אבא אמר: "אתה עושה טעות"

לפני ארבעה חודשים כינס ז'קי לוי את תומכיו והודיע רשמית שהוא עוזב את הכנסת ואת תפקיד סגן שר השיכון, וחוזר הביתה, לבית שאן, להתמודד שוב על תפקיד ראש העיר. כמו פעם.

ההחלטה חלחלה בו לאט־לאט כבר כמה חודשים לפני כן, אף שבתוך משפחתו התחוללה נגדו אינתיפאדה. "כשאמרתי את זה לציונה בפעם הראשונה, היא פרצה בבכי. אמרה שהיא לא מבינה אותי, שאני משוגע, שאני נמצא כבר במקום אחר בחיים ולמה אני חוזר אחורה. היא שאלה אותי, 'תגיד, אתה מזוכיסט? רוצה לחזור לכל אלה ששלחו אותך הביתה לפני חמש שנים?'"

ואז גייסה ציונה לוי את הילדים שלהם, שבעה בסך הכל, סביב שולחן השבת, כדי להוריד את אבא שלהם מהעץ. הספיקו לכולם כל השנים שלו בפוליטיקה המקומית, כולל עשר השנים כראש עיר, בין 2003 ל־2013. נמאס להם מהרכילויות, כי ככה זה בפוליטיקה הקטנה של ארץ ישראל, אף פעם אתה לא יכול לצאת באמת טוב ועל הרגליים, במיוחד כשמדובר ביישוב קטן, שניצב באשכול סוציו־אקונומי נמוך ומתקשה כבר נצח להתרומם. כמה שהמקום קטן - פחות מ־20 אלף תושבים - כך הקטטות, המחנאות וצרות העין הולכות הכי רחוק שיש. מדביקים לך הכל, אמיתות ושקרים, ואחר כך לך תוכיח שאין לך אחות.

במקרה של ז'קי (58) יש הרבה אחיות ואחים, 14, בלי עין הרע, ואחת מהם היא אורלי לוי־אבקסיס, שגדלה גם היא בעיר, עד שפרשת חלוקת קרקעות לבנייה, שירדה מתחת לחגורה, המאיסה עליה ועל משפחתה את החשק להיות חלק מהביצה, והיא עברה לקיבוץ מסילות הסמוך.

"בית שאן הפסידה את אחותי", אומר ז'קי. אבל מי שלא רצה את אחותו בעיר, קיבל אותה בכנסת, ואולי גם בממשלה הבאה. עוד נחזור אליה.

ליד שולחן השבת אמר ז'קי לבני הבית שהוא טרם קיבל החלטה, אבל אשתו הבינה לאן נושבת הרוח והלכה לבית הוריו, לדבר עם אבא דוד. יש להם מנהג כזה, בשבת, שאחרי בית הכנסת הם עוברים אצל רחל ודוד לאפריטיף קטן.

"אבא שלי אמר לי שאני עושה טעות. שאני כבר במקום אחר. הוא ניסה לשכנע אותי לשמור על התפקיד שלי בכנסת".

ביום שלישי לפני עשרה ימים אמרו תושבי בית שאן את דברם. ראש העיר, רפי בן שטרית, קיבל 4,008 קולות. ז'קי לוי קיבל 6,902 קולות, 63 אחוזים מ־11 אלף המצביעים. בבחירות הקודמות, לפני חמש שנים, הפסיד לוי לבן שטרית ב־96 קולות.

•  •  •

כשז'קי קיבל את ההחלטה לרוץ בבית שאן, נתניהו שאל אותו אם הוא נורמלי. "הוא אמר לי שיש לי אופק מובהק של הצלחה, ושברור לו שאקבל בקרוב תפקיד של שר. כולם עושים את הדרך ההפוכה, מראשות עיר לכנסת, ואני עושה את זה הפוך, ועוד לעיר של 20 אלף תושבים בסך הכל.

"הגשתי את המועמדות ביום האחרון של הגשת הרשימות. הייתי חייב. הרגשתי את זה עמוק בלב, והלכתי עם הלב. גדלתי פה, ובחמש השנים האחרונות בית שאן היא עיר מרוסקת, בקיפאון. אהבתי את הכנסת, אבל אנשים עצרו אותי בכל מקום בעיר - בבית כנסת, בחתונות, באירועים - ואמרו לי: 'אל תיתן לזה לקרות'. ואני מדבר איתך על אלה שהורידו אותי מראשות העיר. הרגשתי שאני חייב להציל את הצעירים".

באתוס הישראלי, בית שאן, שמוזכרת בהיסטוריה כבר 7,000 שנה כסקיתופוליס, עוד מהתקופה הרומית והביזנטית, דומה במאפיינים ובזהות שלה לקריית שמונה. שתיהן חוו עליות המוניות בשנות ה־50 וה־60 מרומניה, מעיראק וממדינות צפון אפריקה, ובשתיהן נזרעו זרעי המהפכה החברתית, שהפילו את ממסד מפא"י, בדרך למהפך הפוליטי של 1977. בבית שאן של אז צמח אבא של ז'קי, שהתחיל מלמטה והגיע כמעט הכי רחוק שיש. והשאר היסטוריה.

שנות בגרותו של ז'קי לוי ליוו את משבריה של בית שאן. כבר לפני 25 שנה, כשהיה בן 30 ומשהו, היה ממלא מקומו של ראש העיר, שלמה בן לולו. הוא ייצג את העיר מול הממשלה כשמפעל כיתן בעיר קרס, ורבים מהתושבים, שעבדו בו, איבדו את פרנסתם.

ז'קי כמעט מת בעיר בנובמבר 2002 עם שני אחיו, כששני מחבלים הגיעו לתחנה המרכזית ולסניף הליכוד ששכן בסמוך ופתחו בירי לכל עבר. שישה בני אדם נהרגו.

"לא אני ולא אף אחד יכול להגיד לה מה לעשות". עם האחות אורלי לוי־אבקסיס במליאת הכנסת // צילום: דודי ועקנין

הוא מנכס לזכותו, כממלא מקום ראש העיר, את הקמת אכסניית הנוער, שבה 100 חדרים, ואת בנייתו של בית אבות מקומי. "בקיץ 2005, כשהייתי כבר ראש העיר ונתניהו היה שר האוצר, השגתי עבור תושבי בית שאן הטבת מס של 13 אחוזים. הקמנו שכונה חדשה על קרקעות של שני קיבוצים, שלוחות ורשפים, שקיבלו פיצוי מהמדינה. בניתי שם 1,200 יחידות דיור, ו־90 אחוזים מהתושבים הם בית־שאנים.

"ב־2003 קיבלתי עירייה עם גירעון שנסחב שנים אחורה, ולא בכיתי כמו רפי בן שטרית, אלא הפשלתי שרוולים ועבדתי. הרשות שקיבלתי היתה חדלת פירעון, ואני צמצמתי את הגירעון ל־65 מיליון שקלים. אפשר לבדוק זאת בדו"חות משרד הפנים.

"ב־2013 השארתי פה עיר עם פרויקטים רבים לעתיד, שרובם לא הושלמו. הכסף נבלע. ראש העיר היחיד שהתבכיין, ולא הפסיק לעשות זאת בכל חמש השנים האחרונות, היה בן שטרית, שהאשים את כל העולם בבעיות שלו, חוץ מאשר את עצמו.

"אתה יודע שב־2003 היו בעיר 15 אלף תושבים, וב־2013 היו 19,600? מאז ועד היום עדיין לא הגענו ל־20 אלף. עיר תקועה. ואחר כך אתה שואל אותי בשביל מה הייתי צריך את זה".

לא אני שואל. אשתך שואלת.

"אתה יודע, כחבר כנסת וכסגן שר, אתה כל הזמן בירושלים, בכנסת. אבל בכל יום נסעתי הביתה, לא משנה באיזו שעה. תן לי שעה אחת במיטה שלי בבית, ולא חמש שעות במיטה במלון. לא רוצה ולא אוהב את זה.

"אשתי היא ראש תחום אנגלית במשרד החינוך. תפקיד רציני, כבד, גם היא נוסעת בכל יום למשרד שלה בירושלים וחוזרת בכל ערב הביתה. הכי קל מבחינתנו היה לשכור דירה בירושלים, וחאלס. אבל אני אוהב את בית שאן".

•  •  •

הוא יודע שסיפור הפוליטיקה הגדולה והחלומות הגדולים לסגור מעגל עם אבא שלו ולהיות שר שיכון כמוהו, נגמר. הוא לא מסתכל אחורה בתחושת החמצה, אבל מדבר על החלק שלו במשרד השיכון, במיוחד בשנתיים הטעונות האחרונות, בגלל פרויקט "מחיר למשתכן" והניסיון של שר האוצר כחלון לבלום, כמעט בכוח, את מחירי הדיור.

התכנון היה בכלל שהוא ילך להיות סגנו של ישראל כץ במשרד התחבורה, אבל נתניהו פגש אותו במליאה, חיבק אותו ואמר לו: "אתה סגן בשיכון". זו היתה מחמאה מבחינתו, אבל ז'קי לא הכיר את השר יואב גלנט. "עד אותו רגע אפילו לא החלפנו 'שלום שלום', ותמיד אמרו שאלופים בצבא הם אנשים קרים. הסכמתי לקבל את התפקיד, בתנאי שייתנו לי לטפל בדיור הציבורי". 

גולת הכותרת, מבחינתו, היא 500 מיליון השקלים שמופנים היום לשיקום הבנייה הישנה, הקיימת, זו שנמצאת כאן במקביל לכל תוכניות הבנייה החדשות. "משרד האוצר לא רצה להחיות את פרויקט שיקום השכונות. כשאתה בונה בְעיר שכונה ותשתיות חדשות, אתה משאיר ברחובות הסמוכים שכונות ישנות ומוזנחות, ובעיקר תושבים מתוסכלים ומנוכרים.

"אתה צריך להסתכל על זה לא רק כבנאי אלא כסוציולוג, מה זה עושה לסביבה. יש רבים שלא יכולים לצאת מהדירות הישנות שלהם, ומי אמר שהם יזכו בהגרלה של 'מחיר למשתכן'? כל תנופת הבנייה באופקים, בנתיבות, בירוחם, בדימונה, בעפולה יצרה עיר בתוך עיר. ואני אומר לך, בתור ראש עיר, שזה עושה נזק עצום.

"אני צעקתי מהרגע הראשון שחייבים ללכת לפרויקט הזה במקביל. גם לבנות חדש, אבל גם לפעול באותו זמן לחיזוק מבנים ישנים נגד רעידות אדמה, לחזק את היישוב הישן באוכלוסיות חדשות ולחסוך הרבה כסף על ידי חידוש מבני ציבור קיימים. כי אתה יודע איך זה: מבנה ציבור ישן ומוזנח שננטש, נתפס מייד על ידי נרקומנים או על ידי עמותות שלא בדיוק משרתות את הציבור".

באוצר ובמשרד השיכון לא הבינו את הדברים האלה?

"בישראל אין תוכניות לטווח ארוך, אלא מתמודדים רק עם בעיות דחופות ומכבים שריפות. צריך לתקן עוולות שנעשו פה משנות ה־50, ואני אומר לך שהשלטון בשנות ה־50 לא עשה שום דבר רע בכוונה. אבל היום יש אמצעים לתקן, ואם לא יעשו את זה, זו תהיה בכייה לדורות.

"דיברתי באוצר ובקבינט הדיור ששיקום השכונות הוא דרך ליצור פתרונות ארוכי טווח, שיעצרו את הסלאמס הזה של עולם שלישי שמתפתח כאן. שיקום שכונות זה הבנק הכי גדול להתחדשות עירונית. אפשר לעודד צעירים לעבור לשם.

"נתקלתי בהרבה חוסר הבנה במשרדי הממשלה. אותם מעניין איך בונים 100-70 אלף דירות בשנה. לא מבינים את גודל השעה, וגם לא מגיעים ל־70 אלף דירות. שר השיכון הקודם אורי אריאל בכלל החליף למשרד את השם וקרא לו 'משרד הבינוי'. הוא הוריד את הדיור הציבורי מסדר היום. זה לא עניין אותו, כי דיבור ציבורי זה לא פופולרי ולא נחמד ותמיד חוטפים ביקורת.

"אבל ישראל היא כבר לא מדינה ענייה, והיא יכולה להתנהל אחרת. קנינו בקדנציה האחרונה 2,000 דירות ציבוריות. אתה יודע כמה קנו לפנינו? שש. המדינה, במקום לשלם בכל שנה 1.5 מיליארד שקלים כדי לממן שכירויות לזכאים, חייבת ליזום בנייה ציבורית מאסיבית". 

ב־2008 ישב לוי, אז ראש עיר, עם שר התשתיות פואד בן־אליעזר והגיאולוג ד"ר בני בגין. על השולחן היה מונח מסמך של הטכניון, שדיבר על כך שאם תהיה בבית שאן רעידת אדמה בעוצמה 7 בסולם ריכטר, יהיו 10,000 נפגעים.

"אמרתי לפואד שבמקרה כזה, העיר מנותקת ל־72 שעות. שאלתי אותו מי לוקח פיקוד אם אני מת ברעידה, ופואד תפס את החזה שלו והתפוצץ מצחוק. כבר בתקופת אולמרט קיבלו החלטה לחזק מבנים במיליארד שקלים לשנה, אבל שום דבר לא קרה.

"כשנכנסתי למשרד השיכון התרעתי שחייבים להאיץ את זה, כי זה יפתיע אותנו בוקר אחד. לא התייחסו אלי. אמרתי לעצמי, איך יש למקבלי ההחלטות את האומץ הזה לא לקבל החלטות מצילות חיים?

"אתה יודע מתי התחילו לזוז? כשהיו בקיץ רעידות אדמה בטבריה, והקירות דיברו אלי. היום כבר יש צוותים שדנים על זה באוצר, במשרד השיכון, בפיקוד העורף, בחשב הכללי".

"גם אלה שחלקו עליו מתגעגעים אליו". ביום השבעתו לכנסת, עם אביו דוד לוי // צילום: דודי ועקנין

לוי השאיר מאחוריו צוות שמתוקצב ב־500 מיליון שקלים בכל שנה, שפועל לאורך קו השבר הסורי־אפריקני, המועד לפורענות. הצוות הזה מנסה לסגור פערים של עשרות שנים בבניית ממ"דים וחיזוק מבנים ממטולה ועד אילת, כולל קריית שמונה, טבריה, בית שאן וצפת.

"אני לא צריך להגיד לך מה מתבשל בחזית הצפון, עם חיזבאללה והטילים שלהם. העורף הפך לחזית, ועכשיו יש חלון הזדמנויות לסגירת פערים חברתית. לראש רשות יש יתרון שאין לחבר כנסת: הוא נוגע בכל התחומים. אנשי האוצר הבינו בסוף ששיקום הוא לא בן חורג".

בבואו עכשיו להרכיב קואליציה רחבה ומפייסת בעיר שלו, ז'קי מנסה להשאיר מאחור את המלחמות הפנימיות הישנות. הוא משתדל להימנע מהשמצות מול יריבו המפסיד בן שטרית, פעם בן בית. 

בעימותים ביניהם בחמש השנים האחרונות בית שאן היתה המפסידה העיקרית, וההאשמות ההדדיות הלכו ממש רחוק; לטענת בן שטרית, ז'קי לוי בלם סיוע תקציבי לעיר שלו, ובן שטרית מצא את דלתות השרים והח"כים נעולות בפניו, רק כי העז לנצח את בחיר ליבם.

איך בכלל הצלחת להפסיד לפני חמש שנים, אם אתה מדבר על כל כך הרבה עשייה שלך בעיר?

"בפריפריה, אם אתה לא הולך להסכמים קואליציוניים, בעיקר עם הסיעות החרדיות, שום דבר לא יעזור לך. האמת, חשבתי שהעשייה שלי תעשה את שלה. ב־2013 קיבלתי כמעט 50 אחוזים, אז אני לא יכול לבוא ממש בטענות.

"אני מת לחזור לימים ההם, כשבית שאן היתה משפחה עם אנשים חמים. איבדנו את זה. לכן המשימה שלי היא לאחד את העיר, לתת לאנשים להרגיש שייכים. אתה יודע שבבחירות עכשיו, 78 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה באו לקלפי? לא היו כאן מספרים כאלה אף פעם".

•  •  •

כשז'קי החליט לרוץ שוב בבית שאן, הוא ידע שהפעם זה הכל או כלום. גם אשתו ידעה. "היא היתה השותפה היחידה לכל ההחלטות, עד הסוף. היה ברור לנו שאם אפסיד, אפרוש מהכל. לכנסת לא הייתי יכול לחזור". סביב שולחן השבת הודיע ז'קי לילדים שהוא רץ. "הם לא דיברו איתי עד מוצאי שבת, החוצפנים האלה. הרגישו שהם הולכים להיות שק חבטות וקורבן לרכילויות ביישוב".

שבעה ילדים, כבר אמרנו, ואם לא סדר היום המטורף שלו ושל ציונה, ז'קי אומר שאולי היו עוצרים רק אחרי 12... 

בכורתו, אביה, עבדה כמהנדסת בתחום הביטחוני, חזרה לעמק, למושב רחוב, ופתחה עסק לייצור כיסויי ראש. התאומות רחל ושיראל (30), אחת עובדת סוציאלית שגרה ביישוב עלי והשנייה מורה מקיבוץ טירת צבי שבעמק. דוד (28) הוא מהנדס בניין, שבלחץ אביו חזר לגור בבית שאן. על נהורה (22) מעיד זק'י שהיא הכי חכמה בבית, גאונה שהלכה לתחום המחקר. רננה (20) סיימה שתי שנות שירות בירוחם, ובן הזקונים הוא מתניה (15).

"מסתבר שאחרי כל מערכת בחירות נולד לנו ילד. אתה לא מבין איזו שמחה זאת. אם לא הקריירה, היו עוד. עם רק שבעה ילדים, אני מרגיש רע. ועם כל זה שאנחנו צעירים, יש לי 12 נכדים".

אבא שלך באמת עשה סיבוב גדול מהחיים. מבנאי וטפסן ועד פוליטיקאי ושר בכיר, זוכה פרס ישראל, שלא היה רחוק מלהיות נשיא המדינה. אתה זוכר, כילד, את הבדיחות העדתיות עליו?

"אני זוכר את זה כזיכרון כואב. אין ילד שלא מרגיש רע כשהוא שומע עלבונות על אבא שלו, אבל אבא שלי התעלה מעל זה והיה מנהיג חשוב. מצאתי במשרד השיכון החלטות שלו, שלא שונו עד היום. גם אלה שחלקו עליו מתגעגעים אליו. יותר מזה, אלה שהיום מדברים אליו טוב ויפה במיוחד, הם אלה שלא מחוברים אליו אידיאולוגית.

"ישראל הפסידה את אבא שלי. אם הוא היה נבחר לראש ממשלה, אני בטוח שהוא היה מצליח לאחד את העם, ואני לא אומר את זה כי הוא אבא שלי, אלא בגלל המנהיגות והחשיבה הבריאה וההגיונית שלו. הוא בא מעשייה ועם קבלות. זה היה יכול להיות כראש ממשלה, וגם כנשיא".

מדהים איך הוא, שהיה דומיננטי ודעתן כל כך, נעלם יום אחד וכמעט לא מוכן לדבר בשום נושא.

"גם אני לא האמנתי שיצליח לנתק את עצמו. דיברנו על זה, והוא אמר שברגע שהוא לא אחד ממקבלי ההחלטות ואין לו את המידע על מה שמתרחש, דעתו לא חשובה". 

מדברים על זה שאחותך אורלי כועסת על ראש הממשלה, שלא תמך במועמדות של אבא לנשיאות.

"אבא שלי לא רצה שימליכו אותו. הוא רצה התמודדות בסיעה, ושהסיעה תתמוך בו, אבל הוא לא רצה לאסוף חתימות כדי להשיג מועמדות. אני חשבתי שהוא צריך להתמודד, כי היתה לו התמיכה של ליברמן, ש"ס וכל הקשת הפוליטית בכנסת. הוא החליט בסוף שהוא לא נכנס לקלחת של המחלוקת. זה הוא, ובסוף אני איתו. זו החמצה למדינה, לא לאבא שלי".

ואורלי?

"אורלי לא רואה אף אחד בעיניים. לא אני ולא אף אחד יכול להגיד לה מה לעשות".

מה אתה חוזה לה בבחירות?

"שהיא תהיה הפתעת הבחירות. יש לה יתרונות שאין לאחרים. היא עקבית, עסוקה בתחומים שמעניינים אותה, רצינית, לא מסתכלת דרך משקפיים של קואליציה או אופוזיציה, אלא תמיד עניינית. היא מחוברת לשטח, וזה אומר שתיקח מנדטים מכולם - ימין ושמאל".

תהיה לה בעיה לתמוך בנתניהו אם יידרש להרכיב קואליציה?

"אני לא חושב, אבל לכולם תהיה בעיה איתה, כי היא תעמוד על העקרונות שלה".

•  •  •

לפני קצת יותר מ־20 שנה, ב־2 במאי 1998, נפל דבר בבית שאן, שהיתה עדיין מועצה מקומית. הפועל בית שאן שיחקה אז בליגת העל בכדורגל והיתה אחת הקבוצות האהודות בישראל, "הקבוצה השנייה" של כל אוהד כדורגל. זכור לטוב סרטם של דורון צברי ורינו צרור על עונת ההישרדות של הקבוצה בליגת העל, שהציג את השחקנים והבית־שאנים בכלל באור חם ואוהד, וזכה לחשיפה ענקית.

אבל באותה שבת התרחש שבר, שלמעשה חיסל את קבוצת הכדורגל המקומית. זה היה מחזור הסיום של הליגה. בית שאן נאבקה נגד הירידה והתמודדה בקריית אליעזר מול בית"ר ירושלים, שהתמודדה על האליפות כתף אל כתף עם הפועל ת"א.

הפועל ניצחה כמה שעות מוקדם יותר וידעה כי אם בית שאן לא תפסיד, היא תזכה בתואר. בעשר הדקות האחרונות של המשחק התברר לשחקני בית שאן כי יריבתם בתחתית, מכבי נתניה, ירדה ליגה, ולמעשה, הישארותם בליגה הובטחה. במצב של 2:2 נראה בבירור כי הבית־שאנים לקו ברפיון מוחלט ואפשרו לשחקני בית"ר לתקוף ללא הפרעה את שערם, עד שאלה הצליחו לכבוש שער ניצחון בתוספת הזמן ולהבטיח אליפות.

תמונות הדקות האחרונות של המשחק שודרו בערב בתוכניות הספורט, ובית שאן נחשפה בבושתה. הביקורות צלבו את "מכירת המשחק", הגם שלא נעשתה בכסף, והקבוצה, גאוות התושבים, הידרדרה בעונות שאחרי אל הליגות הנמוכות, עד שפורקה.

"היה ברור שאם אפסיד, אפרוש מהכל. לכנסת לא הייתי יכול לחזור". // צילום: גיל אליהו / ג׳יני

היחיד ששרד את השבת השחורה ההיא היה מאמן בית שאן דאז אלישע לוי, שהפך לימים למאמן נבחרת ישראל. הנפגע העיקרי היה בלם הקבוצה איתן טייב, שבמהלך המשחק נראה שורך את נעליו, שבגללו כונה המשחק "משחק השרוכים". טייב, שחקן מוכשר שהגיע גם למכבי חיפה ונכון לו עתיד מזהיר, לא שרד את הביקורת ושקע אל השכחה. אחיו הגדול שוקי היה במשך שנים נהגו האישי ועוזרו של דוד לוי. בשנים האחרונות בכנסת הוא עבר להיות נהגו של ז'קי.

"הפועל בית שאן זו טרגדיה", אומר ז'קי. "מהסינדרלה הכי אהובה היא הפכה לשנואה. הקבוצה היתה הדובדבן של העיר, עשתה לנו יחסי ציבור ענקיים. דיברו עלינו בכל מקום בארץ, בעיקר התקשורת בתל אביב. היינו חשובים. באו מהטלוויזיה, בנינו אצטדיון. בן לולו היה אז ראש העיר, ואני ממלא מקום.

"שילמנו מחיר כבד כי טעינו. מה שהתרחש במגרש אי אפשר להשיב. זה כתם. ביום אחד מפעל חיים שלם הלך לאיבוד.

"אני לא מתבכיין שחיפשו אותנו וכל זה, אבל הקבוצה התפרקה. אחת התוכניות המרכזיות שלי היא שיקום הכדורגל בבית שאן. אני רוצה שייתנו לנו צ'אנס לתקן".

•  •  •

נסעתי השבוע לבית שאן. ב־20 השנים האחרונות ביקרתי בה לפחות 20 פעם, ולפחות ברמת הנראות, היא נשארה דומה לעצמה. אפרורית, לא מטופחת, לא נקייה, לא משדרת מקום שהייתי רוצה לגור בו. אבל ז'קי מסתכל על זה אחרת. כשאני שואל אותו איזו עיר היה רוצה לנהל, אילו ניתנה לו האפשרות לבחור, הוא אומר בנחרצות: "רק את העיר הזאת".

דבר איתי על החזון שלך לבית שאן של 2028, בהנחה שתשרוד בתפקיד עד אז.

"עיר גדולה יותר ב־5,000 תושבים, עם מערכת חינוך חזקה ומפוארת. אני רוצה לפתוח את האפשרות לתת לילדי בית שאן ללמוד בכל אזורי הרישום, גם במסגרות החינוך מחוץ לעיר, במועצה האזורית עמק המעיינות ובכל מקום אחר. אני מאמין בחוק הכלים השלובים. יש לנו תוכניות לעתיד בנושא החינוך עם הקהילה היהודית המאמצת בקליבלנד, שמעוניינת לתמוך במערכת החינוך בכל האזור.

"קיבלנו מתנה היסטורית, וזה אתר העתיקות. אזור בית שאן חם מאוד, בקיץ מגיעים פה ל־47 מעלות. אתה יודע מה עשו הרומאים? בתקופה שלהם היו כאן 50 אלף תושבים, והם חגגו בלילות הקרירים. יש לנו פה אמפיתיאטרון מקורי, לא משוחזר, ואני רוצה להפעיל אותו בלילות ולבנות סביבו עוגנים של שווקים, אירועי תרבות והופעות. אם מצדה יכולה, גם בית שאן מסוגלת. החזון הוא שבשעות היום התיירים יטיילו בעמק המעיינות, במים, ובלילה יבואו אלינו. יהיו פה צימרים ומלונות, בשיתוף פעולה עם כל הכוחות סביבנו".

אם בחור בן 50 יושב איתך לכוס קפה בעיר וחוטף התקף לב, מה הסיכוי שלו לשרוד לעומת בחור מהמרכז?

"עשרה אחוזים מול 90 אחוזים לבחור מהמרכז. מספיק שיולדת אחת עולה על אמבולנס לבית חולים בעפולה - ולבחור עם התקף הלב אין לאן ללכת. יש לנו רק אמבולנס אחד לטיפול נמרץ, עם נהג ופרמדיק. בלי רופא.

"ב־2013, כשהייתי עדיין ראש העיר, סיכמתי עם המועצות האזוריות ומשרד הבריאות על מכרז להקמת מערך רפואי קדמי. רופאים, מערכת החייאה, כל מה שצריך למערך חירום. הכל עבר ואושר. הבאתי את מוטי פחימה, סא"ל מחיל הרפואה ותושב העיר, להיות הפרויקטור. אבל אחרי שהפסדתי בבחירות, זה נפל. ראש העיר לא הסכים להעביר את החלק של העירייה לפרויקט, כמה מאות אלפי שקלים. מאותה סיבה נפל פרויקט השיטור הקהילתי ו'עיר ללא אלימות'".

עכשיו, עם חמישה מנדטים מתוך 13 חברי מועצה, יציע ז'קי לשותפיו להצטרף אליו "רק אם יראו את טובת העיר, ולא את טובתם. דבר ראשון אני אתן 350 אלף שקלים למערך רפואי, ולא אזרוק את הסכום הזה על הופעה של אייל גולן, עם כל הכבוד".

תראה מה הולך עם ראשי הרשויות המקומיות, חלקם אפילו מלח הארץ. בסוף הם מסתבכים בקומבינה בוועדות התכנון והבנייה ומוצאים את עצמם בכלא.

"בישראל, מה שמותר בכנסת, אסור ברשויות המקומיות. בעירייה אתה הולך לכלא אם אתה נותן ג'ובים, אבל מה ההבדל בין זה לבין הסכם קואליציוני בכנסת, שם אתה סוגר ג'ובים מפה ועד הודעה חדשה? ועדות התכנון ברשויות עוצמתיות מאוד, והפיתוי הוא עצום. אנשים שמכניסים את הידיים לתוך הדבר הזה צריכים לדעת שמדובר ברולטה רוסית.

"לכן, כשכולם סביבי בכו כשהפסדתי בעשרות קולות לפני חמש שנים, אני צחקתי. אמרתי שסיימתי כהונה בלי חקירות, בלי אזיקים ובלי בית סוהר. אם הייתי מתפתה לכל מה שהציעו לי, הייתי מנצח בהליכה, אבל מגיע גם ליאח"ה".

•  •  •

מטעם ראש העיר היוצא, רפאל בן שטרית, נמסר בתגובה: "ז'קי לוי ייזכר לדיראון עולם כראש העיר הכושל ביותר בתולדות בית שאן. הוא הותיר בזמנו גירעונות עצומים, הנאמדים ב־150 מיליון שקלים, איחוד תיקים בהוצאה לפועל ופשיטת רגל של החברה הכלכלית.

"את הבחירות הפעם הוא ניצח באופן לא דמוקרטי, עם הוצאות בחירות הנאמדות במיליוני שקלים מעבר לתקרה המותרת על פי חוק. הוא גייס 'רכבת אווירית' של כל שרי הליכוד, לרבות ראש הממשלה, שפגעו, עצרו, תקעו ועשו כל שבידם כדי להכשיל את העירייה והעומד בראשה זה חמש שנים.

"המערך הרפואי שעליו מדבר לוי קיים רק במוחו הקודח, המפיץ שקרים לכל עבר. חודש מיום בחירתו של בן שטרית הוקם מוקד מצוין ומפואר לרפואת לילה, הפועל בבית שאן כמעט חמש שנים, במימון העירייה והרשויות השכנות, והוא פועל לעילא ולעילא, לשביעות רצונם המלאה של כל תושבי העיר.

"לגבי 'עיר ללא אלימות' - הפרויקט פועל בעיר כבר חמש שנים. גיוס כוח אדם לטובת שיטור עירוני לא אושר על ידי משרד הפנים, בגלל היותה של העירייה בעיצומה של תוכנית הבראה בעקבות הניהול הכספי הרשלני והשערורייתי של מר לוי, שדרדר את העיר לתהומות של שפל כלכלי ומוסרי".

aviadp65@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו