ימים ספורים לפני שסמל יוסף כהן ז"ל (19) נרצח בפיגוע הירי בגבעת אסף, הוא עוד הספיק להתנדב ולחלק שמיכות לניצולי שואה, כך מספרים חבריו לגדוד "נצח יהודה". הלוחם הבודד, שהתגורר בדירה בירושלים תואר על ידי חבריו כמלא שמחת חיים ואהבה, שנגדעה ברגע אחד על ידי כדורי המחבל.
הלווייתו של כהן תיערך כהלוויה אזרחית ללא סממנים צבאיים בשל התנגדות של חלק מבני משפחתו. מסע ההלוויה יחל מחר (שישי) בשעה 10:30 בבית ההלוויות שמגר ומשם ימשיך להר הזיתים.
בגדוד נצח יהודה קראו להמונים להגיע להלווייתו וציינו כי "מדובר בחייל בודד ממשפחה חרדית ואנחנו היינו המשפחה שלו. על כן כל ירושלים, יחד עם כל עם ישראל, ייצאו מחר ללוותו".
כהן גדל בבית שמש ולמד בין היתר בישיבת ברנקו וייס "דרך אמונה" בעיר. לפני כחמש שנים התייתם מאביו, רופא שיניים מוכר בציבור החרדי. לאחר סיום לימודיו החליט להתגייס לצה"ל ועבר לירושלים.
גל הטרור - סיקור נרחב:
• "אסון בלתי נתפס": סמ"ר יובל מוריוסף וסמל יוסף כהן נפלו בבנימין
• אלוף פיקוד המרכז: "חוליית חמאס אחת פגעה בנו"
• מאות הפגינו בעקבות המצב הביטחוני
• גל הטרור: מי שמבליג על סטירה בעזה - מקבל אחת ביו"ש • פרשנות
אביו החורג, הרב אליהו מירב, סיפר כי כהן היה גאה מאוד לשרת בצבא. "מדי שבת אנו מקיימים בביתנו מנהג לעבור אחד אחד כל בני המשפחה ולומר תודה", שחזר האב, "בשבת האחרונה יוסף היקר אמר את הדבר הבא, אז לא הבנו את המשמעות שלו: "אני מודה לקב"ה על הזכות שנתן לי להגן על עם ישראל".
ראשת עיריית בית שמש, עליזה בלוך, שהכירה אותו, סיפרה כי הוא היה "נער מדהים ומקסים שצמח וגדל בעירנו. עלם חמודות שזכיתי להכיר עוד בחייו. הוא היה ילד שובב ומקסים ומלא שמחת חיים, שגדל בבית שמש ושילב בין אורח חיים חרדי לבין הרצון לשרת ולתת לעם ישראל כולו". בלוך ספדה לו ואמרה: "יוסף היקר והאהוב, העיר בית שמש ועם ישראל כולו אבל על האובדן העצום".
בגדוד "נצח יהודה" קיבלו בתדהמה את ההודעה על פטירתו של כהן ושל חברו יובל מוריוסף. "ראיתי אותם היום ממש חצי שעה לפני הפיגוע", סיפר הרב דוד פוקס, מרבני עמותת נצח יהודה, "הם היו באמצע לשמור בתחנה, עברתי לידם עם הרכב שלי בדרך לשיעורי תורה בכמה פילבוקסים ולא רציתי לעצור בשביל לא להפריע להם".
הוא הוסיף כי השניים "היו בחורים מאוד נחמדים, כל היום עם חיוך. החברים שלהם אהבו אותם מאוד והם היו מקובלים על כולם. לשמוע שבחורים כאלה, נמרצים ושמחים, נופלים פתאום - זה כאב אדיר. פגשתי את החברים שלהם - הם קיבלו את זה בהלם. הכאב הגדול רק ממקד אותם עוד יותר במשימות שניצבות מול עיניהם עכשיו. המתיישבים באיזור בו הם נפלו ממש אהבו אותם והיו בקשר טוב איתם״.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
