המתיחות מול עזה: כבר לא מספיק שישראל תגיד "תחזיקו אותי"

בעוד מנהיגי ארגוני הטרור ברצועה מאיימים ומקיימים, היעדר פעולה משמעותית מצד הממשלה גורם לשחיקת ההרתעה של צה"ל • ישראל מנסה שוב ושוב להבין את מניעי חמאס, וכמעט מתכחשת לעובדה שלפחות בשלב זה הסדרה אינה נראית כאפשרות ריאלית • פרשנות

מהומות בעזה // צילום: אי.פי

הגענו לשלב שכבר אפשר לשאול את הצמרת הביטחונית, בהרכב של ראש הממשלה ושר הביטחון, כמה פעמים הם יכולים לאיים במבצע גדול ולשדר: תחזיקו אותי. לא רק ההרתעה של צה"ל נשחקת, גם האמינות של ההנהגה המדינית־ביטחונית נשחקת מול ההתגרויות של חמאס בעזה וההתרברבות של הנהגת המחבלים.

Newsenders

רק לאחרונה הופיע מנהיג הג'יהאד האסלאמי ואיים ישירות על תושבי מערב הנגב כי הפלשתינים לא יאפשרו חיים ביישובים שליד גבול עזה. ההישג התעמולתי של הפלשתינים בשבעת החודשים האחרונים הוא לא משמעותי, אבל דווקא בשטח הם רשמו הישג גדול: בהתנפלויות השבועיות שלהם על הגדר הם ערערו לחלוטין את ריבונות ישראל על כל מרחב הגבול, גם מהצד העזתי שלו ובעיקר מהצד הישראלי. אין טעם לחזור על כל הדברים הידועים שישראל למדה לחיות איתם, אף שהיכולת של הטרור הפלשתיני לשרוף נכסים ולהכתיב את החיים לאוכלוסייה ישראלית גדולה אינה דבר שהמדינה יכולה לקבל.

אבל בד בבד הם עשו לישראל בית ספר של הונאה מדינית, לצד ההתקפות על הגבול. כבר חודשים ארוכים מתנהלים מגעים ומשאים ומתנים בתיווך מצרי ובתיווך נציג האו"ם ניקולאי מלאדנוב. רגע לפני ההתקפות על הגדר ביום שישי האחרון, איסמעיל הנייה הכריז על התקדמות במשא ומתן. 

עכשיו, כשישראל משדרת דריכות לפעולה, המתווך המצרי בדמותו של ראש המודיעין עבאס כמאל עומד להגיע השבוע. אז האם יוצאים למבצעים גדולים כשאורח מצרי מכובד נוחת בישראל? עוד זה בא, זה מאיים וזה יוצא. בינתיים, הרמטכ"ל גדי איזנקוט טס אתמול לכנס עבודה משותף של ראשי צבאות בארה"ב.

דומה שישראל, על פרשניה וקציניה הבכירים, נמצאת בסחרחורת של פרשנויות וניתוחים לגבי שלל הגורמים שצריך להתחשב בהם - ישנו אבו מאזן; ישנם האיראנים; ישנו "המצב ההומניטרי"; ישנה "עסקת המאה" הידועה, שהפכה עכשיו ליעד שלשמו מקריבים יחיא סינוואר והנייה את נערי עזה על מזבח הגדר. עכשיו כבר נכנס גם שעון הבחירות.

הדרך הנכונה היא כנראה לעזוב את הניסיונות חסרי התוחלת להבין את הערבים. יכול להיות שיש איזו הסדרה באופק. כרגע זה לא ריאלי. האופק הזה מתקרב תמיד כדי לבלום פעולה ישראלית. לפעמים חייבת לבוא תגובה מהבטן, ועל פי הניסיון היא צריכה להיות בעוצמה הגדולה בשיעורים ניכרים מהדרוש. אמירות מהסוג שהשמיעו אתמול ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ליברמן יוצרות מחויבות. אם אנחנו כבר אחרי שלב ה"אין ברירה", אז ישראל כנראה בשלב של "אם אתה רוצה לירות, תירה. אל תדבר".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר