"הנוסעת": סיפורה של שורדת פולנייה

כשברקע "החוק הפולני", יצירה העוסקת בחייה של פולנייה נוצרייה ששרדה את מחנה ההשמדה אושוויץ ומבוססת על רב מכר מאת זופיה פוסמיז', מגיעה לבית האופרה בתל אביב

צילום: Karl Forster // "הנוסעת"

האופרה "הנוסעת" של המלחין הפולני-יהודי מייצ'יסלב ויינברג, המבוססת על ספרה של זופיה פוסמיז', מגיעה לבית האופרה בתל אביב. פוסמיז' היא פולנייה קתולית ששרדה את אושוויץ, והיצירה מגוללת את סיפור הישרדותה את מחנה ההשמדה.

 

נושא של אופרה זו חשוב במיוחד בימים אלה, על רקע סערת החוק הפולני והדיונים בחלקם של הפולנים בשואה. ברור כי תוכנו של החוק הפולני בעייתי במיוחד: לשיטתם, אין לקשור את ממשלת פולין לשואה, וחל איסור על שימוש במושג "מחנה השמדה פולני". החוק כשלעצמו מהווה סתימת פיות שאינה דמוקרטית, והוא מונע מאינדיבידואלים להשמיע את קולם וסיפורם, שלעיתים קרובות, אכן מקפל בתוכו מקרים של אנטישמיות פולנית.

 

• פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים

אירוויזיון פוליטי: האם אירופה תנקום באנגליה?לגעת בתהילה: מחזמר שירי אירוויזיון בדרך

לפולנים יש אכן קושי רב בהתמודדות עם אשמתם – עם אותם אירועים של אנטישמיות ופוגרומים שבוצעו על ידי אזרחים פולנים ועם אותם ביטויים אנטישמיים שעדיין מתרחשים בפולין, כפי שהיה לאחרונה בעיר פרוחניק. אך ביחס לתקופת השואה וקודם לכן, היה זה למעשה רק ב-1987 עם פרסום מאמרו של יאן בלונסקי "פולנים מסכנים מסתכלים על הגטו", שהחל איזשהו דיון ציבורי בנושא. גם כיום, כפי שמציינת מירי פז במבוא ל"חשבון הפולני", זו בעיקר שכבת האליטה שמעזה לעשות חשבון עצמי – וגם זה במשורה.

אבל בשורה התחתונה, קשה לדבר על אחריות קולקטיבית ביחס לפולנים. בהקשר זה חשובים במיוחד דבריו של ההיסטוריון יליד וורשה ישראל גוטמן, שכתב "אין לקבל את התפיסה שקנתה לה מהלכים מסויימים בינינו שהפולנים הם אומה אנטישמית". עוד הוסיף גוטמן: "רוב הפולנים, שדוכאו בידי משטר האימים הנאצי, היו שקועים בפחדיהם ובדאגותיהם ואדישים לגורלו של הזולת".


אופרה בשני מישורי זמן שונים. "הנוסעת" // צילום: Karl Forster

"חשיבותו המוזיקלית של ויינברג שנייה רק לזו של פרוקופייב או של שוסטקוביץ'". מתוך "הנוסעת" // צילום: Karl Forster

הספר והאופרה "הנוסעת" מלמדים אותנו שבין הפולנים היו כאלה שסבלם היה רב כשל היהודים. דוגמה שכזו היא זופיה פוסמיז', שהייתה בין אותם פולנים שנשלחו לאושוויץ, באשמה של הפצת עלונים כנגד המשטר.

פוסמיז', ששרדה את התופת, פרסמה ב-1962 את חוויותיה מהמחנה בנובלה שהפכה עד מהרה לרב מכר. ב-1968, הלחין ויינברג את ספרה של פוסמיז' כאופרה. ויינברג, מלחין שעדיין אינו מוערך כראוי, הוא יליד ורשה שהיגר לרוסיה עם עלייתם של הנאצים לשלטון ושהה תחת צלו של שוסטקוביץ', איתו גם היה מיודד. המוזיקולוג דיוויד פאנינג טוען כי חשיבותו המוזיקלית של ויינברג שנייה רק לזו של פרוקופייב או של שוסטקוביץ'. בעשור האחרון, זוכה יצירתו של ויינברג לתחייה מחודשת.


שרדה את התופת. זופיה פוסמיז' // צילום: באדיבות האופרה הישראלית

"הנוסעת", היא מיצירותיו החשובות והארוכות של ויינברג. זו גם אחת האופרות הבודדות העוסקות בשואה בצורה כל כך ישירה. האופרה, בדומה לספר, מתרחשת מנקודת מבטה של קצינת האס האס שפיקחה על פוסמיז' באושוויץ, והיא מתרחשת על שני מישורי זמן שונים: הראשון הוא בשייט על אוניית פאר, עליה זוג גרמנים נשוי. האישה נתקלת בנוסעת אחרת, והיא חושדת כי זו אחת מאסירותיה באושוויץ. מישור זמן נוסף – ולמעשה רוב האופרה, מתרחש באושוויץ: זיכרונותיה הטראומטיים של פוסמיז' עצמה ממחנה הנשים באושוויץ.

העלאתה המחודשת של "הנוסעת" בארץ חשובה במיוחד, אם בהקשר של יום השואה, ואם בהקשר של סערת החוק הפולני. ספרה של פוסמיז' תורגם עד כה לאין ספור שפות, וחבל שלא לעברית.

"הנוסעת", בכורה הערב, יום ג' ה-30 באפריל, בבית האופרה בתל אביב.

• "שלא יקשיב לעצות": מתמודדי עבר מייעצים לקובי
 

• איך תגיע גל גדות לאירוויזיון?

• ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר