שביתת הנשים שתתקיים ביום שלישי הקרוב הולכת וצוברת תאוצה, וטוב שכך, אבל כדי למנוע את הרצח של הבאה בתור צריך יותר מחברות שמאפשרות לנשים לשבות. כדי למנוע מקרי אלימות קשים צריך לה לזעזע את היושבים שם למעלה בבית המשפט העליון והפוסקים גזירות דין מביכות כלפי המתעללים ואת מחממי הכסאות בכנסת - שלא מקדמים שום חקיקה וענישה מחמירה שהייתה יכולה למנוע את המקרה הבא.
שלא תבינו אותי לא נכון. אני לגמרי בעד השביתה שהולכת לקרות ביום שלישי הקרוב, ולמעשה הארגון החברתי והאנושי שבו אני עובדת, "הברית הישראלית" לוקח חלק משמעותי בהכנות ומאפשר לי ולעובדות הארגון לקדם את האג'נדה בה אנחנו דבקות: נשים הן בנות אדם - ולא שוות פחות. לכן אני מתכוונת לשבות ביום שלישי הקרוב כי זו יוזמה מבורכת בעיניי של נשים אקטיביסטיות שרוצות לחולל כאן מהפכה של ממש. נשים שפעם אחר פעם, ממש כמוני, שומעות עוד שם ועוד שם של נרצחת, שבמקרה גם רגע לפני הרצח מסתבר שחוותה אונס או אלימות. אז מסתבר שזה לא היה רק "רגע לפני הרצח". על פי רוב קורבנות הרצח הן גם קורבנות לאלימות מתמשכת.
כך או אחרת, לא רק האלימות כלפי נשים ואנשים במדינה היא מתמשכת אלא גם ההפקרות והזלזול בחיי אדם. אם לא יקרה איזה נס חנוכה, אז מה שהיה - הוא שיהיה. אנחנו נמשיך לשלם בחיי יקירנו ויקירותנו עוד שנים רבות.
העובדות השובתות בארגון "הברית הישראלית" // צילום: אורי קול, הברית הישראלית
כדי שהמחאה הנשית תצליח לשבור את תקרת הזכוכית ולהפוך לממדי המחאה החברתית של 2011 ותביא גם לתוצאות, אנחנו חייבים לא רק להכריז על שביתה, אלא לצאת בהצהרות ברורות בדיוק של מה שאנחנו דורשים ודורשות ומה צריך לקרות ביום שאחרי. כמי שמאמינה בהפגנות ובכוח האזרחי בכל רמח איבריי, אעשה הכל כדי להביא כמה שיותר אזרחים לצאת לרחובות. אבל זה לא נגמר כאן. למעשה, זה רק מתחיל. השביתה הזו תשיג תוצאות אם נדע למשוך את הקשב הציבורי שנוצר לנושא לפרק זמן ארוך טווח שלא יסתיים רק ביום הזה. כדי שראש הממשלה לא ינצל אירוע ביטחוני כלשהו למטרותיו, ויסיח את תשומת הלב שלנו מאזלת היד המתמשכת שלו ושל ממשלתו בנושא.
אנחנו חייבים לקדם חקיקה שתגביר את העונשים של גברים מכים, כך שיחשבו לא פעמיים אלא אלפי פעמים לפני שהם נותנים את הסטירה הראשונה. אנחנו צריכות שלא רק מירב מיכאלי, אלא כל חברות הכנסת תשבותנה יחד איתנו, ולא רק תתראיינה על כך בתקשורת. שיוכיחו שהן מקדמות חקיקה שתשים מאחורי סורג ובריח את החכמולוגים לשנים ארוכות. רק באופן הזה תהיה מלאכתם של השופטים במדינת ישראל משמעותית באמת - לפחות בנושא הזה.
השביתה חייבת להיות רק יריית הפתיחה של מאבק ממושך - עם תמיכה גורפת מקיר לקיר - עם תוכנית סדורה ומטרה ברורה שדורשת לא רק חקיקה אלא גם תקציבים ייעודים ומוגברים.
לא מדובר פה בעוד שביתה על תנאי שכר, מדובר פה בשביתה על חיי אדם, המשק חייב כולו לשבות, כי בישראל כמו בישראל, אין דרך אחרת כדי לזעזע את המערכת. אבל כדי לחולל פה את השינוי הכל כך דחוף והכרחי אנחנו חייבים לדאוג שהמסרים של השביתה הזו יהיו ברורים וחד משמעיים - הגברת החקיקה לענישה מחמירה למתעללים, מיצוי העונשים בפועל להם ולמרצחים והכרזה על מצב חירום והעברת תקציבים באופן מיידי למלחמה במקרי האלימות נגד נשים, באותו האופן בו מועברים כספים למלחמה בטרור ולצה"ל.
כדי שלא נפתח מחר את העיתון וניווכח לבאה בתור ששילמה בחייה על ההפקרות הזו, אנחנו האזרחים יכולים להיות צבא ההגנה הפנימי שלנו. אם נדע להפעיל לחץ (לא מתון) ולדרוש טיפול מיידי ממי שלא נראה כי עד עתה כי עושים את עבודתם.
ענבר שקד דליות היא דוברת ארגון "הברית הישראלית"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו