איראן תחת מכבש הסנקציות: מה יעשה משטר האייתוללות?

הממשל האמריקני בהובלת הנשיא טראמפ, החל בפעימה השנייה של הסנקציות המדיניות והכלכליות על איראן מתוך שאיפה לפגוע קשות במשטר האיראני. על פי פרסומי המשטר, הפעם מדובר בסדרה נשכנית במיוחד של הגבלות חריפות מאד שתפגע עמוקות בכיסי האזרחים וכן בבכירי המשטר. מומחים בתחום האיראני מנסים לנתח מה תעשה טהרן כרגע והאם משטר האייתוללות ימשיך להתעקש על מאבק עם טראמפ או יחפש פתרון למשבר הזה?

 

"המשטר יכול לקרוס"

ד"ר אלדד פרדו, חוקר בכיר במכון טרומן באוניברסיטה העברית ואחד מבכירי חוקרי איראן בעולם, סבור שמצבו של המשטר האיראני קשה מאוד וכי הציבור באיראן איבד את הסבלנות לשגיונות של האייתוללות ולכן המשטר בבעיה אמיתית. 

"קודם כל, בכל תחום שאינו מדע מדויק קשה לתת הערכה ממשית ולכן צריך לקחת כל פרשנות בעירבון מוגבל. אבל אם מסתכלים פנימה על איראן עצמה רואים שני תהליכים במקביל. התהליך הראשון הוא שרוב בני בכירי המשטר לומדים מחוץ לאיראן, הבכירים מזרימים גם המון כסף החוצה וקונים נכסים בטביליסי, טורקיה, אירופה ואפילו בארה"ב. כלומר בכירי המשטר עצמו חוששים מכך שפתאום הציבור ימרוד בצורה עממית ופשוט ימוטט את המשטר. 

הפגנת ענק באיראן נגד הסנקציות // צילום: EPA

"ההיסטוריה של איראן מלמדת שתהליכים כאלו קורים בן לילה והם תלויים בשאלה האם הציבור תומך בשליט או לא, וכאן די ברור שלציבור נמאס לגמרי. כאן אנו מגיעים למשתנה השני במשוואה, הציבור האיראני ציפה ב-2015, כשנחתם הסכם הגרעין, לקבלתה של איראן בעולם. היו הרבה משלחות, דברו על קניית מטוסים חדשים, על מכוניות חדשות, חברות רב לאומיות הגיעו לאיראן, הייתה צפייה לחצי דמוקרטיה, קרי לסוג של משטר נוסח טורקיה של ארדואן. בפועל שום דבר לא יצא מזה, המשטר חירב את העסק, והזעם הציבורי על כך הוא עצום. 

"יש כל הזמן הפגנות בגלל מים מזוהמים, אוכל, יש שביתות על פרנסה, שער המטבע צונח ואין לציבור אמון בו. גם כל ההשקעות בסוריה, בתימן, בעיראק ובפרויקט הגרעין נראות להמונים ככישלון קולוסאלי. הרי מה יצא מזה למשטר? שום דבר, את סוריה לקחה רוסיה, החות'ים זה סתם שיגעון, בעיראק מתבסס משטר עצמאי שעושה מה שהוא רוצה ופרויקט הגרעין בלע ים של כסף ולא יצא מזה כלום. לכן עלול להתחולל מצב של נפילה מידית של השלטון בלי שבכלל נשים לב", טוען ד"ר פרדו.

"גם המשטר מבין לעומק את הבעיה שהוא יצר. הרי המדינה היחידה שכיום סוחרת אתו זו סין כי כל אירופה יישרה קו עם ארצות הברית. הסחר עם סין הוא השפלה אדירה כי הסינים מנצלים בציניות את המצב, הם לא משלמים בכסף אלא מפקיעים מחירי סחורות, נותנים סחורות מייצור גרוע ובעיקר מנצלים את איראן. המשטר מבין את זה טוב. חמור מכך אם בעבר מי שצרח בעולם היה נתניהו, שסיפק לאובמה מעין משקל נגד להסכם, הרי שעכשיו מי שצורח בעולם נגדם זה טראמפ והאירופאים שעדיין משוחחים איתם מקשיבים לטראמפ וגם מסכימים איתו בחלק גדול של הטענות. הרי גם אירופה לא רוצה את איראן חותרת בכל המזרח התיכון ומפתח טילים ונשקים מסוכנים. 

"לכן", אומר ד"ר פרדו, "הצעד היחידי שהמשטר יכול היה לעשות, היה לסגת מההסכם אך הוא לא עשה זאת. כלומר, אם אובמה הפחיד שבלי ההסכם איראן תשתולל ותרוץ ישיר קדימה אז מתברר ההפך, מתברר שאיראן ממש דבקה בהסכם כי הוא אינטרס שלה. האיראנים ממש לא רוצים לאבד את מעט התמיכה שיש להם בעולם ולא מעזים בכלל להפר את הכללים, לפחות לא בגלוי. במציאות הזו המשטר נוקט בשתי דרכים, הוא מאשים את הנשיא רוחאני, למרות שהוא בובה של חמנאי ולא עצמאי בכלל, ומנגד הוא חותר להסכם עם ארה"ב - כזה שהוא יוכל לשווק כהצלחה למרות שזה יהיה הסכם מבזה. 

"לכן, למרות כל האיומים על סגירת מיצרי הורמוז ופתיחה במלחמה, האיראנים משוחחים עם אירופה כל הזמן ודרכה עם ארה"ב. במילים אחרות המשטר מאוד רוצה הסכם עם ארה"ב ומנסה את כל הדרכים לא להציג את זה כתבוסה. אחת הסיבות לכך היא שגם למשטר היום ברור שכל המדיניות של השנים האחרונות היא כישלון. הם יכלו להתקדם במחקר ננו-טכנולוגי ולהיות ברמה אחת עם המערב, הם יכלו להתפתח כלכלית ובמקום זה הטרור והריצה לגרעין הרסו הכל. לכן המשטר בדרכו מנסה למצוא מוצא מכובד החוצה. כמובן הם גם מחכים לנס שפתאום טראמפ ייעלם איך שהוא אבל הם מבינים שאלו סתם ציפיות ושהקרקע רועדת, והם מגששים איך לפתור את הבעיה בלי לאבד את השלטון".

 

"ינסו לפתח יכולות עצמאיות"

ד"ר אלישבע מכליס, חוקרת איראן במכון טרומן באוניברסיטה עברית, והמרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, מציינת כי המשטר האיראני נערך תקופה ארוכה כבר לסנקציות החדשות ומנסה למצוא להן פתרונות חלופיים. 

"קודם כל איראן לא נסוגה מהמדיניות התוקפנית שלה באזור. היא ממשיכה לפעול בסוריה ובעיראק ולא מוכנה לקבל את התכתיב האמריקני. במקביל המשטר מבין שיש לו בעיה אמיתית ולכן הוא חיפש במשך חודשים מדינות שאפשר יהיה לסחור איתן תחת הסנקציות. זה כולל מדינות כמו רוסיה, סין, מדינות באירופה. אגב, לכן המשטר לא נסוג מההסכם למרות ארה"ב כדי לאפשר לעצמו מרחב תמרון. 

האייתוללות מפנים את האש לנשיא רוחאני // צילום: רויטרס

"האיראנים גם מנסים למצוא מטבעות חלופיים לדולר כדי לא להיות תלויים בארה"ב. הם משלמים במטבעות מקומיים ועושים כל שביכולת המשטר לעשות. במקביל אל תוך איראן עצמה המשטר מבין שהוא בבעיה, יש אבטלה קשה, יש עוני, יש חוסר במצרכי יסוד חשובים. לכן המשטר יאפשר הפגנות ואפילו הפגנות גדולות כל עוד זה יהיה בשליטה. ברור שצריך לאפשר לציבור לצעוק ולהוציא  את הקיטור על המצב החמור. 

"במסגרת הזו המשטר עצמו מאשים את הנשיא רוחאני. יש איומים על השרים, יש ביקורת על הנשיא ישירות וזאת למרות שהנשיא חלש ותלוי בחמנאי. זו עוד דרך של המשטר לאפשר להמון להוציא קיטור. ומעבר לכך האיראנים מדברים על יצירת משק שיספק את הצרכים של עצמו, הם מנסים לפתח ולייצר את הכל בתוך איראן פנימה כדי שיהיה לציבור את צרכי היסוד וכדי שהמשטר ישרוד את הלחצים. ככה היה גם בתקופת הסנקציות הקיצוניות הקודמות בתקופת אחמדינ'גאד. האם המשטר יצליח? קשה לדעת, המצב מאוד מאוד חמור עבור האזרחים הקטנים וזה באמת קושי ממשי ואמיתי. המשטר מודע לכך ועובד סביב זה, מבלי לוותר בינתיים בכלל על מה שחשוב לו".

 

"המשטר בלחץ גדול"

מיקי סגל, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, כיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני מדינה, סבור כי כל עוד המשטר לא יהיה בסכנת כיליון לא יהיה שינוי בדרך וגם נראה החרפה של הפעילות מול ארה"ב. 

"הסנקציות האלו לא הגיעו למשטר בהפתעה כלל, הן היו צפיות והמשטר נערך אליהן. צריך להגיד שדווקא ב-2015 החתימה עם אובמה הייתה הפתעה לאיראנים. הם לא האמינו שאובמה יסכים לחתום איתם בתנאים ההם. לכן כעת המשטר נערך ופועל למצוא אפיקים חדשים לשיווק הנפט וכן הבאת סחורות לאיראן. אבל אסור להתבלבל - המשטר בלחץ גדול. 

"ביטוי לכך היו פעולות חסרות תקדים של ניסיון חיסול בכירי אופוזיציה איראנית בדנמרק ופריז. בדנמרק היה ניסיון חיסול של מנהיג המיעוט הסוני במדינה, ניסיון שנחשף וכשל וכן היה ניסיון בפריז לפגוע במנהיג המוגה'דין שלוחם במשטר. מדובר במעשים שבעבר המשטר נמנע מהם ולא טרח להתייחס לאנשים האלו. לכן הניסיונות, גם אם כשלו, מבטאים לחץ. 

מפנים את הזעם לאמריקה ולישראל // צילום: AP

"באותו אופן המשטר גייס את כל הכוחות שלו לחולל הפגנות ענק באיראן בדיוק בהכרזות של ארה"ב. זה גם היה תאריך סמלי מאד כי בנובמבר 1979 התחיל משבר בני הערובה האמריקנים בשגרירות באיראן. האיראנים קראו מוות לאמריקה ולאויב הציוני, ואמרו שכמו שאז ניסיון החילוץ האמריקני כשל ככה גם כעת הניסיון הזה ייכשל. היה גם זעם רב על הציוץ של טראמפ בטוויטר בסגנון משחקי הכס שהוא כתב 'החורף מגיע לאיראן' עם הלוגו של הסדרה. שורה של בכירים איראניים שמכירים את הסדרה צייצו בחזרה עם אותה כרזה של הסדרה ביטויים חריפים נגב ארה"ב. 

"ככל הנראה גם חמנאי ראה את הציוץ של טראמפ כי גורם מאוד מאוד בכיר בסביבה שלו צייץ על אותו ציוץ של חומייני מפעם שאמר כי "ארה"ב לא תוכל לעשות משהו לאיראן". כלומר המשטר עקב בעניין גדול על המתחולל בארה"ב והגיב בכעס גדול. 

"מה שיקרה זה ניסיון אמיתי ממשי להתבסס על כלכלת פנים, זה מה שיקרה בטווח הקצר, יש מחסור ולכן יהיו הפגנות, אפילו חיתולים חסרים באיראן ולכן המשטר ייתן להפגנות להתחולל וגם יתקוף בעצמו את הנשיא. אבל הוא גם יחולל מהומות מסביב במזרח התיכון כדי לרמוז לארה"ב מה המחיר של עימות כולל. הג'יהאד האסלאמי אולי יתחיל לירות טילים לעבר עוטף עזה, החות'ים בתימן יתחילו לירות יותר טילים על סעודיה ועל מצירי באב אל מנדב, כוחות איראניים יציקו יותר לספינות אמריקניות ובריטיות במצרי הורמוז. אבל חיזבאללה לא יפעל נגד ישראל אלא אם כן ייגמר כל האוויר של המשטר. הסיבה לעקשנות היא בגלל שאיראן השקיעה המון במצב הנוכחי והיא נאבקת על הגמוניה מול סעודיה. לכן לא נראה שהיא תוותר. יש לה המון מה להפסיד".

 

"סנקציות אף פעם לא עזרו"

 ד"ר דני אורבך, היסטוריון צבאי מלימודי אסיה ומהחוג להיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב קובע כי משטרים לא משתנים בגלל סנקציות וכי לא נראה כרגע שינוי דרמטי באיראן. "ההטלה של הסנקציות על איראן רק מחריפה בעיות יסוד שקיימות ממילא בכלכלה האיראנית. יש שחיתות, יש חוסר פעילות נכון, אבל זה קיים כל הזמן וגם בשיא ימי הסכם הגרעין האזרחים לא ראו הרבה רווח מההסכם. 

"מעבר לכך, הכוחות החזקים באיראן קרי משמרות המהפכה ובראשם ג'עפרי וקאסם סולימאני דוחפים לעוד ועוד כניסה איראנית למקומות במזרח התיכון והם בראש ההשפעה כיום. לכן אם יהיה קיצוץ בסיוע לכוחות מחוץ לאיראן הוא יהיה הדבר האחרון ברשימה שיקרה. יהיו הפגנות יהיו מחאות אבל אני לא רואה כעת כוח חזק מתוך איראן שיכול להפיל את המשטר. זה תמיד יכול להיות אבל כרגע לא רואים מציאות כזו. 

"יש כמובן בתוך המשטר קולות יותר מתונים שגם לא אוהבים את העיסוק האיראני בכל המזרח התיכון אבל אלו לא משמעותיים ולא משפיעים. כאן יכול להיות שהכוחות האלו יצליחו להשפיע יותר ולהביא שינוי מבפנים למשטר אבל כרגע משמרות המהפכה הם הכוח הכי חזק. אגב צריך לדעת שחרמות וסנקציות מבחינה היסטורית כמעט אף פעם לא השפיעו על מדינה ואפילו בדרום אפריקה זה לא הסנקציות אלא הבנה של הלבנים שהם מיעוט מבוטל וגם אז השחורים ויתרו בהמון נושאים למשטר הלבן. לכן גם בתחום האיראני אני לא רואה שינוי. גם לגבי ישראל לא נראה שינוי, איראן לוחמת בנו על ידי כוחות פרוקסי וזה יישאר ככה, איפה שהוא יוכלו לפגוע ולהכאיב לנו זה יקרה"".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו