אז איך האלבום החדש של עידן רייכל?

עידן רייכל, מר מוזיקת עולם, פיצח מזמן את הנוסחה הפרטית שלו, זו שהפכה אותו לאחד האמנים המצליחים בארץ ולאחד האמנים הישראלים המוכרים בעולם. הוא השכיל לשכלל לרמה עליונה את היכולת ליצור שירים יפים ונעימים "על החיים" שיחדרו להמוני מעריציו ללב, ימיסו אותם ויגרמו להם להתמכר ולשיר בציבור, כאשר במקביל הוא מרקיד אותם עם מוזיקת עולם סוחפת.

באלבום החדש "ואם תבואי אליי" הוא ממשיך לעבוד לפי אותן הנוסחאות, אבל הפעם דווקא השירים המלודיים בעברית, אלה שנועדו להפוך להמנונים, מתקשים לעמוד בסטנדרטים המאוד גבוהים שהציב באלבומיו הקודמים. לעומתם, בגזרת השירים האוניברסליים יש כאן כמה קטעים מעניינים שמעידים על המשך התפתחות והתעדכנות צלילית, כמובן בגבולות המיינסטרים, שאותם שרטט רייכל עצמו לאורך כל הקריירה הייחודית שלו.

לזכותו ייאמר שלצד הניסיון המובהק לשמר את כוחו ומעמדו, רייכל מתחדש. למשל, שיתופי פעולה עם זהבה בן, ברי סחרוף ועם גלריה של נגנים וזמרים מרחבי העולם, מגוונים את האלבום הזה ומרימים אותו למעלה, מעל לרמת הלהיט הגלגלצי השחוק. "אהבה כזו", ששרה בן, הוא שיר אהבה יפהפה על לב שבור, שתיקה ודמעות שהופכים למוזיקה. "למה זה מגיע לנו", בביצוע סחרוף, על קשר שעובר טלטלה, הוא אולי הפעם הראשונה שרייכל יוצר רוק. "Imidiwanine" עם במבינו האפריקני הוא הברקה קצבית, שעשויה להצליח ברמה הגלובלית. לעומתו, "La Eternidad Que Se Perdió" עם דאנאיי סוארז וזמרים קובנים נוספים, הוא ניסיון של רייכל לשחק במגרש הבצ'אטה, שנשמע חביב אבל לא באמת מתרומם לגבהים. 

"גלגל מסתובב", השיר הפותח, הוא שיר עידוד רייכלי קלאסי, על מאבקו של היחיד מול קשיי החיים, וברור למה הפך לאהוב, אבל הוא מעט מחוויר מול מונומנטים נצחיים כמו "שאריות של החיים". מנגד, שיר הנושא "ואם תבואי אליי" הוא נאמבר קצבי שאי אפשר לעמוד בפניו, ויודו גם גדולי הציניקנים ששיר כזה יצטרף לרשימה הבלתי נגמרת של להיטי ההופעות שלו. אותם ציניקנים יראו ב"בראשית" קטע ניו־אייג'י דלוח על דרכה של האהבה בעולם. המכורים לרייכל יאמצו אותו לחיקם כהמנון על אהבה שמחכה לגל של געגוע. אבל אפילו למכורים "את לא נשארת לבד" עלול להיות יותר מדי, כלומר פחות מדי.

התנופה חוזרת לקראת סיום עם "Ketero" האתיופי, ששרה יהלום דוד באמהרית. זה השיר החדש של הפרויקט של רייכל, שנועד לרענן את המופעים, אבל כמוהו יש להרכב כבר רבים ברפרטואר. גרסת הפסנתר לשיר הנושא, שחותמת את " ואם תבואי אליי", מזכירה שרייכל המציא את עצמו מחדש באלבום הקודם, שהתבסס על בלדות פסנתר בביצועי סולו. האלבום החדש מוכיח שגם לאמן גדול כמוהו יש תקופות ביניים שבהן הוא זורח באור חלש יותר, ועדיין זורח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו