במזרח יש חדש

במשך שנים סבלו תושבי מזרח ירושלים מהזנחה ומאפליה. הגופים השונים נמנעו מלהיכנס לכפרים ולשכונות, שירותים בסיסיים כמעט לא סופקו, וכל כניסה של גורם רשמי, או גוף הצלה, לוותה בדרך כלל בהפרות סדר והצריכה ליווי חמוש של כוחות מג"ב גדולים.

אבל משהו קורה שם בשנה וחצי האחרונות. למעט בעיסאוויה, כוחות מג"ב כבר לא נכנסים פנימה. את האלימות, הלכלוך וההזנחה מילאה שגרת חיים אזרחית בטוחה יותר. בתהליך מורכב, כירורגי אפילו, שעדיין לא הסתיים, חל שיפור בכמה פרמטרים אשר מצביעים על מה שנראה כעלייה משמעותית באמון התושבים בגופים השונים ובעיקר - במשטרה. 

חודש מאי 2017 מסמל סוג של פריצת דרך היסטורית במערכת היחסים שבין משטרת ירושלים לתושבי מזרח העיר, עם חנוכת נקודת המשטרה הראשונה אי פעם בתוך שכונה ערבית בעיר - במחנה הפליטים שועפט אשר נחשב במשך עשרות שנים לאחת השכונות העוינות בירושלים. חודשיים לאחר מכן נפתחה הנקודה השנייה - זמנית בקיבוץ רמת רחל, ומהחודש הבא, בלב הכפר צור באהר, במבנה אבן חדש ומרשים. לא מדובר בנקודות משטרה קלאסיות, אלא במש"מ - מרכז שירות משולב - קונספט שהגה מי שעד לאחרונה שימש מפקד מחוז ירושלים, ניצב (בדימוס) יורם הלוי. 

בסך הכל נפתחו במזרח ירושלים ארבעה מש"מים: במחנה הפליטים שועפט, בצור באהר, בסילואן ובעיסאוויה. האחרון נחשב למורכב ביותר, לאגוז שעדיין צריך לפצח.

לראשונה מאז החלו המש"מים לפעול, התאפשרה לנו הצצה בלעדית לפעילות שם. התלווינו במשך יום שלם למפקד מש"מ צור באהר, רפ"ק גיא גלבוע, ונחשפנו לדינמיקה המיוחדת שנוצרה עם התושבים. 

גלבוע מסתובב בכפר על מדים, עם רכבו הלא ממוגן. בכל כמה מטרים הוא נעצר על ידי התושבים, אשר שואלים לשלומו ומתייעצים איתו בסוגיות שונות. לישראלי שנכנס למשרדו ושאל אם בטוח להיכנס אל הכפר, הוא ענה ללא היסוס כי אין לו ממה לחשוש. 

מש"מ צור באהר נתפס כספינת הדגל של משטרת ירושלים, אך גם מש"מ שועפט מהווה סיפור הצלחה בפני עצמו. רק לאחרונה, באחד האירועים הנחשבים בעולם - גמר המונדיאל ביולי האחרון, הוקרן המשחק על גבי מסך ענק, בתוך מתחם המשטרה במחנה הפליטים שועפט, בנוכחות מאות מתושבי המקום. שוטרים, נערים, צעירים ומבוגרים ישבו זה לצד זה, באחווה שלא נראתה כמוה לפני כן. צריך היה להסתכל על המחזה הסוריאליסטי הזה כדי להבין את גודל השינוי.

בשנה שעברה, לאחר שילדה קטנה נדרסה למוות כשצעדה על הכביש, פנו התושבים מיוזמתם אל המשטרה וביקשו לטפל בחנויות הפולשות אל המדרכות. אם בעבר נמנעו תושבי מזרח ירושלים כמעט לחלוטין מלהתקשר למשטרה, הנתונים מהשנה וחצי האחרונות מראים עלייה מטאורית במספר הפניות למוקד 100 ובפניות לתחנות המשטרה, וכן ירידה דרסטית במספר הפרות הסדר והאירועים הביטחוניים במזרח ירושלים. 

 

תפיסת ביטחון חדשה

עד לא מזמן נתפסו תושבי מזרח העיר כאיום, והם מצידם תפסו את המשטרה, את מג"ב, כאויב. בפברואר 2016 נכנס יורם הלוי לתפקידו כמפקד מחוז ירושלים. העיר היתה אז בעיצומו של גל טרור קשה, כאשר 60 אחוזים מהם בוצעו על ידי תושבי מזרח העיר. הלוי החליט לסטות מהתוכנית המקורית, הרחבת פלוגות מג"ב, והציג תפיסה אחרת, שעיקרה - מתן פתרון אזרחי לבעיה הביטחונית במזרח העיר.

"הבנתי שיש צורך מיידי לשנות את תפיסת הביטחון, ולספק מענה הולם למצוקות הציבור הערבי, שהאלימות הקשה שנקט נגזרה משילוב של השפעות חיצוניות וממצוקות חברתיות וכלכליות", אומר הלוי.

הוא הורה על פתיחת מרכזי השירות בשכונות הקשות ביותר במזרח העיר, ופנה לגורמים כמו עיריית ירושלים, מד"א, כב"ה ומשרד הפנים כדי שיצטרפו. הם הרימו את הכפפה ובמרכזי השירות, שנבנו כולם במימון של משטרת ירושלים, קיימת נציגות של כל אחד ואחד מגורמים אלה.

במקביל, הוצאו בהדרגה פלוגות מג"ב מהשכונות במזרח ירושלים. כיום, למעט בשכונת עיסאוויה, לוחמי מג"ב לא נכנסים לשכונות אלה כחלק מהשגרה, אלא רק במבצעים מיוחדים.

 

"באים כדי לתת"

בהקמת המש"מ מובילה התפיסה כי לא מדובר בנקודת משטרה קלאסית, אלא כזו שנותנת שירות משולב. "תפיסת העולם אומרת כי יש לבוא מתוך מקום כן. אם אני מאמין לך, אתה תחזיר לי משהו אמיתי. אנחנו באים כדי לתת. כשאני אומר להם שהם שותפים שלי, אני מתכוון לזה", מסכם גורם במשטרת ירושלים שמוסיף כי "פער של עשרות שנים לא נפתר בשנה וחצי, אבל כן עשינו סוג של תהליך. בנינו אמון".

האמון הזה מתבטא בנתונים. אם בשנים 2017-2016 60 אחוזים מהמפגעים בירושלים היו תושבי מזרח העיר, בשנת 2018 התרחשו חמישה פיגועים וכולם בוצעו על ידי תושבי השטחים. שנה זו, שבה החלו לפעול המש"מים באופן מלא, מאופיינת בירידה דרסטית באירועי הפרות הסדר עם 1,351 אירועים בלבד, רובם בעיסאוויה.

את השינוי בגישה רואים גם במספר הפניות למוקד 100. כך, למשל, אם בחצי הראשון של 2017 היו 389 פניות מתושבי צור באהר והסביבה, בחציון השני, שבמהלכו נפתח המש"מ, יש עלייה של 42% עם 552 פניות. בשנת 2018 המספר כבר עומד על 1,065 פניות למוקד 100. נתונים דומים רואים גם בשועפט עם עלייה של 85 אחוזים במספר הפניות של התושבים למוקד 100 בחציון השני של 2017.

רפ"ק גיא גלבוע (45) מסביר לנו את התפיסה המובילה אותו: "הדגש הוא על שילוב ושירות. אנחנו לא עובדים רק כמשטרה, אלא כמערכת. המטרה היא ליצור תחושת ביטחון בירושלים, וחלק מהעניין זה להנגיש את שירותי מדינת ישראל לתושבים הערבים שבמשך 51 שנה כמעט נחשבו כחצר אחורית.

"כשהגענו לפה נפגשנו עם התושבים. הם העלו כל מיני עניינים שחשובים להם. בכל מקום שנדרש טיפול משטרתי, נתנו מענה, ובמקומות שנדרשה התערבות של גורמים נוספים כמו עיריית ירושלים, לקחנו על עצמנו לסייע ולהביא לפה גורמים שעד היום לא הסתובבו בכפרים, כדי לחשוף אותם לבעיות". 

 

"צורך מיידי בשינוי". הלוי // צילום: מרים צחי

 

את האמון עם התושבים, הוא אומר, הוא ביסס בסופו של דבר עם המון עבודת רגליים, שלו ושל המש"קים שלו, לבושים במדי א', בלי נשק ארוך, בלי קסדה ובלי שכפ"ץ, ללא ליווי של מג"ב ותצפיות. "ברגע שאני כמשטרה, שוטר על מדים, מגיע לכל נקודה ופוגש כל אזרח שמציף בפניי משהו ומקבל מענה, אני יוצר אמון. אם אני רק אבטיח לו באופן מעורפל שאטפל, ובפועל לא עשיתי כלום, זה לא מקדם אותי. ברגע שנתתי לו, לתושב, פתרון וסייעתי, הוא מרוצה, וכך נולד האמון. מכל אירוע אנחנו למעשה מייצרים פלטפורמות חדשות להידברות עם האנשים ולבניית שיח".

כך, למשל, הוא מספר כיצד הצליח לשנות תרבות של שנים, באחת הסוגיות הכואבות בכפרים - התנועה. "אחד הדברים הראשונים שהתושבים העלו בפנינו זה עומס התנועה. אי אפשר לזוז בבוקר ובצהריים. הבאנו לצור באהר מודל שנקרא 'אכיפה ידידותית'. אם נהג מחנה באמצע הכביש, אנחנו שמים לו על הרכב מנשר בערבית שמפרט כיצד הוא הפריע לתנועה. באותו ערב הוא גם יקבל ממני טלפון עם אזהרה לפני דו"ח".

בשנה החולפת הונחו בצור באהר 270 מנשרים. את דו"חות התנועה שנרשמו לעבריינים חוזרים - גלבוע סופר על כף יד אחת. "פתאום אותו נהג הבין שהוא באמת מפריע לכפר. אז נכון שיש עדיין פקקים בשעות הבוקר, כמו בכל ירושלים, אבל זה לא בגלל שמישהו השאיר רכב מונע והלך לקנות משהו". 

כמפקד המש"מ הוא לא מסתפק רק בהוצאה לפועל של היבטים משטרתיים. כך, למשל, החליט לסייע לתושבים מובטלים למצוא עבודה. ראשית, דאג לפתיחת שלוש כיתות ללימוד עברית. לאחר מכן, יחד עם השוטרים של המש"מ, אספו 46 צעירים מובטלים מהכפר וסייעו להם בכתיבת קורות חיים, בהכנה לראיון עבודה ובהוצאת תעודת יושר. היום אותם צעירים עובדים בבתי החולים של הדסה. "לקחנו גם גברים מובטלים בגילי 40 עד 60, ומצאנו להם עבודה דרך לשכת התעסוקה. הם קיבלו את הכבוד שלהם בחזרה", הוא מספר. 

 

איזון עדין

כחלק מהדיאלוג עם התושבים, החליט גלבוע להקים משמר אזרחי בצור באהר. יותר מ־50 גברים ביקשו להתנדב, ובשבועות הקרובים יחלו את עבודתם במשמר האזרחי 24 איש. במקביל, הוא הקים סיירת שכונה המורכבת ממתנדבים.

רמי רביהא, תושב השכונה ומתנדב בעצמו, הוא אחד התומכים במהלך. בעזרת קסמו האישי הוא מצליח לסחוף אחריו כמעט שכונה שלמה. "שאלו אותי, למה אני משתף פעולה. אמרתי להם, בואו נעבוד יחד. או שנשתתף או שנישאר סגורים ומסוגרים. מה שחשוב לנו זה לחיות בנעימים, לשמור על המשפחה", הוא אומר.

הוא לא משלה את עצמו שהוא מקבל שירות כמו תושב ירושלים שחי במערב העיר, אך הוא חש בשינוי שמתרחש. "דברים שביקשתי מהעירייה, קיבלתי. גן ציבורי, מתקני כושר. ביקשתי אפילו מגרש כדורגל, וגם אותו אקבל בקרוב", הוא אומר. 

במבנה המש"מ החדש שיאוכלס בחודש הבא, יש חדרים גם לכבאות והצלה, למד"א, לנציגי עיריית ירושלים ולמשרד הפנים. פעילות גורמים אלה בכפרים, ללא הפרעות ועימותים, היא מהפכה.

נוסף על הירידה החדה בשנה וחצי האחרונות בכמות הפיגועים ובהפרות הסדר במזרח ירושלים, ובמקביל לעלייה במספר התיירים שהגיעו לירושלים, נרשמה ירידה חדה גם בהסתה ברשתות, בניסיונות הפגיעה ברכבת הקלה ובהתיישבות היהודית במזרח העיר. 

אמנם לאחרונה התעורר שוב השיח סביב הר הבית ושאלת הריבונות, אך אם בעבר היתה זו עילה לפרוץ מהומות בשטח ההר - כיום הפרות הסדר נשמרות לרוב על אש נמוכה. גם אירוע השלכת בקבוק התבערה השבוע לא בהכרח ישנה את המציאות. נדמה שאף אחד מהצדדים בעיר לא באמת רוצה לפוצץ את האיזון העדין שנוצר. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו