מה צריך לדעת על קבלת טיפול סיעודי למבוגרים?

תהליך הזדקנות אינו פוסח על אף אחד. ככל שהשנים חולפות, המבוגרים חווים ירידה בתפקוד, נסיגה בכישורים וביכולות הגופניות והמנטליות. ההזדקנות מקשה על ניהול חיים עצמאי ויוצרת אתגר בקרב הקשישים - להתרגל ולהתמודד עם המצב החדש והמורכב.

אנשים שונים מתבגרים ומזדקנים באופן ובקצב שונים. לא כל אחד רוצה או מעונין לשנות את חייו ולעבור למסגרת טיפולית כזו או אחרת. בגיל מבוגר, הבית מהווה מסגרת מוכרת ומקום מפלט - לעומת בית אבות או דיור מוגן.

כדי להבין טוב יותר את החוק ואת כל מה שנדרש לעשות כדי למצות זכויות ולקבל את מלוא השירות והטיפול, נועצנו בארז פרבר ממענית שירותי סיעוד ורווחה.

חוק הסיעוד -הוותיקים לא נותרים מאחור

חוק הסיעוד שנחקק בשנת 1988 מעניק מענה למתן סיוע וטיפול בקשישים ומסדיר את האופן לקבלת השירות הסיעודי.

החוק מעניק מסגרת פרקטית למתן סיוע לאלה המגיעים לגיל הזהב ומסייע להם להתמודד עם תהליך הזדקנות, מבלי לפרוש מן החברה ולהיות לנטל.

מי אחראי לחוק?

ביצוע החוק ומיצוי הזכויות מבוצע ומממון על ידי המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה. החוק מקל על בני המשפחה בכל הקשור לטיפול בבני המשפחה הקשישים ומאפשר להם להישאר בסביבת המגורים שלהם. הביטוח הלאומי מטפל בכל הנושאים הקשורים לחוק - בדיקת הזכאות, מתן גמלת הסיעוד והסדרת העבודה מול החברות המעניקות את הטיפול לקשישים.

חשוב לשים לב כי המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, נוטלת על עצמה את כל נושא התשלום למטפלים כך שהקשיש אינו נדרש להוצאה כספית מכיסו (למעט התשלום לעובד הזר). זוהי זכות המעוגנת בחוק ואין זה חוקי לגבות כסף עבור הטיפול במקרה של העסקת מטפל שכן הוא מועסק על ידי חברת הסיעוד.

אומר לנו ארז פרבר, מנכ”ל חברת מענית שירותי סיעוד ורווחה – “חוק הסיעוד הוא חוק ראוי, נכון ומוסרי. הוא מבטא את ערכי היסוד בחברה שלנו - דאגה לזולת וטיפול בקשישים לעת זקנה. אנו גאים ליטול חלק במימוש החוק ולסייע לרבים כל כך שזקוקים למשענת המחזירה אותם לתפקוד ומעניקה להם את הזכות להזדקן בכבוד”

גמלת הסיעוד - מה אנחנו צריכים לדעת?

גמלת הסיעוד הניתנת במסגרת החוק היא הסל הכולל של השירותים המוענקים לקשיש במסגרת החוק. זכאי הגמלה, רשאים לקבל מגוון רחב של שירותים, בהתאם לצרכים שלהם - במטרה לסייע להם לתפקד באופן סביר במהלך היום וכן בניהול חיי משק הבית שלהם. סל שירותים זה כולל:

• מתן עזרה וסיוע באמצעות מטפל/ת סיעודי בבית הזכאי לגמלה - סיוע בהלבשה, רחצה, היגיינה אישית, שירותי קניות, בישול וניקיון.
• שירותי כביסה
• מרכז יום
• לחצן מצוקה
• אספקת מוצרי ספיגה

האם אני זכאי? מה מגיע לי?

חוק הסיעוד מסדיר את תהליך הזכאות ומגדיר את סל השירותים בהתאם לסוג הזכאות. הכללים לזכאות הם:

• תושב ישראל שמגיע לגיל פרישה (נשים לגיל 62 וגברים בגיל 67)
• תלות בסובבים והזדקקות לסיוע ולעזרה של אדם אחר כדי לבצע פעולות יומיומיות, או הזדקקות להשגחה אישית כדי לשמור על בטחונו ובטיחותו של האדם. פעולות אלה ומצבו המנטלי והנפשי של הקשיש מוגדרות לצורך חישוב הזכאות כמו גם מגורים בגפם - כל אלה מוסיפים נקודות לחישוב הזכאות הכולל.
• התגוררות בבית ולא במוסד
• עמידה ברף הכנסות כפי שנקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי - משמעות הדבר היא בדיקת הכנסה כדי לקבוע כמה שעות תינתנה במהלך השבוע. מניסיון גופי הטיפול, מרבית המבקשים לקבלת גמלה, נמצאים זכאים לקבלת שעות טיפול לסיוע.
• בנקודה זו חשוב לשים לב כי קצבאות ניצולי שואה או נפגעים מרדיפת הנאצים וכן אלה הנהנים מביטוח סיעודי פרטי, אינן נחשבות בחישוב ההכנסות. כמו כן, מנוכות הוצאות אחרות כגון אחזקת בן זוג במוסד סיעודי, הוצאות על שכר דירה או תשלום מזונות.
• צורך בקבלת עזרה לצורך ביצוע פעולות שגרתיות כגון רחצה, אכילה, הלבשה וכו’
• הזכאות תלויה באי קבלה של קצבה אחרת למטרות טיפול אישי, מגוף ממשלתי אחר כמו למשל משרד הביטחון.

תהליך הזכאות - מסלול לקביעת מידת הטיפול שיינתן

מילוי הטופס (שאותו ניתן להוריד מאתר הביטוח הלאומי) מתניע את תהליך הגדרת הזכאות. יחד עם הטופס יש לספק אישורי הכנסה וכמובן, אישורים רפואיים מתאימים ולהעביר את כל אלה לסניף הביטוח הלאומי הקרוב לבית הקשיש. לרוב, נוצר קשר במהלך שבועיים מהגשת המסמכים, לקביעת בדיקות והערכת מידת התלות באחרים. בשלב, הזה, מבקש פרבר לציין נקודה חשובה:

“אל תשכחו לצרף את כל המסמכים הרפואיים - לא רק לגבי המצב הגופני, אלה גם לגבי המצב הנפשי קוגניטיבי. מצבי דמנציה והתדרדרות עקב מחלות מביאים למצב של חוסר יכולת לטפל בעצמכם וגם פגיעה בשיפוט שעשוי להיות מסוכן…יש חשיבות רבה לחוות דעת מפורטת ממומחה לפסיכוגריאטריה בשלב זה.”

פגישה עם מעריך מטעם הביטוח הלאומי - בדיקה לקביעת מידת התלות

מומחה מטעם הביטוח הלאומי יגיע לפגישה שבה ינסה להעריך ולקבוע את מידת התלות של מבקש הגמלה. בפגישה, ישאל הקשיש, או בן המשפחה המלווה אותו, מספר שאלות הנוגעות לתפקוד וכן יתבקש המועמד/ת לבצע פעולות יומיומיות מסוימות - כדי לתת לאיש הביטוח הלאומי אפשרות להתרשם מרמת התפקוד האישית.

“אני נתקל במצבים רבים שבו המבקשים, “מתעוררים לחיים” במהלך הבדיקה ומנסים לעשות מאמץ עז כדי להותיר רושם טוב יותר על המעריך. אני מבין זאת לחלוטין - אף אחד לא רוצה להצטייר כחסר ישע או מסכן, בייחוד בפני אדם זר. העצה שלי - אל תהיו גיבורים! התנהגו באופן רגיל ואל תנסו לעשות מאמצים מיוחדים - אתם מקבלים את הגמלה בזכות ולא בחסד. כולנו, משלמים כסף רב במהלך חיינו לביטוח הלאומי, כך שבעת הצורך תוכלו לקבל את מה שאתם זקוקים לו. (עידו, עובד סוציאלי במענית)”

מעמד הפגישה אינו נוח ואף יוצר מצב מלחיץ עבור הקשיש ולכן יש חשיבות רבה להימצאות בן משפחה בפגישה - הוא יוכל לסייע לקשיש להיזכר בפרטים, להשלים מידע ולהדגיש פרטים חשובים או להאיר את המצב שבו נמצא הקשיש. במידה רבה, בן המשפחה יהיה העד האובייקטיבי שיסייע להציג תמונה מלאה על המצב שבו אתם נמצאים.

הגיע המענה מהביטוח הלאומי - מה המשמעות?

על בסיס המידע שסיפקתם לביטוח הלאומי, תיקבע מידת הזכאות שלכם. יש מקרים שבהם הבקשה נדחית - בין אם כתוצאה מרמת תפקוד או רף הכנסה.

קיבלתם זכאות של 10 שעות טיפול? אישור זה אינו מקנה בדרך כלל היתר להעסקת עובד זר אולם יש לבדוק אפשרות קבלת אישור חריג. חשוב לבדוק את הפרטים מול משרד הפנים.

קיבלתם זכאות של 19 שעות ואף יותר? דרגת גמלה זאת מאפשרת קבלת היתר להעסקת עובד זר במשך 24 שעות, 7 ימים בשבוע.

“לעיתים, ואם זהו רצון המשפחה, אנחנו נכנסים לתמונה כבר בשלב ההמתנה לקבלת האישור מהביטוח הלאומי”, מציין פרבר. “מדובר בתהליך ארוך יחסית עבור משפחות הזקוקות לסיוע מיידי, ולכן אנו משתדלים להעניק סיוע כבר משלב הגשת הבקשה (טרום סיעוד).

איך בוחרים חברת סיעוד?

“המפתח נעוץ ביצירת התאמה בין המטפל למטופל” מספר לנו ארז פרבר, מנכ”ל חברת מענית שירותי סיעוד. “בעיניי, זאת בפירוש אמנות. אנו לוקחים את כל הניסיון שצברנו, את ההיכרות שלנו עם צורכי המטופלים המבוגרים, ומשלבים זאת יחד עם שיקול דעת העובדת הסוציאלית וההערכה המקצועית שלנו. ההצלחה שלנו נעוצה בהיכרות אישית ואינטימית עם כל אחד מן המטופלים שלנו.”

לחברות שונות הפועלות בתחום יש גישות ותפיסות שונות לגבי מתן הטיפול ותהליך בחירת והתאמת המטפל למטופל. בני משפחה שהשתתפו בתהליך ציינו כי הרגישו לפעמים כאילו הם בפס ייצור של מפעל.

“זאת השגיאה הגדולה ביותר שיכולה לעשות חברת סיעוד” מדגיש בפנינו פרבר. “אסור לרגע אחד לשכוח את העובדה כי לפנינו יש אדם עם מערכת צרכים ייחודית, הנמצא במצב אישי רגיש. נקודת המוצא שלנו היא מימד האנושי והיכולת להבין את מצבו של המטופל. כך אנו מסוגלים הן להתאים את המטפל והן להעריך באופן מדויק יותר את צורכי המטופל.”

תחילת הקשר בין המטפל למטופל היא קריטית ויש צורך להגיע לרמת היכרות שתיצור אמון, יחס אישי ובטחון מצד המטופל במטפל שהופך לחלק בלתי נפרד מחייו.

ארז פרבר מדגיש את העבודה לטווח הארוך.

“מילת המפתח שלנו היא סבלנות. אנחנו, במענית שירותי סיעוד, נעשה את כל המאמץ ונבצע מספר פגישות במידת הצורך עד שנגיע למצב שבו אנו מניחים את היסודות למערכת היחסים שבין המטפל למטופל.”

חשוב לשים דגש על מידת ההיכרות של חברת הסיעוד עם הקהילה. כאשר החברה פועלת באזור שבו מתגורר המטופל ואנשי הצוות מכירים הן את המקום והן את הקהילה, והן את המטפלים שמתגוררים באזור – איכות השירות עולה פלאים.

יש לארז פרבר, מנכ”ל מענית עצה אחרונה לסיום:

“קל יותר לפעמים לפנות לחברה גדולה שנתקלים בשמה במקום כזה או אחר, אולם כדי לקבל שירות אישי וקשוב, אני מציע לכם לבחון את החברות שתופסות את עצמן כחלק מן הקהילה שבה הן פועלות. בסופו של דבר זהו יחס אישי, שניתן לכל מטופל ומטופל. מבחינתנו, במענית, זאת המטרה העיקרית שלנו”.