מה מביא אדם שמתעסק בנדל"ן ביום יום לכתוב פירוש שנוי במחלוקת, מתוך אמונה שיש סיכוי שמה שהוא כתב יכול לעורר מהפכה של ממש? את התשובה אפילו שאול סדקה (37) עצמו לא יודע. לאחרונה הוא הוציא חומש מהפכני, שבו הוא מחלק את התורה מחדש, לא לפי הפסוקים והפרקים כפי שאנו מכירים אותם, אלא בצורה שבה הוא רואה את הדברים, וכעת הוא מנסה לשכנע את הרבנים שאינו משוגע. "הבנתי משהו שאם הוא נכון זה הדבר הכי חשוב בתולדות לימוד התנ"ך, גם מבחינה דתית וגם מבחינת מחקר".
"חזרתי ללמוד פרשת שבוע אחרי 15 שנה, כשעזבתי את הישיבה, וראיתי שהפסוקים חוזרים על עצמם, שמדובר בתבניות", הוא מספר. דבר ידוע הוא שהתורה אינה מחולקת כפי שהייתה במקור מבחינת פסוקים ופרקים, וסדקה השתכנע שייתכן שהוא מצא את החלוקה המקורית. "הרי בין אם אתה מאמין שהתורה הגיעה מסיני או שמישהו ערך אותה, כולם יודעים שהתורה במתכונת הנוכחית שלה היא בת כ-2,500 שנה, יש עדים לך. החלוקה בתורה אינה מקורית, ואין על זה מחלוקת", הסביר את הרציונליות.
בתחילה תכנן סדקה לכתוב מעין פירוש על התורה, אולם הרגיש שלא בנוח לשים את התורה כולה כמעין נספח. לכן, לבסוף הפך את הסדר והוציא את התורה בחלוקה מחדש, עם הקדמה ארוכה. "החברים שלי לא הבינו מה אני עושה ולמה אני כותב ספר על התורה. בתוך שבועיים כתבתי 60 אלף מילים שמסבירים את החלוקה שלי, ואז הבנתי שזה לא מספיק כי צריך להראות את החלוקה בפועל. הדרך הזו משנה את כל התפיסה של התורה. זה כמו שיש לך משקפיים מטושטשים ואתה מנגב אותם, פתאום אתה רואה הכל באופן בהיר. חילקתי את התורה לפי נושאים, כמו לכתוב שיקספיר אבל יותר מסובך – להראות מי מדבר, מי מצוטט וכן הלאה. בטקסט הראשוני אין פיסוק בכוונה, כי יש את הטעמים. אני ערכתי את זה כטקסט".
"אני לא אדם רגשני, אבל כשישבתי ופענחתי את התורה בכיתי בכל פעם שמצאתי משהו. ראיתי דברים שנשכחו לפחות 2000 שנה. זה מאוד מוזר להיות מחובר למשהו שהיה חי לפני אלפי שנים ושאף אחד לא מצא אותו – רש"י, חז"ל והמפרשים".
איך אתה מסביר את העובדה שכל הגאונים האלו לא ראו את מה שאתה רואה?
"האמת היא שחשבתי על זה, ואין לי תשובה. אני אדם יחסית חכם מבחינת IQ אבל יש הרבה אנשים חכמים. אולי יש דרך מיוחדת שהמוח שלי רואה תבניות. חלק מהבעיה היא שאנשים קוראים את התורה בתבנית ספציפית ואני לא – רוב האנשים שלומדים תורה הם דתיים שקוראים אותה עם מפרשים, בדרך מסויימת, שבה לא התעניינתי. מצד שני, לחוקרים באוניברסיטאות יש את הכלים שלהם, התחזיות שעל פיהם הם מחפשים דברים, אבל אני לא מכיר את הכלים הללו. אם היה לי את הידע של הרבנים והחוקרים לא יכולתי לראות את מה שראיתי. זה כמו שאי אפשר לראות עץ בודד בתוך היער. בגלל שאני לא ביער יכולתי לראות את העץ".
מאז שפרסם את החומש החדש הוא מתרוצץ בין רבנים בניסיון לקבל חוות דעת מצדם על מה שכתב, עד כה ללא תמיכה פומבית. "אלו שדיברתי איתם אמרו שזה שנוי במחלוקת, כי אני נוגע בדברים שהם לא נוגעים בהם. אבל הם מודים שיש בזה אמת גדולה, ושאיכשהו בן אדם כמוני, שהוא לא רב או כלום, בטעות נפל על זה. אין עוררין על כך שהשאלה חשובה. יכולים לומר שהחלוקה שלי לא נכונה, אבל אי אפשר לשלול את השאלה. כשרואים את התורה בחלוקה הזו כל הפשט של התורה פתאום הגיוני. אתה לא חייב לקרוא רש"י כי הכל מובן. זה הופך את התורה לפירוש של עצמה".
"כתבתי את הספר מסיבה אחת – אני מחפש את התרומה של עם ישראל לעולם דרך הספר. מצאתי משהו חשוב וקשה לי להאמין שאף אחד לא ראה את זה, כי זה יחסית ברור. יחד עם זאת, גם שמשהו ברור צריך לחפש אותו, ויש הרבה שכבות של התורה שמכסות אותו", מבהיר סדקה.
בימים אלו עובדה סדקה על גרסה אנגלית לחומש, ובמקביל הוא מנסה לשכנע רבנים לקרוא את ספרו. "אני רוצה להרגיש בסדר עם עצמי שפרסמתי את מה שמצאתי. לא אכפת לי שאנשים יאמרו שזה שטויות, אבל לפחות הספר הזה נמצא על שולחן העבודה. מבחינתי זה לא עוד ספר, ואם מה שכתבתי נכון זה הספר הכי חשוב שנכתב על התנ"ך. זה נשמע קצת פסיכי, אבל אולי אני צודק?".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
