כ-900 מיליון הודים בעלי זכות בחירה ממשיכים להצביע במערכת הבחירות, שתימשך כחודש וחצי (מה-11 לאפריל ועד ה-19 למאי), בשל גודלה הבלתי נתפס של הדמוקרטיה ההודית. עד לפני עשור, מרבית הבוחרים - לבד מאלה שנתקלו בתרמילאים באזורי התיירות - בקושי שמעו על ישראל. כיום, הנקודה הישראלית נחשבת לאחת הסוגיות הבוערות ברחוב ההודי, השסוע בין מפלגת הרוב ההינדי שבשלטון, BJP, לבין מפלגת "הקונגרס" המנסה ללא הצלחה יתרה לאחד את שאר המיעוטים בהודו, ובראשם המוסלמים (כ-20 אחוז מהאוכלוסייה) והסיקים.
הקשר החם בין ראש הממשלה מטעם BJP, נרנדרה מודי, לראש הממשלה בנימין נתניהו, תורגם בשנים האחרונות לשיתופי פעולה חסרי תקדים בין ישראל לתת-היבשת, החל מרכש צבאי-ביטחוני וכלה בהסכמים בתחומי הסייבר, החקלאות, המים ועוד. אבל האביב ביחסי הודו-ישראל לא משמח את כל ההודים: מפלגת "הקונגרס" בראשות רהול גנדי, נכדה של אינדירה גנדי ונינו של ג'וואהרלל נהרו, שכיהן כראש ממשלת הודו הראשון, כבר הודיעה כי בכוונתה "לבטל את ההתפתחויות המזיקות במדיניות החוץ של הודו". "בקונגרס" מכוונים בראש ובראשונה להתחממות היחסים עם שלוש מדינות: ישראל, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, כשברקע כמובן הברית עם ארה"ב.
"מודי לפעם נוספת". תומכי ה-BJP בהודו // צילום: איי. אף. פי
הציר האמריקאי, שעובר בין ישראל למדינות המפרץ המתונות, מעורר התנגדות עזה במפלגת "הקונגרס" שנוטה לשמאל. האינטרסים של איחוד האמירויות, שהציעה להודו 75 מיליארד דולר לשיפור התשתיות במדינה, ושל סעודיה ברורים: הודו, קניינית הנפט השלישית בגודלה בעולם, תצטרך בסופו של דבר לחרוק שיניים ולוותר על הנפט האיראני, לאור הסנקציות החדשות של טראמפ. כבר כעת הורידה הודו את היקף רכישת הנפט שלה מאיראן מ-17 ל-5 אחוז מסך רכישת הנפט השנתית, וביטלה לגמרי את רכישת הנפט מוונצואלה. בתווך, חברת הנפט "ארמקו" הסעודית מבקשת לבנות בית זיקוק בחוף המערבי של הודו בהשקעה של 44 מיליארד דולר, צעד שנתקל בהתנגדות של חקלאים באזור.
אם בישראל מנסים - לפחות על פני השטח - לא לשדר מעורבות בבחירות בהודו, באיחוד האמירויות העניקו למודי באמצע מערכת הבחירות את "מדליית זאיד" - ציון הכבוד האזרחי הגבוה ביותר במדינה, צעד שעורר את זעמה של האופוזיציה. בארה"ב מוביל חבר הקונגרס הרפובליקני ג'ו וילסון יוזמת חקיקה, שתשווה את מעמדה של הודו בכל הקשור לסחר בנשק עם מדינות החברות בברית נאט"ו. באופוזיציה בהודו, טוענים בתגובה כי יחסי החוץ של המדינה נקבעים על פי "גחמותיו של איש אחד" (מודי), ובניגוד לאינטרס הלאומי.
תומכי BJP לובשים מסכות של נרדרה מודי // צילום: איי. אף. פי.
פיגוע ההתאבדות בחבל קשמיר בפברואר, שגבה את חייהם של 46 שוטרים הודים, סימן את המעבר של מערכת הבחירות של BJP בהודו לטיקט הביטחוני, מול הטרור ופקיסטן. מודי לא היסס לבצע תקיפות אוויריות בשטח פקיסטן על בסיסי המחבלים האסלאמים שעמדו מאחורי הפיגוע, כמו גם להפוך את החיים בחבל קשמיר המדמם למשטר כמעט צבאי, כולל סגירת הכביש המהיר היחיד בקשמיר פעמיים בשבוע למעבר אזרחים. באופוזיציה, השוו את המצב בקשמיר למצב באיו"ש, וטענו כי מודי חותר למשטר צבאי בקשמיר.
מודי עצמו, מנסה לשדר פרגמטיות בכל הקשור ליחסים עם ישראל. בראיון רדיו ביום שלישי השבוע אמר בהקשר היחסים עם ישראל: "בעניינים מסוימים אנחנו לוקחים את הצד של הפלשתינים, ובאחרים אנחנו לוקחים את ישראל", הסביר. "לכל המדינות יש אסטרטגיות משלהן מבחינת האינטרס הלאומי שלהן. הייתה תקופה שבה הודו זכתה רק לתמיכתה של רוסיה בזירה הבינלאומית ושאר העולם היה עם פקיסטן, היום המצב הוא שרק סין תומכת בפקיסטן ושאר העולם עם הודו - אנחנו חייבים להבין את השינוי הזה".
אחרים במפלגת ה-BJP נוקטים בקו תקיף הרבה יותר, ומצהירים בריש גלי שהודו לומדת מישראל ומארה"ב איך לטפל בטרור. כך למשל, נשיא מפלגת BJP, אמית שאה, הצהיר בכנס בחירות כי "הודו היא המדינה השלישית בעולם, אחרי ארה"ב וישראל, שלוקחת את הקרב נגד אויביה הטרוריסטים אל מחוץ לגבולותיה". ב-BJP טוענים כי יחסה של "הקונגרס" לסוגיית הטרור האסלאמי ומארחיו הוא נרפה, ועלול להמיט על הודו אסון מבית. בהתבטאות שאופיינית למערכת הבחירות הייצרית, הוסיף שאה: "בתקופת הממשל הקודם אויבינו ערפו את ראשי חיילינו ושיחקו איתם כדורגל. זה לא יקרה יותר".
רהול גנדי, ראש מפלגת "הקונגרס" // צילום: איי. אף. פי
ברחוב ההודי, ישראל היא כוכב עולה. מעבר לרכש הביטחוני חסר התקדים בין הודו לישראל, ניכרת התעניינות חסרת תקדים בכל מה שקשור לישראל ברחוב ההודי. כך למשל, תערוכת צילומים של אנה פרנק, שנפתחה באחרונה בניו דלהי ביוזמת שגרירות הולנד ושגרירות ישראל, מושכת רבבות הודים לנושא שעד כה כמעט לא הכירו. בתערוכה מוצגים גם הסברים על השואה, נושא שלרוב נלמד מעט מאוד במערכת החינוך המקומית.
משטרת הודו, הודיעה לאחרונה כי היא מתכננת לרכוש מישראל טכנולוגיה למאבק בפשעי הסייבר, שעלו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים בתת היבשת. בניגוד לשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות, כאן מדובר במערכת יחסים שהולכת ומתפתחת עם ענף ההיי-טק האזרחי בישראל.
ואי אפשר בלי לקנח במה שמאחד את כמעט כל מיליארד וקצת ההודים: הקולנוע ההודי, המכונה "בוליווד". בידיעה על הקרנת הבכורה של מה שמסתמן כלהיט של הקיץ בבוליווד, הסרט "קאלנק", פורטו כל המי ומי של תעשיית הבידור בהודו שהגיעו להקרנה החגיגית. אורח הכבוד הזר הראשון שמוזכר בידיעה, הוא קונסול ישראל במומבאי, יעקב פינקלשטיין. פינקלשטיין, שמודע מן הסתם לחשיבות הרבה של אירועי בוליווד, צייץ לאחר האירוע כאחרון הגרופים: "איזה סט שחקנים מדהים ואיזה סוף דרמטי לסרט - וואו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו