מאת: עו”ד גיא הרשקוביץ
מדובר במגוון רחב של מוצרים, החל מביגוד והנעלה וכלה במוצרי חשמל גדולים כגון מקררים וטלוויזיות וכן במוצרי אלקטרוניקה לרבות טלפונים ניידים (סמארטפונים), טאבלטים וכיוצ”ב.
אך מה הוא בעצם ייבוא מקביל/פרללי? מהי המשמעות של ייבוא כזה? האם כל אזרח רשאי לייבא מוצר במקביל ליבואן הרשמי?
ייבוא מקביל/פרללי:
משמעותו של ייבוא מקביל, הוא ייבוא שלא על ידי היבואן הרשמי, אלא על ידי גורם אחר אשר מעוניין להתחרות ביבואן הרשמי, ולספק מוצרים לצרכנים במחירים אטרקטיביים.
מקרה שהיה כך היה:
אלכסנדר, עולה חדש ממקסיקו, שם התפרנס בין היתר, ממכירת סחורות שונות לבעלי עסקים. כשהוא הגיע לישראל, לא היה ברור לו כיצד יוכל להמשיך ולהתפרנס בכבוד.
לאחר ששם לב שמחירי מוצרי האלקטרוניקה בישראל גבוהים מאוד ביחס למחירים שהכיר ממולדתו, הוא החליט לייבוא מוצרי אלקטרוניקה לישראל במחירים אטרקטיביים.
אך החלטה לחוד ומעשים לחוד - שכן בשלב זה לא ידע אלכסנדר כיצד עליו לפעול, ועלו לו שאלות רבות:
האם מותר לו לייבא מוצרים לישראל בייבוא מקביל?
האם עליו לקבל אישור מהיבואן הרשמי?
כיצד הוא יכול לברר מיהו היבואן הרשמי?
מהם הסיכונים אם קיימים בייבוא מקביל?
האם נדרש תו תקן למוצרים שבכוונתו לייבא?
ועוד שאלות רבות שהתעוררו בליבו כשביקש לממש את רצונו.
לפנייה ישירה אל עו”ד גיא הרשקוביץ לחץ/י כאן
מה הדין לגבי יבוא מקביל (פרללי)?
באופן כללי הייבוא לישראל הוא חופשי והייבוא המקביל בישראל – הוא מותר ואף בתי המשפט מעודדים זאת, שכן הדבר מעודד תחרות חופשית ומסייע לצרכנים לרכוש מוצרים במחירים אטרקטיביים.
חשוב להבהיר, שאין צורך לפנות ליבואן הרשמי של המוצרים בארץ, כשאף אין רשימה מסודרת של יבואנים רשמיים בישראל.
באתר של מכון התקנים קיימת רשימה של מוצרים שמיובאים לישראל ושיש צורך בתו תקן לגביהם (כשלא כל המוצרים דורשים תו תקן) ושאושרו על ידי מכון התקנים לייבוא.
אם בכל זאת האדם שמבקש לייבא מוצר ביבוא מקביל, מעוניין לברר מיהו היבואן הרשמי של אותו מוצר, בכדי לדעת מול מי הוא עומד מבחינה עסקית, הוא יכול לפנות לבעל המותג בחו”ל ולברר מולו, שכן מדובר בחוזה של בעל המותג מול היבואן הספציפי.
מהם הסיכונים הכרוכים בייבוא מקביל?
הסיכון הוא בניסיונות של היבואנים הבלעדיים/רשמיים - למנוע את שבירת הבלעדיות שלהם, שהבלעדיות היא בעצם הסכם בינם לבין בעל המותג כאמור, ולעיתים הם מגישים תביעות בעניין זה לבתי המשפט.
יצוין, שבתי המשפט בד”כ לא מקבלים תביעות אלו כשמדובר במוצרים מקוריים ולא מזויפים, וכל עוד לא נעשתה הטעיה ו/או שימוש במוניטין של היבואן הרשמי.
יש מספר דרכים כדי למזער מראש את סיכויי ההצלחה של תביעה מסוג זה על ידי היבואן הרשמי באם תוגש.
לסיכום: ייבוא מקביל/פרללי מותר בישראל, אך מומלץ להתייעץ עם עורך דין המומחה בתחום ולבחון האם למוצר נדרש תו תקן ולפעול בהתאם לדרישות מכון התקנים ועמיל המכס, ובמידת הצורך לפעול לקבלת רישיון, אישור או היתר יבוא, וכן לבצע פעולות אשר ימזערו את הסיכוי להגשת תביעה על ידי היבואן הרשמי.
הכתבה מאת עו”ד גיא הרשקוביץ באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו