ביום שבו קראנו במגילת אסתר את המשפט הנצחי "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", שנאמר אחרי ייאוש גדול, כשהגיע זמנה של ישועה גדולה. ביום הזה ממש, בחג הפורים, התבשרנו על מתנה נפלאה נוספת מהנשיא ה־45 של ארה"ב, דונלד טראמפ: הכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן. טראמפ, כמנהגו, בישר על כך בציוץ. ציוץ ברמה!
אחרי הציוץ ההיסטורי של הנשיא טראמפ, לא יכולתי שלא להיזכר בהלוויית הנשיא הסורי חאפז אל אסד, שאותה סיקרתי בשנת 2000. ברחובות דמשק ראיתי אז נשים סוריות שקוננו על הנשיא המת וזעקו "מי יחזיר לנו את הגולן?". צר לי לאכזב אתכם, אנשי העם הסורי, נראה שאיש לא יחזיר לכם את הגולן לעולם.
עוד בנושא:
הצהרה היסטורית של הנשיא טראמפ: "הגיע הזמן שארה"ב תכיר בריבונות ישראל בגולן"
ההתיישבות חיונית, הסבלנות משתלמת: הלקחים מהכרת ארה"ב בריבונות ישראל בגולן
ארה"ב: הצעת חוק הגולן הוצגה בקונגרס
שגריר ארה"ב בירושלים, דיוויד פרידמן, התראיין לגיליון ראש השנה החגיגי של "ישראל היום" ואמר לכתב המדיני של העיתון, אריאל כהנא, כי הוא סבור שרמת הגולן תישאר תמיד בידי ישראל ובוודאי שלא תוחזר לנשיאה הנוכחי של סוריה, בשאר אל אסד. "באופן אישי, אני לא יכול לתאר לעצמי מצב שבו רמת הגולן תוחזר לסוריה", הדגיש פרידמן, "בכנות, איני יכול לתאר לעצמי מצב שבו רמת הגולן אינה חלק מישראל לנצח. אין ברמת הגולן אפילו אוכלוסייה ילידית מקומית השואפת לאוטונומיה. ויתור על השטח הגבוה של רמת הגולן עשוי לשים את ישראל בנחיתות ביטחונית גדולה, ומיותר לומר שאני לא יכול לחשוב על אדם פחות ראוי לקבל פרס כזה מאשר אסד".
בזמן שהשגריר האמריקני אמר את הדברים החשובים, בוושינגטון ובירושלים נמשכה פעילות מדינית ענפה, שנועדה להבטיח הכרה אמריקנית עתידית בריבונות ישראלית ברמת הגולן. צריך להעריך את העבודה הנפלאה של הסנטור מטקסס טד קרוז ושל חברו מארקנסו טום קוטון, וכמובן גם את זו של נתניהו וצוותו.
וצריך גם לא לפחד לדבר על ריבונות, לא רק על ביטחון. כשהולכים למקורות, לימים שבהם גמלא היתה עיר יהודית ברמת הגולן שחרבה במרד הגדול בסוף ימי בית שני, מגלים שגמלא זה לא רק יין. אך מעל הכל, צריך לזכור שמדובר בראש ובראשונה בהחלטה שהתקבלה - והתבשלה - בדרג המנהיגים. היא לא היתה מתאפשרת לולא היה בשדרות פנסילבניה אדם שמוכן לעשות צעדים נועזים.
הקשר המיוחד בין טראמפ ונתניהו
האנשים שמינה טראמפ לכוורת שלו, וכמובן הוא עצמו, ראו לפני הכל את ביטחון ישראל. בעיקר אל מול האיום האיראני המוחשי ורצונה של טהרן להתקרב לגבולות ישראל באמצעות הגולן, וגם לאור החשש מהתחזקותה של מוסקבה באמצעות התמיכה שלה באסד. ישראל הפכה לא רק לנכס, אלא לשותף אזורי מהמעלה הראשונה עבור וושינגטון.
על ידי הצעד הזה, וושינגטון מבהירה - מי שפועל עם אמריקה, אנחנו נעזור לו. זה לא קשור לבחירות, זה קשור לטראמפ, לנתניהו ולקשר הייחודי שיצרו שני המנהיגים. קשר שהוא כמעט חסר תקדים בהיסטוריה בין המדינות. טראמפ השכיל לשים את חתנו ג'ארד קושנר ואת השליח המיוחד למו"מ בינלאומי ג'ייסון גרינבלאט באותו הצוות עם השגריר פרידמן. נדמה שמעולם לא היה נשיא שסמך כל כך על צוות השלום שלו, וההחלטה האחרונה מלמדת שגם כאשר אין להם הצהרות דרמטיות, הם יודעים לעבוד ביסודיות וביעילות. גם נתניהו השכיל לטפח קשר ישיר ובלתי אמצעי עם הצוות הזה, וכמובן עם טראמפ עצמו, גם כאשר כל העולם הפציר בו להפסיק כי "זה משתמע כתמיכה פוליטית לכאורה".
גבול רמת הגולן וסוריה // צילום: אייל מרגולין, ג'יני
כבר אתמול, כמובן, קמו אותם פרשנים שדיברו על סיוע של הנשיא טראמפ לחברו נתניהו במהלך מסע הבחירות - ואני לתומי חשבתי, אחרי עידן הנשיאים קלינטון ואובאמה וההתערבויות שלהם בבחירות, שלהיות ראש ממשלה וחבר של נשיא אמריקני זה דווקא חשוב ומבטיח. באחד הערוצים היה אפילו מי שדיבר על סוכריות או ממתקים שוושינגטון מעניקה לנתניהו כ־20 יום לפני הבחירות. אולי, רק אולי, אלה ממתקים שמקבלת מדינת ישראל!
לפני טיסתו לוועידת איפא"ק שוחח נתניהו עם טראמפ בטלפון. "עשית היסטוריה", אמר ראש הממשלה לנשיא, ובצדק. טראמפ הוא ללא ספק שובר שוויון בפוליטיקה העולמית, בייחוד בסוגיית המזרח התיכון. אחרי שמונה שנות אובאמה - מישהו כבר אמר ייאוש, לא? - הגיע טראמפ והפך את הכל: הכרה בירושלים כבירת ישראל, נסיגה מהסכם הגרעין האיראני ועכשיו הכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן - וכל זה בשנתיים.
קודם בגין, עכשיו טראמפ
"אני לא זוכר מערכת בחירות כל כך סוערת ב־20 השנים האחרונות", אומר יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, בראיון לגדעון אלון במוסף "ישראל השבוע" שמתפרסם היום. אותם אלה בתקשורת שתהו אתמול לגבי הציוץ של טראמפ - גם במהות וגם בעיתוי - הם אלה שמגלים פתאום געגועים לבגין ושכחו מה אבותיהם עשו לראש הממשלה המנוח, כי הימין הרי אחראי למערכת הבחירות הסוערת (כי הימין תמיד אחראי...).
אולי זה הזמן להחזיר את המתגעגעים למנחם בגין ל־14 בדצמבר 1981, עת ביטלה ממשלתו את הממשל הצבאי והחילה על הגולן את החוק הישראלי. ב־1967 היה זה צה"ל שעשה היסטוריה ראשון, ב־1981 היה זה בגין, ועכשיו זהו טראמפ.
ולאותם אלה שינסו לקלקל את החגיגה ולהזכיר שהקהילה הבינלאומית רואה ברמת הגולן שטח כבוש, אולי זה הזמן להזכיר שוב כי השם גולן מופיע לראשונה עוד בכתובים, בספר דברים. אז מותר לחגוג ומותר לשמוח. ואתה טראמפ - שוב יצאת מלך!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
