נחשפה כתובת אבן בת 2,000 שנה, המציינת לראשונה את שמה המלא של ירושלים. הכתובת תוצג לציבור הרחב ממחר (רביעי) במוזיאון ישראל בירושלים, במסגרת תצוגה חדשה של ממצאים מיוחדים מהבירה. הכתובת נחשפה במהלך חפירות ארכאולוגיות של רשות העתיקות, סמוך לבנייני האומה.
צילום: רשות העתיקות
כתובת האבן היא מתקופת בית שני (המאה ה-1 לפני הספירה), והיא מציינת את שמה של ירושלים באותיות עבריות בכתיב מלא, כפי שהוא מוכר בימינו. הכתובת נחשפה בחורף האחרון ליד בנייני האומה בירושלים, בחפירה שניהלה ארכאולוגית רשות העתיקות, דנית לוי, לפני סלילת כביש חדש, ביוזמת מוריה החברה לפיתוח ירושלים, ובמימונה. במהלך החפירה נחשפו יסודות מבנה מהתקופה הרומית שנתמך בחוליות עמודים. גולת הכותרת הייתה חוליית עמוד אבן עגולה, ששולבה במבנה הרומי בשימוש חוזר, ועליה כתובת ארמית באותיות עבריות, האופייניות על פי צורתן לימי הבית השני, סביב ימי שלטונו של הורדוס. לשון הכתובת:
חנניה בר
דודלוס
מירושלים
פרופ' עידו ברונו, מנכ"ל מוזיאון ישראל: "כבן העיר ירושלים, אני חש התרגשות גדולה בקריאת הכתובת הזו שנכתבה לפני 2,000 שנה, במיוחד כאשר מדובר בכתובת שנגישה לכל ילדה וילד שלמדו לקרוא בשפה חיה, שעושה שימוש באותו הכתב מזה למעלה מאלפיים שנה".
ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, ד"ר יובל ברוך ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, אשר קראו וחקרו את הכתובת, מציינים כי ״כתובות מימי הבית הראשון והשני המציינות את השם ירושלם / ירושלים נדירות ביותר. נדיר אף יותר הוא ציון השם ירושלים בכתיב מלא, כפי שמקובל לכתוב בימינו. זוהי כתובת האבן היחידה מתקופת הבית השני המוכרת במחקר, המציינת את השם ירושלים בכתיב מלא. מופע כזה מוכר פעם אחת בלבד בתקופת בית שני, על מטבע מימי המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה".
דודי מבורך, אוצר בכיר לארכאולוגיה במוזיאון ישראל: "ההקשר הארכאולוגי של הכתובת אינו מציע פתרון לשאלה באיזה מבנה שובצה הכתובת במקור, או מי היה חנניה בן דודלוס. אך סביר להניח שהוא היה קדר אומן, בן לקדר אומן, שאימץ לעצמו כינוי מן המיתולוגיה היוונית, בעקבות דידאלוס, האומן האגדי. מעניין שבחר להוסיף לייחוסו המשפחתי גם את מוצאו מירושלים השכנה".
העמוד עליו נכתבה הכתובת // צילום: נועם ריבקין פנטון
באזור בנייני האומה, שם התגלה הממצא הייחודי, מתנהלות חפירות לאורך שנים ארוכות, בשנים האחרונות על ידי דנית לוי ורון בארי. החפירות חשפו, צעד אחר צעד, אתר שהתמחה בייצור כלי חרס המתוארך מימי הממלכה החשמונאית ועד לתקופה הרומית המאוחרת.
לצד הכתובת הנדירה יוצגו לציבור במוזיאון ישראל שני פריטים מרתקים. הפריט הראשון הוא כתובת פסיפס יוונית מן המאה ה-6 לספירה, שנחשפה סמוך לשער שכם, ומנציחה בנייה של מבנה ציבורי בירושלים בתקופה הביזנטית - ככל הנראה אכסניה - על ידי הקיסר יוסטיניאנוס ואב מנזר בשם קונסטנטין. שניהם מוזכרים יחד גם בכתובת הבנייה של כנסיית הניאה המפוארת, שהתגלתה בחפירות הרובע היהודי בשנות ה-70 ומוצגת במוזיאון זה מכבר. שתיהן עדויות לפיתוח העיר לפני 1,500 שנה בידי האימפריה, לקראת הגלים האדירים של עולי רגל נוצריים שהגיעו בתקופה זו לארץ הקודש.
יוצג גם מכסה ארון קבורה מאבן מן המאה ה-1 לספירה ועליו חקוקה כתובת עברית: ".... בן הכהן הגדול...". המכסה נמצא באחוזה כפרית מצפון לעיר, והוא עדות נוספת למעמד הגבוה ולעושר של משפחות הכוהנים בימי הבית השני.
המחקר על הכתובת הנדירה יוצג ביום רביעי הקרוב בערב הרצאות במוזיאון ישראל, שיפתח את הכנס "חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה". הכנס ייערך ביום חמישי באוניברסיטה העברית בירושלים.
