גאוות העדה: שלוש נשים - שלושה סיפורי הצלחה

150 אלף יוצאי אתיופיה חוגגים את חג הסיגד המסורתי • הלמ"ס: 40% מבני העדה - צברים • "החלום שלי הוא שנפסיק לספור כמה אתיופים יש בכל מקום"

חגיגות הסיגד המסורתיות בירושלים, צילום: אורן בן חקון

"תמיד חלמתי לשרת בצבא בתפקיד משמעותי. אני רוצה להיות קצינה והחלום שלי הוא להפוך לשגרירה", כך מצהירה רב"ט אמונה ווינדי (19), מאמנת הסימולטורים האתיופית הראשונה בחיל הים. ווינדי היא אחת מרבות ורבים המשתייכים לעדה האתיופית אשר הפכו לפורצי דרך בחברה הישראלית.

"העובדה שהגעתי לתפקיד שאליו שאפתי מוכיח שהכל אפשרי. אני רוצה לעודד בני עדה ואחרים להגיע למקום הגבוה ביותר שאליו הם שואפים" מספרת ווינדי.

בני משפחתה עלו לישראל במסגרת מבצע שלמה ב־1991, אולם היא כבר נולדה בישראל. כשהגיע זמנה להתגייס לצה"ל, היה לה ברור שהיא תשרת בתפקיד משמעותי במיוחד.

"לא רציתי לשבת במשרד כל היום ולכן התמודדתי לתפקיד של מאמנת סימולטורים. אנשים פקפקו בכך שאצליח, אבל המשפחה תמכה. אחרי כמה ימים הודיעו לי שהתקבלתי לתפקיד. אמרתי לעצמי - וואו, עשיתי את זה!".

רב"ט אמונה ווינדי // צילום: דובר צה"ל

ביום רביעי הקרוב תשתתף ווינדי יחד עם בני משפחתה בחגיגות חג הסיגד בשכונת ארמון הנציב בירושלים. "אגיע לחגוג את העובדה שהגענו לישראל, שאנחנו מסוגלים לשרת את המדינה ושנלחמנו קשה כדי לעשות זאת". היא לא מתעלמת מהקשיים שחווים גם היום בני העדה בישראל, אולם מאמינה שהמגמה משתפרת ככל שישנן הצלחות. 

סיפור מעורר השראה נוסף שייך לאורלי אלעזר (28). אלעזר היא מפתחת ביג־דאטה בחברת סטארט־אפ. היא גדלה ברמלה, להורים שנולדו באתיופיה ועלו לארץ בשנת 1970. "אני מאמינה שמה שעשה אצלי את השינוי הגיע  נטו מהבית - אימא שלי דרבנה אותי ללכת וללמוד" מספרת אלעזר.

"לא היה גורם מבחוץ שעודד אותי, היינו צריכים להיאבק בבית הספר ששם לא יצאו מגדרם כדי להוציא את המיטב מכל ילד. המסר שלי הוא שאתה יכול לעשות הכל בכוחות עצמך". 

אורלי אלעזר // צילום: יהושע יוסף

אלעזר למדה במכללה טכנולוגית במסגרת עמותת "טק קריירה" שמקנה לצעירים יוצאי אתיופיה כרטיס כניסה לתחום ההיי־טק באמצעות הכשרה מקצועית. "השאיפה שלי ברמה האישית היא להקים סטארט־אפ משלי" היא מגלה. 

יובי תשומה (+40) היא יזמית קהילתית ואשת חינוך. תשומה נולדה באתיופיה ובשנת 1984 בהיותה בת 6 עלתה לישראל ועברה לגור עם משפחתה באשקלון. 

יובי תשומה // צילום:משה מילנר/לע"מ

"אני וחברי עסוקים בלראות מה יש בקהילה הזאת ומה היא יכולה לתת לאחרים. בין כל הפרוייקטים יש פרויקט אחד , מיזם בשם 'בית אמבוסה' פרוייקט שמזמין את הקהל לבוא ולקחת מהקהילה האתיופית. 

הרעיון הוא לקבל מהקהילה את הידע שלה בנושאים כגון: גידול ירקות אורגניים, בישול בריא, תרופות מהטבע ועוד. הנשים המבוגרות שעלו מאתיופיה בקושי דוברות עברית אבל הן מעבירות את הידע והחוכמה של הדורות הלאה". "החלום שלי הוא שנפסיק לספור כמה אתיופים יש בכל מקום". 

40% מבני העדה בישראל - צברים

בסוף שנת 2017 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 148.7 אלף תושבים. 87 אלף מהם הם ילידי אתיופיה ו־61,700 צברים, כלומר - ילידי ישראל. בשנת 2017 הגיעו 
מאתיופיה ארצה 1,467 איש 
(מהם 37 עולים ו־1,430 דרך איחוד משפחות). 

מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל חג הסיגד, עולה כי יותר מ־60% מהאוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררים בשני מחוזות עיקריים: מחוז המרכז (כ־38%) ומחוז הדרום (כ־24%).

בסוף שנת 2017, מבין היישובים העירוניים היישוב שבו מספר התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר היה נתניה (כ־11.7 אלף איש), ואילו היישוב שבו שיעור התושבים ממוצא אתיופי הוא הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב, היה קריית מלאכי (16.5%). נתון מעניין נוסף: מתברר שבני האוכלוסייה ממוצא אתיופי נישאים בגיל מבוגר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית. 

על פי הנתונים שמתפרסמים, 88% מהם נישאו לבן/בת זוג מאותו המוצא, גברים יותר מנשים (92% ו־85%, בהתאמה). שיעור הגירושים בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי הוא כפול משיעור הגירושים באוכלוסייה היהודית. שיעור המשפחות החד־הוריות בקרב המשפחות בעדה גבוה במיוחד - כ־26%, יותר מפי שניים משיעור המשפחות החד־הוריות בכלל האוכלוסייה (כ־12%). 

טקס הסיגד // צילום ארכיון: אורן בן חקון

מספר הילדים הממוצע שאישה ממוצא אתיופי צפויה ללדת במהלך חייה - הוא 2.97 ילדים. ובחינוך: בשנת הלימודים תשע"ז (2016/17) למדו בחינוך הממלכתי־דתי 44.9% מהתלמידים ממוצא אתיופי (חינוך יסודי ועל־יסודי). שיעור הניגשים לבחינות הבגרות מבין תלמידי כיתות י"ב יוצאי אתיופיה הגיע ב־2017 ל־91.3%, בהשוואה ל־94.5% בקרב כלל החינוך העברי.

מתוך רצון להשלים תהליך של תיקון ואיחוי קרעים ולרגל חג הסיגד, קוראים נשיא המדינה רובי ריבלין ושרת המשפטים איילת שקד לקטינים ולצעירים יוצאי אתיופיה, שנשפטו בעבר בגין עבירות של הפרת הסדר הציבורי שלא הוטל בגינן עונש של מאסר בפועל, להגיש בקשות למחיקת הרישום הפלילי. הבקשות תישקלנה בחיוב, מתוך אמונה בתרומה הגדולה של צעירים אלו לחברה הישראלית.

בהכנת הידיעה השתתפו זאב קליין ויורי ילון

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר