בחירות הבזק שעליהם החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו בשיתוף מפלגות הקואליציה, מלמדות יותר מכל – זה פחות בגלל החרדים ויותר בגלל האישומים. זו לא ההתעקשות של ליצמן וגפני, אלא דווקא זו של ליאת בן ארי ושי ניצן.
נתניהו הולך למערכת בחירות, שבסופה יבקש את אמון הציבור להמשיך לכהן בתפקיד, גם תחת כתב אישום וביקורים בבית המשפט. השמאל יקבל הזדמנות לשקם את מצבו העגום בחודשים הקרובים, אם כי על פי התנהלות העניינים עד כה נראה כי הוא עומד להחמיץ גם הפעם.
ראש הממשלה באמת רצה להמשיך. הוא חתר להגיע לחודש יוני 2019 – המועד שבו הוא עשוי להפוך לראש הממשלה המכהן פרק הזמן הממושך ביותר מאז קום המדינה. לשם כך היה מוכן להמשיך עם קואליציה מקרטעת של 61 חברים, להעביר חוק גיוס בשיניים ולעבור את שאר המשוכות שהיו נקרות בדרכו אם היה ממשיך בתוכניתו המקורית.
במשך חודשים ארוכים הוא ניהל לו"ז נוסף ללו"ז הפוליטי – לו"ז החקירות והחשדות לפלילים. היה ברור שמתישהו הקווים המקבילים הללו ייפגשו. בשבוע שעבר זה קרה.
ההודעה כי החומרים הועברו במלואם מהפרקליטות ליועמ"ש, בצירוף המלצה להגיש בין שניים לשלושה כתבי אישום על שוחד, הבהירה לנתניהו כי תם עידן התמרונים. מעכשיו מתחיל הקרב על החיים. לא רק הפוליטיים.
בחירות 2019 - סיקור נרחב:
• הולכים לקלפי: הבחירות לכנסת - ב-9 באפריל 2019
• תגובות באופוזיציה: "נתניהו צריך ללכת וטובה שעה אחת קודם"
• "העבודה על תיקי נתניהו תימשך כרגיל"
• בשל הקדמת הבחירות: מינוי המפכ"ל יידחה
ראש הממשלה משוכנע שבסופו של דבר הוא ייצא זכאי. הוא היה בטוח כי מנדלבליט יעשה עבורו את העבודה ולא יגיש כתב אישום, אבל הוא רואה את מסכת הלחצים האדירה, את עמדת הפרקליטות ואת הדיווחים בתקשורת ומבין, לראשונה, שלא ממנו תבוא הישועה. כתב אישום קרוב מאי פעם, ונתניהו נאלץ להיערך לכך.
בינתיים נראה כי פרישה מהחיים הפוליטיים וניסיון לסגור עסקה עם גורמי אכיפת החוק כדי להימלט ממשפט – לא על הפרק. נתניהו יבקש להיבחר שוב ולהימלט מאימת הדין בדרך אחרת: קבלת אמון מחודש מהבוחר.
נתניהו, במידה שינצח, ינוקה לחלוטין מבחינה ציבורית ויקשה מאוד על מנדלבליט להחליט להגיש כתב אישום ללא ביטחון מלא שתהיה הרשעה, אחרת יפיל במו ידיו ראש ממשלה שזה עתה נבחר.
תרחיש נוסף הוא ניצול מעמדו כראש הממשלה הנבחר על מנת להודיע על כוונתו להמשיך לכהן בתפקידו גם לאחר הגשת כתב אישום. מהלך כזה יהפוך אותו לראש הממשלה הראשון שמנהל את ישיבות הממשלה בימי ראשון, ומופיע בבתי משפט בימי שני. הזוי, אבל אפשרי.
ויש גם את הטוענים לכתר. בשמאל קיבלו הזדמנות לחבוט בנתניהו המתנדנד אך יוכלו יוכלו לעשות רק באמצעות חיבורים ואיחודים, שנכון לעכשיו נראים רחוקים למדי. הרבה יוזמות ודיבורים יש, אבל עד כה איש ממנהיגי המפלגות המובילות לא הביע הסכמה לוותר על המקום הראשון ושם זה תקוע.
בימים ובשבועות הקרובים נראה הרבה ספינים, פרשנויות וספקולציות. זה הזמן שהפוליטיקאים דואגים בעיקר לעצמם במעטה של דאגה לציבור. אולם ברור לכל, כי מה שלא עשו בארבע שנים, כבר לא יעשו כנראה לעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו