המערכת הפוליטית והבחירות לכנסת אינן זרות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, השופט חנן מלצר. לפני שהצטרף לביהמ"ש העליון ב־2007 הוא ייצג כעורך דין את חברת החדשות של ערוץ 2 וכלי תקשורת נוספים והופיע בפני השופטים דורית ביניש ומישאל חשין ז"ל בעת שכיהנו כיושבי ראש ועדת הבחירות. הניסיון שצבר באותן שנים בהחלט מסייע לו לנווט את ועדת הבחירות הנוכחית, הוא מגלה בקיאות רבה בכל הסעיפים של חוקי הבחירות ואף פתח לתקשורת את כל דיוני הוועדה.
כשנפגשנו השבוע, זמן קצר לאחר שבג"ץ נתן אור ירוק לעופר כסיף מחד"ש־תע"ל להשתתף בבחירות ומנגד הוציא כרטיס אדום למיכאל בן־ארי, שאלתי אותו אם החלטות אלה אינן מייתרות למעשה את מליאת ועדת הבחירות, שהקדישה שעות רבות לדיון בבקשות לאשר או לפסול רשימות ומועמדים. "התשובה היא לא", קובע מלצר נחרצות, "קודם כל משום שהחוק מקנה לוועדת הבחירות את הסמכות הזו. שנית, אני יכול לומר בזהירות שכמה מהחברים בוועדה שינו את דעתם בעקבות הדיון. יש כאן שילוב מעניין של שתי ערכאות, זו של ועדת הבחירות שבראשה יושב שופט וזו של ביהמ"ש העליון המשמשת ערכאת ערעור".
המהומה סביב סוגיית פסילת המועמדים משני צידי המפה הפוליטית, מאפיינת מערכת בחירות שמתנהלת באווירה מתוחה עם הרבה מאוד דם רע. אתה מוטרד מהאלימות המילולית ומרמת השיח הטעונה?
"חבריי בביהמ"ש העליון שכיהנו בתפקיד זה בעבר, וכן אנשים אחרים שהיו כאן בעבר, אמרו לי שמערכת בחירות סוערת כל כך הם לא זוכרים ב־20 השנים האחרונות. זה בהחלט מטריד ומדאיג אותי, וככל שהדבר תלוי בי, ניסיתי בדיונים שניהלתי במליאת הוועדה להרגיע את הרוחות. ביקשתי גם מנציגי הסיעות להעביר מסר של הרגעה. סיפרו לי שבעבר היו בוועדה התפרצויות מאוד חריפות שהפעם כמעט לא היו קיימות. לעיתים בנינוחות ובקצת הומור אפשר להשיג זאת".
"לא לקניית זמן מסך"
חוק הבחירות קובע כי "לא תהא תעמולת בחירות בתקופה של 60 הימים שלפני הבחירות", אבל הציבור חשוף לתעמולה בכל ערוץ ובכל זמן, ובעידן הרשתות החברתיות נדמה כי הגיע הזמן לרענן מעט את הנהלים ולהתקדם עם הזמן. גם מלצר מסכים לכך ואומר: "יש מקום לבצע רביזיה בחוק הבחירות (דרכי תעמולה) שהוא חוק ישן מ־1959 שהוכנסו בו תיקונים. לאחר הבחירות הקודמות הוגש דו"ח עם המלצות טובות מאוד בנושא, אבל מסיבות שונות הן לא קודמו".
שלושה שופטים שכיהנו בעבר כיו"רי ועדת הבחירות אמרו לי שאין כל הצדקה לכך שזמן השידור הניתן למפלגות במסגרת תשדירי התעמולה יינתן להן חינם, וכי ראוי שישלמו עבור תשדירי התעמולה באמצעות כספי מימון מפלגות. מה עמדתך?
"דעתי שונה. אינני חושב שיש לבטל את התשדירים כי לא לכל הציבור, ובוודאי לאנשים מבוגרים, יש נגישות לרשתות החברתיות. נוסף על כך, התשדירים מאפשרים לרשימות יותר קטנות ופחות עשירות להציג את עצמן. אם נעבור לשיטה של קניית זמן שידור, תינתן עדיפות למפלגות הגדולות והעשירות. השיטה הזו עובדת בארה"ב אבל יש לה מבקרים רבים משום שהיא נותנת עדיפות לעשירים".
אתה מתכונן לצפות מדי יום בתשדירי התעמולה ולפסול תשדירים שייראו בעיניך בוטים ולא ראויים?
"אין לי ברירה. החוק מחייב אותי לעשות זאת. אם התשדירים יהיו ברמה גבוהה, המשימה הזו תהיה עבורי פרס ולא עונש".
השופט מישאל חשין ז"ל, בתוקף היותו יו"ר ועדת הבחירות, הפסיק ב־2003 את נאומו של רה"מ אריאל שרון ערב הבחירות בנימוק שנוצל לתעמולת בחירות. אתה נוהג אחרת משום שהצעד שהוא נקט נראה לך מוטעה?
"כחסיד של חופש העיתונות, אני יודע שהחוק נותן לי את הסמכות להפסיק את השידור, אבל אני מעדיף להשאיר זאת לשיקול הדעת של העורכים. אמרתי להם שאני מפרש את הסעיף האוסר תעמולת בחירות ב־60 הימים שלפני הבחירות בדרך ליברלית. אם יש בנאום תוכן חדשותי אפשר לשדר, אבל אין לשדר תעמולה והגבול הוא באמת דק לפעמים. ברגע שדברי המרואיין גולשים לתעמולה, תפקידו של העורך או הכתב לעצור זאת, ואם הוא יתעלם וימשיך לנצל את הבמה לרעה, עליהם לומר לו שהוא לא יוזמן שוב לראיון עד הבחירות. חשוב להבהיר שאם יכלו כל הקיצין ואראה שהעורכים לא מקפידים על כך והופעות הפוליטיקאים מנוצלות לתעמולה - אתערב".
בבחירות הקרובות יתמודדו 43 רשימות, וזהו מספר חסר תקדים. על פי הערכה, לפחות 30 מהן לא יעברו את אחוז החסימה. החוק לא מאפשר להקים בקלות רבה מדי מפלגות ולסחור בהן?
"לדעתי החוק כיום הוא ליברלי מדי, ואכן יש לטפל בתופעה שאנשים 'סוחרים' במפלגות הנמצאות על המדף. אני מתכוון להמליץ בדו"ח הסיכום שאפרסם לאחר הבחירות לשנות את החוק ושתהיה הקשחה מסוימת בתנאים להקמת מפלגה חדשה. יש רשימות שמתמודדות בבחירות רק על מנת ליהנות משבע דקות חינם של שידור בטלוויזיה במסגרת תשדירי תעמולת הבחירות".
"אין לי אחריות לתוצאות"
השופט מלצר החליט במסגרת תפקידו להכניס שינויים משמעותיים בנושא פרסום תוצאות סקרי דעת הקהל בבחירות, ובין היתר דרש מערוצי הטלוויזיה והרדיו לציין, לאחר כל סקר שהם מפרסמים, איך ומתי נערך, האם נעשה במשאל טלפוני או באינטרנט, כמה אנשים השתתפו בו ולכמה אנשים פנו. "הסקרים משפיעים מאוד על דעת הקהל, החלטתי לעשות סדר בנושא זה ולמנוע מניפולציות", הוא מסביר, "בסקרים האחרונים התברר שפנו ל־8,000 איש אך בפועל השתתפו בסקר רק 500 איש כי אנשים לא רוצים להשתתף בסקרים".
איך הסקת שלסקרים יש השפעה רבה על הציבור?
"רשימות התלוננו שכאשר בפרסום ממצאי סקר לא ניתנים פרטים לגבי מי שאינן עוברות את אחוז החסימה אלא רק מציינים שהשיגו אפס מנדטים - בעוד בפועל הן זכו בכמה אחוזים - הן מקבלות בסקרים הבאים פחות קולות משום שהציבור חושב שאין טעם לתמוך בהן".
אתה נהנה למלא את תפקיד יו"ר ועדת הבחירות ולהתנתק לכמה חודשים מביהמ"ש העליון?
"קודם כל אינני מתנתק אלא יושב יום בשבוע בדיונים. הפעילות בוועדת הבחירות בהחלט מרעננת. היא מוציאה אותי מהשגרה ומאפשרת לי להיפגש עם פוליטיקאים ואנשים מכל הגוונים בעת הגשת הרשימות לכנסת, ואני בהחלט נהנה. העומס הוא רב אבל יש תחושת אחריות וסיפוק. קודם כל חשוב מאוד שהבחירות יתקיימו כראוי ויהיו הוגנות. לגבי התוצאות - אין לי שום אחריות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
