

העניין הכלכלי הוא שיקול כשאתה כותב שיר?

"בהתחלה זה לא היה ככה, אבל היום זה שיקול גדול, כי זה המקצוע שלי. היחס שלי לתמלוגים היה כמו למשכורת 13 שעוזרת לך, אבל כשכתבתי את 'אבא' לשלומי שבת ואת 'אם יש גם עדן' לאייל גולן, והבנתי שזה יכול להגיע ל־100 אלף שקלים בשנה, גיליתי פתאום שזה יותר ממשכורת 13. אמרתי לעצמי שאולי כדאי להרגיע את העבודה המטורפת סביב השעון ולהשקיע בזה. וזה מה שעשיתי".

כשאתה כותב שיר, אתה מתלבט למי לתת אותו, בגלל העניין הכלכלי?

"בוודאי, כי זה התוצר שלי, ואני צריך להתייחס אליו כמו אל נדל"ן. למשל, יום אחד חברה אולי תרצה לקנות את השיר שלך לפרסומת. מעולם לא מכרתי שיר, בדיוק בגלל השיקול הזה. כי נניח שאתה רוצה לקנות ממני שיר, כמה היית מוכן לשלם?"

50 אלף שקלים.

"זו התשובה המקסימלית שאנשים בדרך כלל נותנים, ושירים מצליחים שלי מכניסים לי מיליון שקלים בתוך שנתיים־שלוש. אין מזוודה שתכיל את כמות השטרות הזאת.

"כשאני כותב שיר, מה שאני עושה זה למקסם את הסיכויים של ההצלחה של השיר, כי בסוף הכל תלוי בתדרים ובאנרגיות. אני מנסה שמה שבשליטתי יהיה 70 אחוז, ומה שלא בשליטתי - 30 אחוז. אני כותב את השיר, בא לאולפן, ואם צריך, אני גם מביים את הקליפ ומתערב, עד רמת הקומוניקט לתקשורת. אני מתייחס לכל שיר כמו לאירוע". 

מה השיר הכי מכניס שלך חוץ מ"טוי", שהוא בינלאומי?

"'אבא' היה השיר שהכניס הכי הרבה, אבל ברגע שהגיעו השירים השמחים, כמו 'מהפכה של שמחה' ו'היא רק רוצה לרקוד', הם עקפו אותו". 

•  •  • 

לפני חודשיים נפצע מדלי ברגלו באורח בינוני, כשנפל מהקורקינט שלו בתל אביב. הוא פונה לבית החולים, ושם נותח.

"הדבר הראשון ששאלתי את הרופא כשהתעוררתי זה אם אבריא עד האירוויזיון. חודש וחצי הייתי בבית ולא יכולתי לצאת. גם לא רציתי להגיע לאולם, ולא להיות מסוגל ללכת כמו בן אדם ולהכיל את הדבר הזה, כי ברגע שאכנס אני מאוד אתרגש. עברה כבר שנה, זאת הזיה". 

איך היה הביקור הראשון באקספו?

"הגעתי לשם, ופתאום אני רואה שהמאבטחים הם ישראלים, והם מכירים אותי, ואני בגני התערוכה, איפה שאני ב'פסטיגל' בכל שנה ואיפה שביימתי אירועים. נכנסתי לאולם, ואני רואה את הסטנדרט שאירופה כופה עלינו, וזה הופך אותנו להרבה יותר מקצוענים ופדנטים. ואני רואה אלפי אנשים שעובדים בדבר הזה, וכל זה בגלל טירוף פרטי שלי ושל משלחת שזרקה אבן למים, והאדוות שלה מביאות עבודה לאלפי אנשים".

שקלת לעבוד בהפקה?

"בגלל שאני כל כך פצוע, אני מתמקד בטיפול ובריפוי, ולא לקחתי שום תפקיד, למרות שאמרו לי, 'קח כל מה שתרצה'. אמרתי להם, 'חברים, אני עבדתי עשר שנים בדבר הזה. תעבדו, תיהנו, זו חוויה מטורפת, ואני לא צריך את כאב הראש הזה יותר'".

מה חשבת על ההתמודדות של מאיה בוסקילה ב"הכוכב הבא"?

"מוזיקה זו אופנה. אתה יכול להיות זמר חמש שנים, ואחר כך אתה לא רלוונטי. ניפגש בעוד 200 שנה, ונשאל אם מישהו יודע מי זה מייקל ג'קסון או פרנק סינטרה - ולא בטוח שיידעו. בארץ, מכיוון שהכל כל כך קטן, אפקט שלמה ארצי לא יכול להתקיים יותר. אם הוא מתקיים זה נס. היום מתחילים בגיל מאוד צעיר ומגיעים להישגים בגיל מאוד צעיר.

"אני מלווה את עומר אדם מגיל 15, ואחרי פחות מעשר שנים, הוא כבר נכנס להיסטוריה. האם תהיה לו סבלנות להיות זמר בעוד חמש שנים? אני לא בטוח. כמה אפשר להיות זמר? איך מחזיקים קריירה כל כך הרבה שנים? פעם היה לך רק 'אפר ואבק' ו'באה מאהבה', והיום יש לך 400 שירים חדשים בכל חודש. בגלל הטכנולוגיה, כמות הזמרים והשירים מטריפה את העולם, ואם אתה מצליח להשיג עשר שנים, זה מטורף.

"מאיה בוסקילה היתה כוכבת גדולה רגע לפני שהעולם השתגע והתחלף. היא היתה בטופ, ירדה, נעלמה, ואז מחליטה שהחלום מפעיל אותה, והיא יודעת שמה שלא יהיה, זה יעשה לה טוב. דרוש הרבה אומץ לעשות את זה, ואני מוריד בפניה את הכובע".

"באנו לעשות קרקס אמיתי". עם שאר המנטורים של "דה וויס": נסרין קדרי (מימין), עברי לידר, שלומי שבת ויובל דיין // צילום: אוהד רומנו

היא יכלה לייצג את ישראל בתחרות?

"בעיניי, מאיה שייכת לאירוויזיונים שנגמרו. בתור אדם שמוביל את דגל החדשנות ואת הדבר שלא קרה באירוויזיון, מאיה בוסקילה כבר קרתה. לכתוב לה בחמישה ימים שיר שיתאים לאירוויזיון ולא יחסל אותה זו משימה בלתי אפשרית, כי באירוויזיון יש לה מה להפסיד, והרבה. לא חשבתי שהיא תנצח ב'הכוכב הבא', אבל ידעתי שהיא תרוויח את החשיפה".

מוטב לה שהיא לא זכתה?

"כן, וגם העברתי לה את המסר הזה. אותו הדבר לגבי 'שלוה'. אני הייתי באירוויזיון, ואני יודע מה זה לא לעלות לגמר.

"אם מאיה או 'שלוה', שהם להקה עם רגישות שיא, היו מסיימים באירוויזיון באחד המקומות האחרונים, הם היו הורסים את כל מה שהם הרוויחו ב'כוכב'. כרגע האמפתיה אליהם אדירה. הלו"ז של מאיה מלא בהופעות, והיא חזרה בענק". 

מה דעתך על שפיטה?

"שפיטה היא הזוכה הגדולה של 'הכוכב הבא', אבל אני לא חושב שהיא היתה צריכה לייצג אותנו. אני בא מהמוזיקה הים־תיכונית האמיתית, עבדתי ב'אייל גולן קורא לך' כדי להביא את נסרין ואת לואי עלי לקדמת הבמה. שפיטה, אפילו שזאת פרודיה, לועגת מאוד לדבר שאני אוהב מאוד, וזה לא מסתדר לי.

"ברמה האישית, לא רציתי שנביא את האירוויזיון לישראל כדי שכל התקשורת סביבנו תהיה על העלבת חצי מהציבור פה, גם ערבים וגם מזרחים. לייצג את ישראל באירוויזיון זה תיק, ולא כולם יוצאים ממנו טוב. לריטה לקח 30 שנה לצאת מהזיוף שלה שם".

מי הפייבוריט שלך לזכייה?

"מיקי הספרדי. הוזמנתי לשפוט בקדם האירוויזיון של ספרד, ובסוף הביצוע שלו אמרתי שהוא יכול לזכות השנה. מה שבטוח - זה יהיה הלהיט הכי כיפי שיקפיץ את כל האולם בתל אביב. אני הכי אשמח שספרד תגיע גבוה, כי מגיעה למעריצים הספרדים שמחה אמיתית, ולנו מגיע אירוויזיון בספרד". 

איזה מקום אתה צופה לקובי?

"15-10. אני חושב שתהיה הפתעה גדולה, כי יש לו כוח בלייב שאין לאחרים, והרבה שופטים ייתנו לישראל נקודות של כבוד בתור המדינה המארחת". 

זה לא הוכיח את עצמו בפורטוגל או באוסטריה, שתיהן סיימו אחרונות כשאירחו את התחרות.

"כשהאירוויזיון לא מעניין והשיר לא מעניין, אז מגיעים למקום האחרון. אצלנו אני חושב שזה יהיה אחרת". 

אילו מהשירים הישראליים שזכו באירוויזיון, חוץ מ"טוי", אתה הכי אוהב?

"ברור ש'אבניבי', כי הוא מטריף אותי על דעתי. הגאונות של אהוד מנור לכתוב שיר בשפת הבי"ת זה מופרע, נורית הירש היא הבן אדם שאני הכי מעריץ במדינה, ולהלחין ולתזמר עם המודולציה בשורה האחרונה של השיר והלהקה, זה מדהים. עד היום זה להיט ענק בכל העולם, וכששיר מחזיק 41 שנה, זה אומר שהוא על־זמני. הלוואי עלי". 

אילו מהשירים שכתבת לאירוויזיון אתה הכי אוהב, חוץ מ"טוי"?

"'גולדן בוי'. באירופה מתייחסים אליו כמו אל שיר שזכה. שנה אחרי התחרות נדב בא אלי בעיניים דומעות ואמר לי ששיניתי לו את החיים, כי בזכות השיר הזה נכנס לו הרבה כסף, והוא יכול להמשיך לעשות את המוזיקה שלו בלי לעבוד.

"חיבקתי ונישקתי אותו, כי זה ה־דבר, להבין שמוזיקה שווה הרבה כסף. השיר הזה הוא לא כוס התה שלו ולא השיר שהוא הכי אוהב לשיר, אבל הוא הבין שיש עוד שיקולים". 

את עומר אדם היית שולח לאירוויזיון?

"חפרתי לו על זה במשך שנים והתחננתי שניסע, אבל היה ברור שברגע שזה דרך 'הכוכב הבא', זה לא אפשרי. גם נסרין היתה אופציה, והיה אפילו דיבור לעשות את זה דרך 'הכוכב הבא', אבל הרעיון ירד, כי הכל הסתדר יפה בקריירה שלה.

"עד נטע, הוויז'ן שלי היה שננצח עם מישהי כמו נסרין, שתעמוד על הבמה ותעשה משהו בעברית ובערבית". 

היית נוסע שוב עם נטע?

"לא. כמעט כל מי שניסה לעשות את זה, לא הצליח".

איך זה שלא כתבת לדנה אינטרנשיונל עד היום?

"'פה זה לא אירופה' היה מיועד לה, אבל זה לא הסתדר והלך בסוף למרגול. אבל דנה תפתח את האירוויזיון עם 'תל אביב יא חביבי', ואני כל כך מתרגש מזה. בכל כמה שנים יש ניסיון לעשות משהו ביחד, שני הצדדים מצפים לעשות משהו וואו. סביר להניח שזה עוד יקרה, כי אני הרוס על הדבר הזה שנקרא דנה אינטרנשיונל".

•  •  •  

אחרי הראיון שעורר סערה, נסע מדלי לארה"ב ושהה שם חודשיים. "בשביל השקט שלי עצרתי הכל", הוא אומר. "לא רציתי להפוך להיות הדובר של האירוויזיון ולא של הממשלה.

"בפועל, נחתתי לקרקע רק לפני כמה חודשים, ביום הצילומים הראשון של 'דה וויס' (שתעלה ברשת 13 ביום שני ב־21:00). הכיסא הזה הנחית אותי בחזרה למציאות".

איך הגבת כשזומנת לאודישנים?

"חזרתי במיוחד לארץ כדי לעשות טסט, כי זה דבר שאתה לא אומר לו לא. אני נכנס לחדר ורואה את שלומי שבת, עברי לידר ונסרין קדרי, וזה הלם, כי פתאום קלטתי שהייתי מנותק מהעולם במשך חצי שנה. לקח לי כמה דקות להתאקלם".

ציפית להצעה הזאת? 

"היתה לי תחושה שאחרי האירוויזיון אקבל הצעה כזאת, ותמיד ידעתי שאם זה יקרה, זה יהיה ב'הכוכב הבא' או ב'דה וויס', שהוא ממכר. אני עושה אודישנים כל החיים, ובמקצוע שלי אני מנטור. אני מנהל אמנותי, מנהל רפרטואר, מנהל אסטרטגיה, זה לא זר לי".

למה לדעתך הציעו לך רק עכשיו?

"אני נתפס כאדם נחמד וחייכן וזה שאני איש מקצוע מעולה, לא אומר שאני מעניין לטלוויזיה. ברגע שהבנתי שהכיסאות האלה הם יותר בידוריים ופחות מהותיים, החצנתי את הצד הבידורי שבי, ואז זה פשוט קרה.

"עד האירוויזיון התבטאתי בצורה מאוד זהירה, ומשלב ההבנה שאני הולך לזכות, התחילו התגובות הפחות טובות. אבל ידעתי שאני הולך עם הצד הזה, ועובדה שזה עובד". 

איך היה יום הצילומים הראשון?

"אני יושב שם ביום הראשון ומסתכל על עברי לידר, ושנינו הומואים, ושנינו שם בזכות הקריירות שלנו. עברי היה בשבילי ההומו היחיד בישראל שיכולתי להסתכל עליו, והוא החזיק אותי. ההופעות שלו היו הבית שלי. לפניו לא היה לנו אף אחד בארץ, וזה הדבר שהכי מרגש אותי בעולם.

"מבחינתי המוזיקה שלי היא מחאה, ולהיות שמח בישראל זאת מחאה, להיות הומו שמח בישראל זאת מחאה, ולזכות באירוויזיון זאת מחאה".

"דה פור" ו"אביב או אייל" לא הצליחו. בתור מי שעבד ב"אביב או אייל", יש לך הסבר למה?

"לא צפיתי בזה מעולם, אבל אני מניח שאולי מכיוון שהדיון התרבותי כבר מיצה את עצמו ולא יכול להחזיק תוכנית שלמה. אין לנו סבלנות לחלוקה בין מזרחים לאשכנזים או בין הומואים לסטרייטים. בגלל זה אני מתעסק באחדות". 

יש היום קהל לעוד תוכניות ריאליטי מוזיקליות?

"אני הסקרן ביותר לדעת מה התשובה. 'הכוכב הבא' שינו את חוקי המשחק, כי יואב צפיר הבין שאחרי ניצחון אתה חייב להפוך את העולם כדי לעניין, והוא הפך את זה לתוכנית בידור.

"ב'דה וויס' החליטו לרענן את המנטורים, למעט שלומי שבת, שצירפו אליו את יובל דיין. באנו בווייב של בידור, כי שאלנו את עצמנו אם יש מקום לתוכניות של אנשים שבאים ושרים, אם זה מספיק, והרגשנו שזה כבר נמאס ומיצה.

"בגלל הכיסאות המסתובבים, הפורמט מעניין. באנו לעשות קרקס אמיתי. גם עברי, שבא מ'אקס פקטור' כמקצוען, יוצא ממנו עברי הכיפי והמצחיק. ויש הרבה קרבות". 

שרו שיר שלך באודישנים?

"לא, וזה הגיוני. אם הייתי שומע מישהו שר את  'אבא' או את 'אם יש גן עדן', הייתי זורק עליו כיסא".

erans@israelhayom.co.il טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו