ארכיאולוג: "למה רק התנ"ך זוכה ליחס ספקני?"

ד"ר יצחק מייטליס, ארכיאולוג ומרצה במכללת הרצוג, מתרעם על עמיתיו בתחום הארכיאולוגיה שמעדיפים להתעלם מהתנ"ך כמקור אמין ומחפשים עדויות נוספות. בהרצאה שהעביר במסגרת כנס תורה ומדע ה-26 שהתקיים בסוף השבוע שעבר במרכז האקדמי לב בירושלים קרא לארכיאולוגים לשנות את גישתם ולהכיר בתנ"ך כמקור היסטורי. 

"בעולם הארכיאולוגיה רבים לוקחים את התנ"ך ושואלים אם באמת הייתה יציאת מצרים, האם היו דוד המלך ושלמה המלך ועוד – מחפשים בנוסף לעדות המקרית גם איזושהי עדות ארכיאולוגית בשטח. באופן מוזר, רק התנ"ך 'זוכה' ליחס ספקני שכזה", אמר ד"ר מייטליס. "יש למשל כתבים אשוריים וכתבים עתיקים נוספים שאין חולק על תקופתם ההיסטורית, למרות שלא נמצאו להם ממצאים ארכיאולוגיים בשטח. חשוב שתדעו שלאורך שנות המחקר הארכיאולוגיה משתנה, ובהתאם למה שמוצאים מתקנים גם את ההבנה בהיסטוריה ומגיעים למסקנות חדשות". 

כדוגמה, מביא ד"ר מייטליס את מכתבי אל עמארנה – מדובר ביותר מ-380 מכתבים מהמאה ה-14 לפני הספירה, שנשלחו מחצור, מגידו, שכם וירושלים למלך מצרים בכתב יתדות ובשפה האכדית. בשני מכתבים מטעם המלך עבדח'יבה נכתב "ארץ ירושלים לא אבי ולא אמי נתנו לי אותה" (אלא אתה המלך)".

"אבל מה לעשות שעד היום לא נמצאה בארכיאולוגיה אותה עיר ירושלים של המלך עבדח'יבה. ולא שלא מחפשים. מחפשים היטב בירושלים עד היום, אבל אין לנו עיר מהמאה ה14 לפני הספירה. מצאו מתקופת הברונזה התיכונה, מצאו בית ראשון, מצאו אפילו ברונזה קדומה, אבל לא מצאו ברונזה מאוחרת", מוסיף הארכיאולוג. "לא מצאו אפילו קיר אחד שאפשר לתארך לתקופת המלך הזה. (זו פחות או יותר התקופה שבה עם ישראל נכנס לארץ לאחר יציאת מצרים). במכתב אחר, מלך ירושלים מספר שהוא שלח משלחת עם מיסים אבל שדדו אותה בלטרון ולכן הוא לא מצליח לשלוח מסים למלך. כאמור, אין לכך ממצאים בשטח.

הארכיאולוגיה משנה עמדות כל הזמן // צילום המחשה: AP

"תמיד אפשר למצוא פתרונות נקודתיים מאולצים. פתרון שהציעו למשל: איפה נמצאת אותה ירושלים של עבדח'יבה ואיפה נמצאת ירושלים של נחמיה שגם לא נמצא, וגם בית תלמי? ירושלים נמצאת בעצם בתוך עפר הר הבית שבנה הורדוס. כשהורדוס בנה את הקוביה של הר הבית, הוא הכניס לתוך הקוביה הזו את כל התקופות ההיסטוריות שאנחנו לא מוצאים. זה פתרון נחמד אבל אפ כך אז למה התירוץ הזה לא מתאים גם לתקופת דוד המלך ושלמה המלך? למה לא לומר שגם התקופה שלהם נמצאת בתוך הר הבית של הורדוס?".

"איך אפשר לבנות כרונולוגיה של אתרים על פי מקורות שהם לא ברורים ואף משתנים? הארכיאולוגיה תורמת לחקר העבר, להבנה מה היה וכיצד נראו החיים באותם ימים, אבל האם היא ראויה להיות "פוסק עליון" בבית הדין של ההיסטוריה המקראית? לא. וגם חוקרים בעלי שם אמרו כך. פעם אנשים היו צנועים יותר וידעו שאי אפשר לבנות הכל על פי הארכיאולוגיה ולקבוע דברים מוחלטים. הדרך עדיין ארוכה לחקר העבר ויש עוד הרבה מה לעשות"

כנס תורה ומדע מאגד אליו את בכירי החוקרים והרבנים שפועלים ברצף שבין התורה והמדע ודנים בו בסוגיות ובחידושים המעסיקים הן את הרבנים והן את החוקרים ומפעילי המערכות הטכנולוגיות. השנה עסק הכנס בין השאר בנושאים כמו בינה אנושית ומלאכותית וכיצד זה משפיע על ההלכה, הקשר בין רפואה וביולוגיה, דילמות אתיות של רופאים והאם ארכיאולוגיה מסוגלת לסתור כתבי עמים עתיקים כאשר לא נמצאו עדויות בשטחי החפירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו