האם טופו שהכיל שאריות של חלבון אגוזים הרג צעירה אלרגנית מלונדון לפני 4 שנים? בית המשפט בבריטניה אמור להכריע בקרוב בסוגיה. הצעירה, אליס ברוקס, אז בת 19, וחברה מייקל ג'פריס סעדו ב-2014 במסעדת וגמאמה (Wagamama), בלונדון. כיוון שברוקס הייתה אלרגית לאגוזים, דגים ולטקס, היא פנתה אל המלצרית ושאלה האם יש אגוזים או דגים במנה. בעקבות הפנייה הגיע אל אליס מנהל המסעדה, והציג בפניה את האישור שיש לו לארוחות ללא אגוזים לאנשים עם אלרגיה.
ברוקס הזמינה ארוחה שכללה נודלס ועוף מתובל בג'ינג'ר בתוספת טופו. הזוג סעד במקום במשך שעה, ולאחר מכן המשיך הבילוי במרכז קניות. אלא שכשעה אחרי עזיבת המסעדה החלה אליס לחוות התקף אלרגני חריף. היא והחבר שלה חזרו למכונית, וברוקס ניסתה לבצע את הפעולות הדרושות להתמודדות עם אלרגיה כולל הזרקת אפיפן ממזרק. אולם היא איבדה את ההכרה, ופרמדיקים שהגיעו לזירה אבחנו שהיא סובלת מדום לב ופינו אותה לבית החולים. הרופאים קבעו כי נגרם לצעירה נזק מוחי בלתי הפיך, ואחרי 4 ימים החליטו בני משפחתה לנתק אותה מהמכשירים, מאחר שנקבע לה מוות מוחי.
האירוע הגיע כעת לבירור בבית המשפט בלונדון, כיוון שעל פי טענת משפחתה של אליס המסעדה אחראית למותה של ביתם. המסקנה נובעת מתחקיר שערכה המשטרה..
הבדיקה הראשונית לא הראתה עדות לאגוזים וגם הצוות אמר כי הטבח ניקה את הכלים היטב לפני שאוכל הוגש לאליס. אלא שבמקביל חוקר משטרה סמוי, הזמין ארוחה דומה ושלח אותה למעבדה בריטית. זו גילתה למרבה התדהמה בטופו, שאריות קטנות של חלבון אגוזים, אף שלכאורה לא היה אמור להיות כזה, משום שהטופו של המסעדה נבדק על ידי מכון בריטי תקני שקבע את מרכיביו. הממצא הזה מסביר, לכאורה, כי למרות כל מאמצי המסעדה אליס, כך סבורה המשפחה, מתה מתגובה חריפה לטופו.
השאלה המרכזית העומדת לדיון היא האם אכן שרידי החלבון הם שגרמו למותה של אליס או שמה היא חוותה התקף אסטמה חריף שגרם לקריסת ריאותיה ולמוות המוחי. הוויכוח, שעוסק גם בתוצאות הנתיחה שלאחר המוות, עוסק בקשר שבין אסטמה לאלרגיות ועל ההבדלים בתגובה הגופית. אולם בני משפחתה של ברוקס טוענים כי אלו שרידי האגוזים בטופו, ומביאים לראייה את העובדה שאליס חוותה התקפים אלרגניים חריפים רק מלעמוד ליד אנשים שאפו לחמים עם אגוזים או משתייה מבקבוק קולה שאדם שאכל אגוזים שתה ממנו. כך או כך המשפט יוצא הדופן נמשך כעת, אך את חייה של ברוקס כבר לא ניתן יהיה להחזיר.