משה להב || בן 53, אמן זמר עברי. מייסד "הטיש הגדול". גר בגבעתיים, נשוי בשנית לרחלי הורביץ ואב לשלושה. החל את דרכו בצמד "לגמרי לא רע" והיה הבעלים של מועדון התיאטרון הירושלמי "בית המרזח של כלבא שבוע". יופיע ב־18.1 בתיאטרון תמונע בתל אביב, ב־31.1 במועדון הצוללת הצהובה בירושלים וב־7.2 במועדון הגריי ביהוד
לשמיעה: משה לאב בדואט עם רבקה מיכאלי "אקטואליה" https://youtu.be/P_kZX6QsRgE
מתי בפעם האחרונה יצאת לבלות?
"אתמול. היינו במסעדה ברמת אביב עם כמה חברים. אנחנו אוהבים לצאת, ואני יוצא חמישה ערבים בשבוע, לפעמים להופעות ולפעמים לבילוי. בכל יום אני ישן בין שעה לשעתיים בצהריים, כדי שיהיה לי כוח לערב. מי שלא ישן בצהריים אין לו את הערב. מירי אלוני אמרה לי פעם, 'אמנים צריכים לישון'. צדקה לגמרי".
מתי בפעם האחרונה חזרת לבית ילדותך?
"לא חזרתי לבית שבו גדלתי בירושלים. אני עובר באזור, אבל לא נכנס. גדלתי במקום שהתחרד לגמרי, בשכונה בשם נווה צבי. אם אני נכנס לשם היום, כל המבטים מופנים אלי. אחרי גיל שמונה עברתי לשכונת רמת אשכול, מול גבעת התחמושת. המעבר מנווה צבי, שהיתה אז כמו שכונת חיים, לרמת אשכול, היה משמעותי עבורי. בהתחלה לא היו לי חברים שם, הייתי ילד שונה, אבל רק שם למדתי לקרוא ברצינות. לפני זה בחיים לא קראתי ספר. פתאום גמעתי 100-200 עמודים בכל יום, גמרתי את כל הספרים של הספרייה. שם סידרתי לעצמי את העברית שלי, ושם למדתי שישנים בצהריים בין שתיים לארבע. זה שוס, ואימצתי את זה לחיים".
מתי בפעם האחרונה דיברת עם אמא שלך?
"אתמול שוחחתי בטלפון עם אמי, כוכבה. אנחנו בקשר יומיומי. אני מבקר אותה פעם־פעמיים בשבוע. יש לי אח שצעיר ממני בחמש שנים, שנשאר בירושלים, הוא דתי מאוד עם הכשרה של רבנות עיר, ואחות שהיא מורה לספורט וגרה בקיבוץ. אבי נפטר לפני שמונה שנים, הוא היה מנעולן. אמי היתה מדריכת תיירים למצרים, ולפני כמה שנים עברה למרכז, לחולון, מכיוון שירושלים שינתה את פניה".
מתי בפעם האחרונה לבשת מדים?
"בגיל 24. ניסיתי להתקבל ללהקה צבאית ולא הצלחתי, והייתי נחלאי מוכ"ם (מכשיר מיושן שמאתר תנועה של אדם או חיה ומתריע), אבל אז הפכתי את עצמי לצוות הווי גדודי. אבי קנה לי רכב בתור חייל. זה היה אז דבר נחשב מאוד ואני מכיר לו ולאמי תודה על כך. הייתי מגיע כיחידת בידור עם גיטרה, עיתונים ודברים טובים לעמדות, ונוצר עניין. שרתי עם החיילים ועבורם. תוך כדי השירות כמעט לא הייתי קרבי, אבל שנתיים גרתי באוהל בלבנון".
מתי בפעם האחרונה התפללת?
"לפני כחודש. אני לא אדם דתי כיום, אך עד גיל 18 הייתי הולך בכל שישי ושבת לבית הכנסת, כי אבי אילץ אותי. מה שבילדות עשיתי בחדווה, בנעורים היה לי קשה, במיוחד כשהתחילו ערבי הכיתה שהיו מסתיימים לפעמים לפנות בוקר. אבל זה לא עניין את אבי, שהיה מעיר אותי בבוקר כדי שאלך איתו לבית הכנסת. כך שבשנות הנעורים העניין נמאס עלי לחלוטין, אבל הלכתי. כשהתבגרתי עזבתי את זה, מה שלא מנע ממני להתפלל בחודש שעבר. הייתי בטביליסי עם אשתי, ועברנו ליד בית כנסת. אני בדרך כלל לא נכנס לכנסיות או לבתי כנסת בחו"ל, אבל הפעם משהו משך אותי פנימה, ונפלנו על תפילת מנחה. היו שם 15 מבוגרים שאמרו קדיש, ואני, שלא יצא לי להגיד שנים קדיש על אבי, אמרתי באותו יום והתרגשתי עד דמעות".
מתי בפעם האחרונה אכלת בשר?
"לפני חמש שנים. הפסקתי כשבארי - הצעיר שלי - נולד. אף פעם לא אהבתי במיוחד בעלי חיים, אני לא מגדל בעצמי, אני רק תורם קבוע לאגודה להצלת חיות מאחר שזה הורג אותי שאנשים עושים בבעלי חיים מעשים רק כי הם יכולים. אני כבר לא אוכל בשר, וגם דגים הורדתי מאוד. כשבארי נולד הירך שלו נראתה לי כמו ירך של חיה, אז הפסקתי לאכול בשר".
מתי בפעם האחרונה שרת מול קהל?
"השבוע. אני כל הזמן שר מול קהל. אני עושה את זה מגיל מאוד צעיר וזה קורה לי בטבעיות. רגע לפני כן אני מרגיש שאני הולך לקפוץ ראש לתוך הבריכה, ואיך שאני נכנס אני מייד מתחיל לשחות. תוך כדי הערב אני מבין מי מולי וזורם עם זה".
תמיד ידעת שתהיה זמר?
"לגמרי. המקצוע הזה סגור עלי. לא חיפשתי בכלל עבודה. כשהייתי בן 22 והשתחררתי מהצבא, זה היה ברור לגמרי שאני אהיה זמר. עד גיל 28 עשיתי עסקים אחרים ודי הצלחתי בהם, אבל תמיד חזרתי למוזיקה ולשירים".
מתי בפעם האחרונה יצאת לדייט עם אשתך?
"הדייט שלי הוא 24 שעות ביממה. אנחנו עובדים יחד - רחלי היא המנהלת האישית שלי - ורוב הזמן אנחנו ביחד, בעניין ובהנאה ובדיבור טוב. יש בינינו סימביוזה כזו. מזל שהיא עושה ציפורניים מדי פעם".
מתי בפעם האחרונה שמחת שאתה ישראלי?
"לפני שבועיים, במודיעין, במופע שלי 'טיש בשלושה' עם ג'קי לוי וקובי אריאלי. כבר זמן רב שאני מרים גבה לגבי ההתנהלות בארץ, אבל בכל פעם ששלושתנו מעלים יחד את הערב הישראלי הזה אני יוצא בהתרוממות רוח. אנחנו לא רק שרים, אלא גם מדברים, והסיפורים שלהם, שבהם הם מנתחים את הישראליות באופן מופלא, מרגשים אותי. במופעים שלי יש קטע שאני שר את אחד הלהיטים הגדולים של המופע, 'אין כבר דרך חזרה' ('אם זה טוב ואם זה רע'), ואז שני חברים מהטיש עולים עם דגל ישראל והקהל מתעורר למראהו. זה נהיה קאלט כבר. זה רגע שבו אני שמח להיות ישראלי".
מתי בפעם האחרונה בילית עם הילדים?
"אני כל הזמן מבלה איתם. יש לי שלושה בנים, איתמר בן 20, אמיתי בן 18 ובארי הקטן בן 5. את בארי אני רואה כל הזמן, הבילוי שלנו הוא הצגות ילדים - זה זמן האיכות שלנו יחד. האחים הגדולים מגיעים לפגוש את האח הקטן שלהם ואותנו, ואנחנו תמיד עושים משהו ביחד. איתמר בצבא, כשהוא פנוי אנחנו הולכים למופעים ולכדורגל, שלושתנו אוהדי הפועל קטמון, ואנחנו חלק מצוות ההקמה של הקבוצה הזו. הם בראש הליגה השנייה, עם אפשרות לעלות לליגה הראשונה, שמחה גדולה. הבנים בחיים שלי ואני בחיים שלהם".
מתי בפעם האחרונה למדת משהו חדש?
"כשהייתי בסרט על אורי זוהר עם הבן שלי, לפני כחודש. הייתי קצת מיודד עם זוהר פעם, ולמדתי עליו הרבה מהסרט. בעבר לא ירדה לי התובנה הזו, שהוא חזר בתשובה כי הוא פחד מעצמו, הוא לא ידע לאן הוא יכול להוליך את כל תעצומות הנפש שלו".
מתי בפעם האחרונה קראת ספר?
"עכשיו סיימתי את 'על הדבש ועל העוקץ', הביוגרפיה של נעמי שמר, שחיבר ד"ר מוטי זעירא. לוקח לי הרבה זמן לקרוא ספר, אני קורא באייפד, ואני מאוד אוהב לקרוא וקורא המון. אני יכול לקרוא גם שעתיים באמצע הלילה, אם אני מתעורר. מהספר הבנתי שנעמי היא קודם כל משוררת. כוח השירים שלה התחיל בכתיבת המילים, אבל גם המנגינות היו נהדרות".
מתי בפעם האחרונה שיתפת פעולה עם חבר?
"השבוע. אני משתף פעולה עם הרבה חברים שלי, אנשים שאני קרוב אליהם, והשבוע העליתי את המופע שלי עם רבקה מיכאלי ('לוקחים את הזמן'). פניתי אליה לפני כשנתיים, התחלנו לעבוד ונוצר חיבור מעניין. אנחנו גם עומדים להוציא בימים הקרובים שיר ביחד, 'אקטואליה', ביצוע שלנו לשיר של נעמי שמר. רבקה עברה את גיל 80 והיא מוצאת חן בעיניי, היא חדה ושנונה ויודעת לספר סיפור".
מתי בפעם האחרונה התמכרת לסדרת טלוויזיה?
"מוצאת חן בעיניי מאוד הסדרה 'סליחה על השאלה' של כאן, ובכלל ערוץ 11 משדר יופי של תוכניות. ממש מעשיר אותי. אני גם אוהב לגהץ, זה מרגיע אותי, ואת כל הכביסה של הבית אני מגהץ מול הטלוויזיה. שם תוכניות ומגהץ להנאתי ולתבונתי. אני רואה את כל תוכניות הדוקו ותוכניות על תרבות ישראלית, וקובי מידן מדבר אלי מאוד".
מתי בפעם האחרונה למדת שפה חדשה?
"דקה לפני שבאת. אני משפר את האנגלית שלי דרך שיעורים טלפוניים פעמיים בשבוע, ומקפיד על כך כבר תקופה ארוכה. תמיד הלך לי קשה מאוד עם שפות. כשהייתי ילד למדתי אנגלית תשע פעמים בשבוע, ארבע פעמים בבוקר בבית הספר ועוד חמש פעמים אחרי הצהריים לקחתי שיעורים פרטיים. זה לא עזר, יש לי בלוק בתוך הראש בעניין הזה, זה חודר לאט־לאט. לא הרמתי ידיים ובכל פעם אני שב ותוקף את העניין, ועכשיו אני תוקף אותו לאורך זמן עם השיעורים הפרטיים".
מתי בפעם האחרונה צפית באירוויזיון?
"במאי האחרון. ישבנו עם קבוצה של אמנים וחברים וצפינו. 'טוי' זה שיר נחמד עם ביצוע יפה, וצפינו בו והגברנו תוך כדי צפייה, גם כששרו עוד מדינות. פעם אהבתי את האירוויזיון יותר, ב־77' כשיזהר הביא את האירוויזיון לארץ, ואת תקופת 'ג'ינגיס חאן' - אז שיר של האירוויזיון היה להיט גדול שכולם שרו אותו. היום אלה שירים אחרים".
מתי בפעם האחרונה עשית ספורט?
"לפני כחודשיים. באותו יום שוב אמרתי לעצמי שאתחיל להתאמן, אז ירדתי לחדר הכושר בבניין, ולמחרת בבוקר ההחלטה נמוגה. זה נושא עצוב. הייתי ספורטאי בנעוריי, שיחקתי כדורגל וכדורסל, ואם היתה לי תהילה בנעוריי היא היתה סביב המשחק, אלא שהיום השעמום מכריע אותי. אימונים זה משעמם מוות, וכיום אני אוהב כדורגל כצופה. זה משחק ארוטי".
מתי בפעם האחרונה בישלת ארוחה מדהימה?
"אף פעם - אני לא מבשל, אני עוזר. כשאנחנו מארחים הכל אנחנו מכינים לבד, גם אם זו ארוחה ל־50 איש. התפקיד שלי הוא לשבת עם מוזיקה, לחתוך, לקלף, להכין את הפרודוקטים, וזה אפילו הופך עבורי לבילוי. אשתי אלופה בבישול, והיא מתבלת בתאווה".
מתי בפעם האחרונה בדקת את יתרת העו"ש שלך?
"בכל יום אני בודק, אני מנהל את העניינים הכלכליים של 'הטיש'. לפני ארבעה חודשים בבדיקה אקראית של החשבון ראיתי שנעלמו לי 84 אלף שקלים. מייד התייצבתי בבנק ושאלתי, 'איך יצאו להם 84 אלף שקלים במזומן?' הפקיד הסתכל עלי בעיניים מפוחדות ואמר, 'זה לא אתה?', ואז התברר שנוכל זייף את תעודת הזהות שלי וביקש למשוך כסף מהחשבון שלי כדי לרכוש אוטו. ככה הכסף התעופף מחשבוני. חודשיים אחרי זה החזירו לי את הכסף, והם נשבעו שזה קרה פעם ראשונה בסניף הזה".
מתי בפעם הראשונה למדת נגינה?
"בכיתה ג' למדתי אקורדיון במשך שלושה חודשים אצל מורה פרטי. עד היום האקורדיון אצלי בבית. האקורדיון היה מסורבל לילד בגילי, והפסקתי אחרי שעליתי לנגן איתו במופע סוף השנה בבית הספר. אחרי זה בגיל 14 התחלתי לנגן בפסנתר, ובגיל 16 למדתי לנגן בגיטרה. דודה שלי אמרה לי אז שלימודי פסנתר לוקחים עשר שנים והורידה אותי מהרעיון, חשבתי שזה ארוך מדי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו