"כפר כובאר מעצב היום את תהילתו", התפאר יומון הרש"פ "אל־חיאת אל־ג'דידה" רק לפני כשנה. "במהלך האינתיפאדות של העם הפלשתיני", דיווח אז העיתון בגאווה, "יצאו מכובאר 15 שאהידים, עשרות פצועים ומאות אסירים".
אתמול, אחרי לכידתו של עאסם ברגותי, רוצחם של שני החיילים בגבעת אסף, התארך עוד פס הייצור של הרוצחים מכובאר. גם סלאח, אחיו של עאסם, שפצע שבעה בפיגוע הירי בטרמפיאדה ליד עפרה ואחר כך חוסל, הוא בן כובאר. בפיגוע הזה נפצעו כזכור עמיחי ושירה איש־רן, ותינוקם, עמיעד ישראל, שיולד בניתוח חירום - לא שרד. על כפר המרצחים כובאר הרחבנו לראשונה במסגרת כתבה ב"ישראל השבוע" רק לפני שלושה שבועות ("הפרד ומשול על פי חמאס", 21.12.18).
כבר באוקטובר 2011 התקיימה בכובאר חגיגה גדולה לרגל שחרורם של ארבעה מבני הכפר במסגרת עסקת שליט. שניים מהמשוחררים היו בני הדודים נאיל ופחרי ברגותי, שישבו בכלא הישראלי יותר מ־30 שנה. ב־1978 הם רצחו בדקירות סכין את נהג האוטובוס מוטי יקואל מרמת גן, שהחזיר פועלים פלשתינים לבתיהם בכובאר ובכפרי האזור. את פניהם של נאיל ופחרי קיבל אז תושב הכפר עומאר ברגותי (כיום אחד מבכירי חמאס בגדה ואחיו של נאיל), שהורשע באותו רצח, אך שוחרר כבר בעסקת ג'יבריל ב־1985.
סלאח ועאסם, הרוצחים בטרמפיאדות של עפרה וגבעת אסף, הם בניו של עומאר ברגותי ואחייניו של נאיל ברגותי שהורשעו ברצח מוטי יקואל לפני כ־40 שנה. דוד אחר של האחים, ג'אסר ברגותי, אף הוא יוצא הכפר כובאר, שנידון לתשעה מאסרי עולם על רצח חיילים ושוחרר בעסקת שליט, הוא הגורם שעל פי החשד הכווין מעזה את חוליית הרצח שביצעה את הפיגועים בעפרה ובגבעת אסף.
גם הרוצח והמנהיג הפלשתיני מרואן ברגותי, שמרצה בכלא הישראלי חמישה מאסרי עולם, הוא יליד הכפר כובאר, וכך גם עומאר עבד אל־ג'ליל, רוצחם של שלושת בני משפחת סולומון בקיץ שעבר, וגם מוחמד טארק, רוצחו של יותם עובדיה בקיץ האחרון ביישוב אדם - כולם־כולם מכובאר.
כובאר, שבו חיים כ־4,500 איש, נמצא בשליטה ביטחונית ישראלית ובשליטה אזרחית פלשתינית. ב־2007 הוא כרת ברית ערים תאומות עם העיר וולסול שבאנגליה. אחד המסגדים בכפר נבנה בתרומת אגודת הידידות בין השתיים, שאף טרחה לציין את יום ה"נכבה". ביחסי החוץ שטווה כובאר עם העולם החיצון, ניכרות טביעות אצבעותיה (הרעיוניות) של תנועת BDS העולמית, שעומאר ברגותי אחר (עוד עומאר ברגותי), נחשב לאחד ממייסדיה. רשימת הטרוריסטים הרוצחים שיצאו מכובאר מטרידה כנראה פחות את פזורת ידידיו האירופאים.
