מנהלת ועד הקהילות היהודיות בלטביה, גיטה אומנובסקאיה, שימשה סוכנת קג"ב במהלך שנות ה-80 של המאה הקודמת ופעלה תחת השם הבדוי "ג'ינה", כך נודע ל"ישראל היום". גורמים בקהילה היהודית סיפרו כי המידע נודע לאנשים בודדים בקהילה, אולם שלא מדובר, למרבה האירוניה, בתדהמה גדולה.
אומנובסקאיה מופיעה בארכיון הלאומי הלטבי כמי שפעלה במסגרת המחלקה לריגול נגדי של הקג"ב - "הוועדה לביטחון המדינה". את השם 'גינה' העניק לה קצין בארגון שכונה "רומנוב". על פי הנתונים שנחשפו, ב-1982 התעניינה אומנובסקאיה, ששמה המקורי הוא גיטה לאונידובה מורדוחובה בעבודה בדביזיה הרביעית של ארגון הביון המפורסם, שעסק במודיעין נגדי בתחבורה, בנמלים ובמסופי אוויר. שלוש שנים מאוחר יותר השלימה את ההכשרה בארגון ושינתה את שם משפחתה.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
מקור בקהילה סיפר כי בעבר פרסמה אומנובסקאיה מחקר שעסק בזונות יהודיות בריגה של שנות ה-30, ולאחרונה אוזכר שמה בהקשר לניסיון עקר לקדם את סוגיית השבת הרכוש היהודי במדינה. הכוונה היא לכ-270 נכסים דתיים וקהילתיים שלא הוחזרו ליהודים מאז 1940, סוגיה שנחשבת לטעונה במיוחד מבחינה פוליטית.
"לא מדובר בהכרח בתדהמה גדולה", מספר גורם בכיר בקהילה היהודית המקומית ל"ישראל היום". "היו ששיערו שזה עלול לקרות, אולם לא ממהרים לדון בכך". לדבריו, "ייתכן שהמידע הזה נוח לבכירים בקהילה". גורם אחר ציין כי אומנובסקאיה אינה יהודייה על פי ההלכה, "מה שממילא מוריד את רמת העניין ביחס אליה". בתגובה לפניית "ישראל היום" בעניין השיבה אומנובסקאיה: "אינני מעוניינת לשוחח על כך עם עיתונאים".
לאחרונה פרסם ה"ניו יורק טיימס" רשימה של לטבים ששימשו כסוכנים או מלשינים של "הוועדה לביטחון המדינה". עבור חלקם, לכל הפחות, הרי שעצם הצגת שמות הקוד שלהם, מקום לידתם כמו גם תאריכי גיוסם ופועלם היווה הפתעה גמורה. קודם לכן, זמן קצר לפני חג המולד "העניק" הארכיון הלאומי של לטביה "מתנה" לאליטה במדינה: מדד אלפביתי מלא שכלל כעשרת אלפים שמות של עובדים שעבדו בקג"ב הסובייטי. הנתונים רלוונטיים עד לאוגוסט 1991, אז הפכה המדינה הבלטית לעצמאית.
כרטיס הסוכן של אומנובסקאיה // צילום: הארכיון הלאומי של לטביה
במדינות אחרות שהיו תחת שליטה סובייטית הצליחו אנשי הקג"ב להשמיד את הארכיונים או להעלימם, אולם בלטביה הצליחו לשמור רבים מהמסמכים המרשיעים. עם זאת, עד עתה נותרו רבים מהמסמכים תחת איסור פרסום. ממבט בנתונים שכן פורסמו ניתן להבין מדוע – השמות שאסורים לפרסום ככל הנראה כוללים שמות של חברי פרלמנט, שרים, שופטים, אנשי כמורה, עיתונאים ומוזיקאים. בלטביה חוששים כי חשיפת הנתונים עלולה לגרום לקרע במדינה. המתנגדים לפרסום השמות טענו כי המהלך עלול לפגוע במוניטין של אנשים שמופיעים בארכיונים אולם לא שירתו בפועל במשטרה החשאית.
"אחוז היהודים הקומוניסטיים בלטביה היה גבוה יותר מאשר במדינות מזרח אירופאיות אחרות, ובפועל השפעת הרוסים הייתה הרבה יותר גדולה במדינה", ציין מומחה בתחום. על פי ההערכות, כיום נותרו בלטביה כ-7000 יהודים בלבד, שבהם גם ניצולים מבוגרים הזקוקים לכל סיוע אפשרי. המספר המצומצם נובע הן משיעורי התבוללות גבוהים כמו גם עזיבה של חלקם את המדינה במרוצת השנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו