העין של הקרן

מי שגולש לאחרונה ב"העין השביעית'" - ככל הנראה בעיקר אנשי תקשורת - נתקל בקמפיין אינטנסיבי לגיוס תרומות המונים מהגולשים. האתר מציג עצמו כגוף מקצועי, אמין ובלתי תלוי, שנועד "לשמש כתובת עבור העיתונאי המעוניין בתקשורת עצמאית, חופשית וחוקרת", אלא שכמה גילויים מטילים ספק בקביעות אלו.

"העין השביעית" נוסד ב־1996 כמיזם של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבמשך קרוב ל־20 שנה מימן את הפרויקט כחלק מקבוצת מיזמי "אימפקט", שתוקצבו ב־2014 בכ־14 מיליון שקלים. במהלך 2015, על רקע קיצוצים בתקציב המכון, הוחלט להפסיק לממן את "העין השביעית". מנהלי המיזם החליטו לעבור לפעילות עצמאית, ובמארס 2015 נרשמה "העין השביעית - עיתונות עצמאית, חוקרת וחופשית" כעמותה עצמאית. לפי דו"חות רשם העמותות, כבר ב־2015 נכנסה הקרן החדשה לישראל כתורם אסטרטגי, ותרמה כ־161 אלף שקלים לאתר. מאז גם הפכה לתורם המרכזי של האתר. ב־2016 גדלה תרומתה ל־190 אלף שקלים, וב־2017 הסכום עלה כבר ל־334 אלף שקלים, כ־75 אחוזים מתקציבו הכולל של האתר. בטקסטים המלווים את קמפיין המימון של האתר, עובדה זו לא מוזכרת. 

"העין השביעית" מקבל גם סיוע עקיף מעמותה בשם "חותמים מחדש", שעל פי האמור באתר האינטרנט שלה, משתתפת בשנתיים האחרונות במימון של אחד מכתבי "העין" בעלות של 55 אלף שקלים בשנה. אותו כתב מתמקד בפרויקטים כמו "נתניהו והתקשורת", ו"מדד הייצוג" - העוסק בייצוגם של ערבים בתקשורת. עמותת "חותמים מחדש" קיבלה בשנים 2015-2016 כ־800 אלף שקלים מהקרן החדשה. ולמרבה האירוניה, ב־2016 קיבל "העין השביעית" את "פרס דרור לשינוי חברתי", הממומן על ידי הקרן החדשה לישראל בעצמה. 

 

תפס צד

כניסתה של הקרן החדשה לישראל כמממן המרכזי של "העין השביעית" הובילה גם לשינוי ארגוני במיזם. עם הקמת העמותה החדשה, הצטרפו אליה עו"ד אלעד מן שמונה ליו"ר הוועד, והעיתונאי אבנר הופשטיין, כשבמשך הזמן פרשו ממנה חברי ההנהלה הוותיקים עוזי בנזימן וחנוך מרמרי. במקביל, ניתן לזהות מגמה של הקצנה בפעילות "העין", והמרכיב האידיאולוגי שבפעילותה גבר. 

באתר ניתן לזהות פרסומים אקטיביסטיים, שבחלקם יש כדי לקדם אג'נדת שמאל ברורה. דבר זה בא לידי ביטוי, למשל, בהצהרת העקרונות שמפרסם האתר בתפריט "אודות". עד לקיץ 2015 נכתב שם בפשטות כי האתר "חותר להיות הבמה שעליה מנהלת התקשורת הישראלית שיח עם עצמה". לאחר המעבר למימון הקרן, המטרה השתנתה: "העין השביעית שמה לה למטרה לקדם את הדיון הערכי על עיתונות", נכתב שם היום, "ולהעלות לסדר היום מגמות של הונאה (כגון פרסום סמוי), אפליה וגזענות". "דיון ערכי", "אפליה" ו"גזענות" - האג'נדה הפרוגרסיבית במיטבה. 

כך, למשל, ב־2016 פרסם האתר, יחד עם ארגון נתמך קרן נוסף בשם "סיכוי", מחקר שעסק בייצוגם של ערבים בתקשורת הישראלית, וטענו כי הם סובלים מ"תת־ייצוג". במסגרת זו האתר מנהל קמפיין לשלב את ערביי ישראל בסקרי דעת קהל, גם בנושאים שאינם נוגעים לציבור זה מסיבות ענייניות, והיו"ר, אלעד מן, מגיש תלונות למועצת העיתונות בנושא נגד כלי תקשורת. 

האתר גם מקדיש מדור מיוחד ל"נתניהו והתקשורת", שבין היתר ליווה את חשיפת מועדי השיחות של רה"מ עם עורך "ישראל היום" לשעבר, עמוס רגב והמו"ל, שלדון אדלסון. בפרויקט זה פעלה "התנועה לחופש המידע", בראשות העיתונאי רביב דרוקר, שקיבלה גם היא במשך השנים מאות אלפי שקלים מהקרן החדשה ונטל בו חלק גם עו"ד מן, המשמש גם יו"ר עמותת "הצלחה". תחום נוסף שבו עוסק האתר הוא מתווה הגז, הזוכה לסיקור מיוחד, כולל ראיונות עם הפעילים המרכזיים בתחום וכדומה. 

בשבוע שעבר פנינו לבקש תגובה מ"העין השביעית" על הטענות וזו נשלחה, מן הסתם בכוונה, באישון ליל. כאשר הם היו בטוחים שהגיליונות כבר במכונות ההדפסה, חשפו את התכתובות שלנו איתם בניסיון מגושם להנחית "מכה מקדימה". מפניות שקיבלנו מעיתונאים שבאו בקשר עם "העין", עולה כי זו לא הפעם הראשונה שזה קרה. במספר מקרים אנשים טענו שהופתעו למצוא דברים שנאמרו בשיחת רקע מופיעים באתר כתגובה רשמית לטענות, תוך שלעיתים הותאו מהקשרם וסולפו. 

 

אובייקטיביות סובייקטיבית

השינוי שחל ב"העין השביעית" בא לידי ביטוי גם בתחומים נוספים. היא מרבה לדווח על "פרסום סמוי" - תוכן שיווקי המוצג כתוכן עיתונאי. באופן מפתיע, כפי שפרסם נתי טוקר ב"דה מרקר", כאשר הקרן החדשה רכשה בקיץ האחרון פרסום ממומן בקבוצת "ידיעות אחרונות" בסכום של 260 אלף שקלים, לא נכתב על כך דבר באתר "העין השביעית", אלא רק בחשבון הטוויטר שלהם. 

עוד דוגמה: כשמשרד התקשורת פעל לסגור את פעילות רשת אל־ג'זירה בישראל, "העין השביעית" נחלץ להגנתה ותיאר זאת כ"אחד המהלכים הכוחניים והמטרידים ביותר" של הממשלה. לעומת זאת, כאשר מפלגת מרצ עתרה נגד רדיו 103FM, בדרישה להסיר את תוכניתו של יורם שפטל מהאוויר, "העין" שוב שתק. 

קבוצה נוספת שנדמה כי זוכה למעין הגנה הם ארגוני שמאל קיצוני נתמכי הקרן החדשה לישראל. הללו מפיצים מידע רב לאמצעי התקשורת, שפעמים רבות נחשף כלא אמין או לא מדויק. טענות מסוג זה נשמעות בעיקר כלפי "שוברים שתיקה" ו"בצלם", המתיימרים להציג מידע אמין על פעולותיו של צה"ל. ב"העין השביעית" יש מעט מאוד עיסוק בארגונים אלו, ומעט התוכן העוסק בארגונים הללו ב"עין" הוא בדרך כלל אוהד מאוד. 

בתגובה לטענותינו, ב"העין השביעית" מיהרו להתהדר בכך שהם פרסמו בעבר ביקורות על "בצלם", "מרכז אדוה" ואתר "972". אלא שה"ביקורת" על "מרכז אדוה" אינה אלא דיווח על טור שכתב העיתונאי רותם סלע ב"מעריב" ב־2010(!); ה"ביקורת" על "בצלם" היא טור אורח שפרסם העיתונאי אבישי עברי בעקבות תחקיר "עובדה". המקרה היחיד שבו כתב "העין" כתב טקסט ביקורתי נגד ארגון נתמך הקרן החדשה, עסק בסכסוך עבודה בין אתר "972" למנכ"לית לשעבר שלו, ולא נגע כלל בתוכן.

מהעין השביעית נמסר: "איננו מסתירים את הכספים שקיבלנו מהקרן החדשה. אנחנו גאים בכל גוף התומך בנו. 

"בנוגע לטענות על פרסום סמוי: האתר לא מדווח על כל הקמפיינים הפרסומיים בתקשורת. עם זאת, בתת המדור שייסדנו בערוץ הטוויטר שלנו, צייצנו על הפרסומים שמומנו על ידי הקרן החדשה בדיוק כמו בכל המקרים האחרים. כשבקבוצת 'ידיעות אחרונות' פורסמה כתבה על הארגון שפעל נגד התוכנית לגירוש מבקשי המקלט, בדקנו ומצאנו כי הכתבה היתה יוזמה עצמאית של הכתב.

"בנוגע לטענות להטיה בדיווח: כשקיבלנו מידע מעניין על אתר 'שיחה מקומית', שאף הוא נהנה מתרומות הקרן החדשה, דיווחנו על כך בהרחבה ובאופן שלא הסב נחת לעמיתינו בעמותה '972', שמפעילה את האתר. בעבר פרסמנו גם ביקורות על 'מרכז אדוה' ועל 'בצלם'". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו