הקטע הכי מוצלח ב"קפטן מארוול" – הסרט הראשון של אולפני מארוול שבמרכזו גיבורה נשית - הוא הופעת האורח המסורתית של איש הקומיקס האגדי סטן לי, ונראה לי שזה בעצם אומר הכל.
לי, שהופיע למשך כמה שניות בכל אחד מ־21 הסרטים שאולפני מארוול הפיקו עד כה, הספיק לצלם את הופעת האורח הזאת (ואת זאת של "הנוקמים 4"), בטרם הלך לעולמו בחודש נובמבר האחרון בגיל 95, ועל פניו, לא באמת מדובר בסצנה כזאת גאונית. אבל היא מפתיעה ונוגעת ללב, וקיים סיכוי יותר מסביר שהיא תגרום לדור חדש לרצות לצפות בקומדיית הפולחן "Mallrats" (שזה דבר נחמד לכשעצמו).
לצערי, שום דבר אחר בסרט הזה לא ממש הרשים, הדהים או ריגש אותי, ואם הייתם צריכים תזכורת לכך שגם החבר'ה במארוול הם בסך הכל בני אדם בשר ודם, ושגם הם, מה לעשות, מפשלים מפעם לפעם (ע"ע "הענק הירוק", "ת'ור 2"), הנה היא לפניכם.
על כל פנים, "קפטן מארוול" אכן מביא את סיפור המוצא של קפטן מארוול, אבל כמו "באטמן מתחיל", גם הוא מתחיל באמצע הסיפור ומגשר על הפערים באמצעות פלאשבקים. כך אנו פוגשים את וירס (ברי לארסון) – לוחמת אמיצה בשורות כוח החלל של בני גזע הקרי (Kree), שנשלחת למשימה מסוכנת שמכוונת נגד האויבים המושבעים של בני הקרי: הסקראלס (Skrulls).
כמו סטאר לורד, מחבורת "שומרי הגלקסיה", גם וירס היא בת אנוש שלא ממש זוכרת כיצד הגיעה לחלל החיצון, וכמו ג'ייסון בורן, גם לה יש סיוטים מסתוריים שעוסקים בעברה.
מפה לשם, המשימה שאליה נשלחת וירס נכשלת, והיא מוצאת את עצמה מתרסקת בלוס אנג'לס בשנת 1995. שם היא חוברת לסוכן המיוחד (והיחסית צעיר) ניק פיורי (סמואל ל. ג'קסון), שהופך לבן בריתה, ויחד הם יוצאים לעצור את מזימתם של הסקראלס (שמונהגים בידי בן מנדלסון) ולגלות מי היא בעצם.
"קפטן מארוול" היה אמור להיות ציון דרך עבור אולפני מארוול, אבל בפועל הוא מרגיש כמו ארוחת שאריות. הבדיחות בינוניות, האקשן גנרי, ניתן לזהות את הטוויסטים מגיעים מקילומטר, וכמות הרפרנסים הנוסטלגיים מוגזמת לחלוטין.
חוסר הניסיון של יוצרי האינדי אנה בודן וריאן פלק, שכתבו וביימו, ניכר לכל אורך הדרך ומשרה על הסרט אווירה טלוויזיונית (שרק מתחזקת הודות לעובדה שמנדלסון נראה כאילו יצא מסדרת המדע בדיוני "בבילון 5"), וגם לארסון לא ממש מצליחה למצוא את הגרוב שלה. התזמון הקומי שלה לוקה בחסר, וניתן לומר שהכריזמה לא בדיוק נוזלת לה מן האוזניים.
באופן אירוני, סמואל ל. ג'קסון באמת עשה בשנות ה־90 סרט שבו הוא עוזר לאישה קטלנית ושכחנית לזכור מי היא. לסרט קוראים "נשיקה ארוכה ללילה", והוא פי אלף יותר כייפי, שנון ומעצים מהסרט הזה.
ציון: 5
• מה הסיבה לריב הגדול של אופירה וברקו?
• רוצים להישאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם
• מצביעי ימין: יש להשקיע יותר באירוויזיון
• אירוויזיון 2019: האמנים שיגיעו לישראל
• קוראי "ישראל היום" קבעו: לא משלמים על האירוויזיון