בספינות רעועות ובתת־תנאים, כשההגעה לארץ המובטחת אינה מובטחת כלל, עשו כ־100 אלף מעפילים את דרכם לפלשתינה במסגרת העלייה הבלתי־לגאלית. זה היה מ־1934 ועד קום המדינה, ורק כעת, 70 שנה לאחר מכן, יזכו אחרוני המעפילים באות מיוחד שיזם השר לירושלים ולמורשת, זאב אלקין.
האות יוענק בטקס ממלכתי שקורם עור וגידים בימים אלה. את האות זכאים לקבל מי שעלו באוניות המעפילים בשנים 1934־1948, ילידי מחנות העקורים באירופה, ילידי מחנות המעצר בקפריסין, ילידי המעפילים שהפליגו ב"אקסודוס" ובאוניות מגורשים אחרות, שנולדו במסע לישראל, וגם אלה שעלו לישראל בדרכי היבשה בתקופת המנדט.
רחל בן חיים // צילום: באדיבות המשפחה
אחת המעפילות היא ניצולת השואה רחל בן חיים (92), שהגיעה ארצה ב־1946 בספינת המעפילים "אנצו סרני". היא נולדה בשם ואלריה (ואלי) בעיירה סרנץ' בהונגריה, בת אמצעית במשפחה בת שבעה ילדים. היא הגיעה עם משפחתה לאושוויץ, אבל שרדה. לאחר השחרור מהמחנה חזרו האחיות לעיר הולדתן, רק כדי למצוא את בית המשפחה והחנות המשפחתית מנופצים ומרוקנים מתכולתם.
"תארזי מייד וסעי"
בשלב זה החליטה רחל שהכיוון הוא ארץ ישראל, וההזדמנות לא איחרה להגיע. "זה התחיל בשיחת טלפון מאחותי אווה. היא אמרה: 'אם את רוצה לנסוע לארץ ישראל, תארזי מייד ותעלי לרכבת שיוצאת בעוד כמה שעות למישקולץ, שם מארגנים אנשי הבריגדה היהודית קבוצת מעפילים'". רחל ארזה את מעט מיטלטליה ועלתה על הרכבת למישקולץ, שם חברה לשני אחיו של ארוס אחותה. אחד מהם, זולי רייזנר, יהפוך לימים לבעלה ולאבי ילדיה.
באוגוסט 1945 יצאה הקבוצה דרך אוסטריה לאיטליה. רחל צוידה בתעודה מזויפת, שבה הופיעה כאשתו של אחד מחברי הבריגדה. הם שהו באיטליה כמה חודשים, וב־7 בינואר 1946 הוסעו במשאיות צבאיות לנמל ו־908 מעפילים הועלו בחשכת הלילה לספינה אנצו סרני, בדרך לארץ ישראל. "העלו אותנו לספינת משא קטנה מעץ", היא משחזרת, "למטה, בין הצינורות, מתחו חתיכות ברזנט שעליהן היינו אמורים לישון. אני הייתי בחורה גבוהה והיה לי מאוד קשה. הטלטולים היו איומים ולא היה מקום לזוז. יכולת או לשבת מקופלת או לשכב עם הרגליים למעלה".
במשך עשרה ימים היטלטלה הספינה בין הגלים, עד שנתפסה ונגררה בידי הבריטים לנמל חיפה. את המעפילים העבירו למחנה המעצר בעתלית. "ישנו בצריפים, על דרגשי עץ", שחזרה רחל, "אוכל דווקא היה, אבל בלילות היה קר נורא. בשלב מסוים נאלצתי להתכרבל מתחת לשמיכה עם גיסי זולי. כך התחיל הרומן בינינו". זמן מה אחר כך שוחררו רחל וזולי ממחנה המעצר והגיעו לקיבוץ מעגן שבעמק הירדן, שם התגוררו באוהל בחום הכבד של עמק הירדן.
"כשהתחלתי ללמוד עברית וציונות במחתרת היהודית בבריה"מ, אחד מהסיפורים שמאוד השפיעו עלי היה סיפורה של האונייה אקסודוס", אמר השר זאב אלקין, "לכן אני גאה שנפל בחלקי הכבוד לסגור מעגל וליזום את הענקת אות המעפיל". המשרד מזמין את המעפילים העונים לקריטריונים למלא את הבקשה דרך אתר המשרד בקישור כאן.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
