לא כלה דרכנו: בואו אגלה לכם סוד כמוס. אופרת סבון טובה בנויה על שטיח של סודות ששולטים בכל רגע נתון מעל העלילה; הסודות מחוברים זה לזה כמו שתי וערב, כשרק חלק מהדמויות מודעות לסוד כזה או אחר, בעוד אחרות יגלו אותו בעוד כמה פרקים, והדרמה והזעזוע יטלטלו את כולם עד שיצוץ סוד אחר שיטלטל מחדש את הספינה.
המידע שמעריצות ״הכלה מאיסטנבול״ חיכו לו
אופס, מתברר שמישהו "בטעות" שמע את השיחה שלנו מעבר לדלת וגם הסוד הזה נחשף. לכן תכף יגיע בכי סוער של חמש דקות עם מונטאז' של דמויות בוהות בחלון, דומעות במיטה או סתם יושבות לבדן בחשיכה כשברקע מתנגן לו שיר טורקי נוגה.
זה היה תקציר מתומצת של 150 הפרקים של "הכלה מאיסטנבול", ששודרו עד כה והכניסו את ישראל לטירוף תקופתי סביב הטלנובלה הטורקית שאוספת אליה עוד ועוד צופים נאמנים שמתמכרים לסדרה. בתור אחד שבלע בשקיקה את כל 150 הפרקים, די פשוט להבין מה מיוחד כל כך ב"כלה". ברגע שנותנים לה צ'אנס, היא ממכרת. יש בה סצנות קורעות מצחוק, דמויות עמוקות יחסית, טוויסטים מדליקים ומפתיעים וקונפליקטים שרלוונטיים באזורנו.
• יוצאים לדרך: מנחי האירוויזיון נפגשו
• רוצים להישאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם
• דודו פארוק מקונדומים, נטע ברזילי מפאייטים
• מצביעי ימין: יש להשקיע יותר באירוויזיון
• דחייה בצילומים: משבר חריף בדרך לאירוויזיון
• קוראי "ישראל היום" קבעו: לא משלמים על האירוויזיון
ועדיין, יש גם דברים מאוד מטרידים בהערצה הישראלית העיוורת אל הדמויות שמככבות ב"הכלה מאיסטנבול".
משפחת בוראן, גיבורי הסיפור, מורכבת מבנים אימפולסיביים, שמרנים וכוחניים עם פתיל קצר ונטייה לאלימות; ובכלל, כמעט כל הגברים בסדרה שוביניסטים, מרובעים ושמרנים, בעוד רוב הנשים מוצגות כרכלניות ומניפולטיביות, שעדיין שבויות בעולם הישן שבו הבעל מפרנס ותפקיד האישה להוליד ילדים ולגדל אותם. שלא לדבר על כך שכל הדמויות בלי יוצא מהכלל מטורפות על ערמונים מסוכרים, אבל זה כבר נושא לטור אחר.
ברגע שנותנים לה צ'אנס, היא ממכרת. "הכלה מאיסטנבול" // צילום מסך
זהירות, ספוילרים!
מכאן יש ממש ספוילרים, אז אם זה ממש מטריד אתכם כדאי להיזהר. למשל, בפרק ששודר שלשום (ג'), המשיכו פארוק בוראן ואשתו סורייה להתווכח סביב רצונה של הכלה מאיסטנבול להתניע את הקריירה שלה כזמרת מועדונים, שנקטעה ברגע שהם התחתנו (זאת אומרת, בפרק 3) כי הרי לא מכובד שבת בוראן תשיר ותופיע כי אחר כך מה יגידו עליה רכלני העיר.
שלא לדבר על הקשר החולני בין אדם לדילארה, שעדיין משוכנעת שתצליח לתקן אותו ולרפא את שפיותו למרות שפירק אותה במכות פעם אחר פעם; או הזוג פיקרט ואיפק שפתאום מדברים על לעשות עוד ילד, כאילו שכחנו את הסצנה מתחילת נישואיהם שבה אנס אותה בכוחניות עד שראינו אותה בוכה במקלחת תחת מים זורמים.
אז נכון, אין ספק שהדמויות עברו שינוי גדול לאורך הפרקים, הן גדלו וטעו והתחרטו ולמדו והתמתנו, ולבטח יעברו תהומות עד סיום העונה שיגיע אוטוטו (זאת אומרת, בעוד כ-30 פרקים). הבנים מתרככים, הבנות תופסות אומץ, ואפילו אסמה סולטאן כבר לא המכשפה חסרת הרחמים מהעונה הראשונה, אלא אישה עייפה ומובסת שמחפשת את עצמה באמצעות רומן סוער מתקופת נעוריה.
אבל המסרים השמרניים הטורקיים האלו עדיין ממשיכים לרחף מעל הסדרה.
אופרות הסבון היו מאז ומעולם המפלט של עקרות הבית. הן נקראות כך בשל הפרסומות ששודרו בזמנו בתסכיתי הרדיו, וכוונו למאזינות. היום זו הבריחה של הצופים אל עולם של עושר, רכילויות, סודות, שקרים ותככים, אבל זה לא אומר שצריך להתעלם מהתוכן ומהמסרים.
"הכלה מאיסטנבול", ויוה פלוס, 21:05
