החדשות הטובות הן שישראל ניצחה בנוקאאוט את איראן בסבב הלחימה הנוכחי. החדשות הרעות הן שמדובר רק בשלב אחד במאבק ארוך שיימשך שנים, ששום דבר עדיין לא הוכרע בו.
צילום: רשתות חברתיות
החלק הראשון, החיובי, משמח בזווית הישראלית, ומפתיע בזווית האיראנית. מאז חודש מאי אשתקד - אחרי שסוכלה מתקפת הטילים הקודמת על רמת הגולן ובתגובה הושמדו עשרות יעדים איראנים בסוריה - נערך כוח קודס לתגובה. הטיל ששוגר שלשום לגולן הובא במיוחד מאיראן לסוריה למטרה הזאת; מדובר בטיל קרקע־קרקע לטווח בינוני (כ־120 ק"מ), עם ראש נפץ מסיבי. איראן חיכתה להזדמנות מתאימה לשגר אותו, ועשתה זאת לאחר שמשלוח אמל"ח נוסף הופצץ שלשום מייד לאחר שהונחת בשדה התעופה הבינלאומי של דמשק. התוצאה שהשיגה היתה שלילית מבחינתה: לא רק שהטיל יורט מבלי שגרם לנפגעים או לנזק, גם כמה מתקנים ואתרים שלה הושמדו בסוריה.
סביר שזה המסר שישראל ביקשה להעביר לאיראן. שבעוד העם האיראני נאנק תחת הסנקציות והמצב הכלכלי הקשה, כוח קודס ממשיך להשקיע כסף במלחמות עקרות רחוק מהבית. ניסון העבר מלמד כי לא ניתן להוציא מכלל אפשרות שהושקע גם מאמץ תודעה רב מצד ישראל.
לתקיפה הישראלית הרחבה - שהוכנה מראש, לרבות תיקי תקיפה על כל יעד - היו נמענים נוספים, ובראשם סוריה, שעסוקה בשיקום המדינה ושילמה (שוב) מחיר יקר על הפעילות האיראנית בתחומה. מערך ההגנה האווירית הסורי איבד אתמול מספר חד־ספרתי גבוה של סוללות מסוגים שונים וכן מכ"מים, וגם לפגיעה הכפולה (בתקיפה הראשונה ביום, המיוחסת לישראל, ובשנייה בלילה) בשדה התעופה של דמשק עשויות להיות מבחינתה השלכות; מדובר בשדה שמשמש גם חברות תעופה אזרחיות רבות, שעלולות לחשוש כעת מלטוס אליו.
נמען נוסף היא רוסיה, שהתחייבה כי כוחות איראניים חמושים לא יימצאו בטווח של פחות מ־80 ק"מ מגבול ישראל, כאשר בפועל שוגר הטיל שלשום מאיזור דמשק (כ־40 ק"מ מהגבול). זה יכול להסביר את האדישות במוסקבה לנוכח התקיפה הישראלית הרחבה יחסית, אולם טוב תעשה ישראל אם תשמר את התיאום ההדוק עם הכוחות הרוסים ותנסה למנף אותם להדיפה משותפת ישראלית־רוסית של מאמצי ההתבססות האיראנים בסוריה.
בישראל סבורים כי איראן לא תמהר לפעול שוב נגד ישראל, למרות המכה שספגה. זאת גם הסיבה לפתיחת אתר החרמון לאחר שהיה סגור למבקרים לזמן קצר. כוננות מסוימת תישמר עדיין בגזרה, למקרה של ניסיונות פיגוע מצדם של בני־חסות איראנים, אם כי מבצע כזה דורש הכנות ממושכות שמטבען גם מייצרות מודיעין ואפשרויות סיכול.
ועדיין, ניסיון העבר מלמד שאיראן לא תשב בשקט לאורך זמן. בהנחה שלא תתקבל בטהרן החלטה אסטרטגית להשעות את מאמצי ההתבססות בסוריה ואת פרויקט החימוש של חיזבאללה, סביר שכוח קודס יחפש שוב לפגוע בישראל כדי להרתיעה - בוודאי אם תישמר שגרת התקיפות הישראליות הנוכחית. המשמעות היא שמלחמת ישראל־איראן - שסוגרת בחודש הקרוב שנה מאז עברה מפסים חשאיים לפעילות גלויה של שני הצדדים - תמשיך לעמוד במוקד הפעילות הביטחונית גם בעתיד הנראה לעין, וכנראה גם מעבר לו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו