לא בוכה? הצחקת את צופית גרנט

לרגע נדמה היה שצופית גרנט מוטרדת. היא ישבה על מיטתה של ליבי בת ה-19, וזו תיארה באוזנה בקול קפוא את הזוועות שהדחיקה מילדותה ברוסיה לאמא זונה ואבא אלכוהוליסט. גם כשתיארה בקרירות את בית הילדים, את ההתעללות בבית ואת הרצון לשחזר זיכרונות מודחקים ולהתעמת עם הוריה הביולוגיים, שום דמעה לא זלגה. "את תתחברי לרגש הזה?", דאגה גרנט וליבי הסבירה: "אני משתדלת לא לבכות כי בכי מראה על חולשה. זה מה שלמדתי בבית הילדים. לא בכיתי. אמא שלי (המאמצת) היתה צריכה ללמד אותי איך לבכות".

"היום את בוכה?", הסתקרנה גרנט, כי הרי בכי ודמעות זה כל מהות הפורמט של התוכנית שלה. "אני בקושי בוכה", ענתה והשאירה את גרנט חסרת מילים. היא הגיבה ב"וואו", אבל לכולם היה ברור שמה שעבר לה בראש זה: חכי חכי, בקרוב את תבכי והרבה. אז גרנט עטפה את ידה של ליבי בידה שלה וקבעה: "את נראית כמו ילדה מהאגדות עם דמעה שכל הזמן מלחלחת את העין, אבל לא יוצאת החוצה".

 • הכי אירוויזיון: השיאים המשוגעים בתולדות התחרות

נכון, "אבודים" היא דרמה דוקומנטרית מטלטלת, קצת מוגזמת, מעט מופרזת, אבל היא ממקסמת כל טוויסט בחקירה וכל התפתלות עלילתית לרמות מהפנטות של טלוויזיה. בגדול, פרק פתיחת העונה החדשה ששודר אתמול (א') עקב אחרי חזרתה של ליבי ואמה המאמצת לרוסיה כדי להתחקות אחר הוריה הביולוגיים, כשהן מלוות במצלמות, תחקירנים, מפיקים, צופית גרנט וחבילות של טישו.

גרנט, כהרגלה, עשתה הכל כדי להוציא מכל סיטואציה כמה שיותר רגשות. היא מקפידה לשבת קרוב מאוד לדמויות, לגעת, לחבק, לתמוך וללחוץ כשצריך. לא חוששת להציג שאלות הנוברות ברגש עם כפית. אפילו בכניסה לבידוק הביטחוני בנתב"ג, כשהבנות על מזוודות רגע לפני הצ'ק אין למסע המטלטל, ביררה גרנט מה מצב הרגש והעלתה את נושא הבן המנוח של האם המאמצת. "אני רוצה לשאול שאלה קשה ואינטימית", אמרה וזה היה האות לצלם לעבור לקלוז אפ; "שי בא איתנו?", שאלה וכעבור שנייה הבכי התפרץ.

וכך שוב ושוב נבנה סף רגש, והדמעות השתחררו, סצנה אחר סצנה. וכן, גם הדמעות של ליבי כבר זרמו בלי מעצור. 0:1 קל לצופית.

כל דמעה זהב. "אבודים" // צילום מסך

בהמשך איתרה גרנט את האב הביולוגי, אסיר משוחרר והומלס במקצועו. אחרי תשאולים יעילים בסביבה מפוקפקת ומוזנחת הוא זוהה; לבוש במעיל עור, עיניים כחולות גדולות, זיפים כבדים, צלקת עמוקה על הלחי וריח של אלכוהוליסט שלא התקלח תקופה. אבל גרנט בשלה, גם אותו היא תשבור. היא חיבקה אותו תוך כדי הליכה, התבודדה איתו, הקשיבה, לא הורידה את ידה ממנו ושמרה על מגע רציף. "הילדה שלי מצאה אותי", הוא מירר בבכי, "שנים חלמתי על הפגישה הזאת וכל הכבוד לה שהיא מצאה אותי בעצמה".

זה בטח לא יפתיע אתכם שגם המפגש בין האב לבת הוליד בדיוק מה את שגרנט כיוונה אליו - בכי קורע לב. "אני זוכר אותך כל כך קטנה. חשבתי שלא אראה אותך יותר לעולם. אל תבכי, עכשיו הכל בסדר", אמר האב לבתו ולא הצליח לעצור את דמעותיו שלו. וצופית גרנט עמדה בצד, גאה ומאושרת, הרי תפקידה, לנגב לכולם את הדמעות.

"אבודים", רשת 13, 21:00

 • יוצאים לדרך: מנחי האירוויזיון נפגשו

 • רוצים להישאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם

 • דודו פארוק מקונדומים, נטע ברזילי מפאייטים

 • מצביעי ימין: יש להשקיע יותר באירוויזיון

 • דחייה בצילומים: משבר חריף בדרך לאירוויזיון

 • קוראי "ישראל היום" קבעו: לא משלמים על האירוויזיון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו