פרטים חדשים מתוך החלק הבלתי מסווג של תפיסת הביטחון הלאומי שכתב ראש הממשלה בנימין נתניהו. תשעה חודשים לאחר שראש הממשלה נתניהו סיים לכתוב את תפיסת הביטחון החדשה שגיבש לישראל, והציג אותה במספר פורומים, הגיעו ל"ישראל היום" סעיפים נוספים מתוכה, שלא פורסמו עד כה.
במאמר מקצועי בלתי מסווג שיתפרסם בקרוב בארה"ב, חושף תת־אלוף (מיל') יעקב נגל, מי שהיה ראש המטה לביטחון לאומי בפועל, עקרונות מתוך התפיסה שגיבש נתניהו.
בהנחות המוצא של תפיסת הביטחון מצויה בין השאר הקביעה שאין כיום איום קיומי אמיתי על מדינת ישראל, למרות האיומים האיראניים, ולפי גישתו יש לשמר מצב זה. היבט אחר הוא הצורך בהגנה על העורף ועל התשתיות הקריטיות ומוסדות השלטון, לאור השינוי הדוקטרינרי של האויב. נדבך כבד משקל נוסף הוא המעבר למלחמה מתמשכת (המלחמה שבין המלחמות), ולא רק הכנות למלחמות שמתאפיינות בסבבי אלימות מתפרצים, כפי שהיה בראשית שנות המדינה.
נגל קובע במאמר כי כתיבת מסמך תפיסת ביטחון על ידי ראש הממשלה אישית היא אירוע נדיר, אך כפי שההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל מלמדת, מדובר כנראה בדרך היחידה להגיע למסמך המציג את תפיסתו הביטחונית של ראש הממשלה.
תפיסת ביטחון מוסדרת וכתובה נתפסת בצמרת המערכת הביטחונית ככלי ראשון במעלה לכיוונים מרכזיים בבניין הכוח, על מנת להתכונן להתמודדות עם איומים ביטחוניים ולהגיב על מצבי מצוקה ביטחוניים.
תפיסה זו כוללת היבטים מדיניים וכלכליים כבדי משקל, והדרך היחידה לקדם ולפרסם מסמך כזה היא כתיבתו על ידי ראש הממשלה אישית, כפי שעשה בזמנו בן־גוריון וכפי שעשה כעת ראש הממשלה נתניהו.
את תפיסת הביטחון המלאה האחרונה של ישראל חיבר ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון, והיא אושרה בממשלה ב־1953. מאז לא אושרה תפיסת ביטחון אחרת, אף שהיו כמה ניסיונות רציניים לעדכנה, ובאופן מעשי, ישראל הוסיפה בעשורים האחרונים את נדבך ההגנה לתפיסה שכתב בשעתו ראש הממשלה הראשון וכמובן שבשטח בפועל חלו שינויים.
נתניהו חשף בקיץ שעבר בפני הגורמים המוסמכים את עיקרי תפיסת הביטחון שחיבר בשנים האחרונות באופן אישי, בסיוע מטהו הקרוב (מזכירות צבאית, מל"ל) ובהתייעצויות עם כמה מומחים, אך מרבית תכניה נותרו סודיים. גם כעת מרבית הפרטים במסמך אסורים לפרסום, ואולם במאמר חושף נגל כמה עקרונות מתוך התפיסה שגיבש נתניהו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו