זו כבר לא רק קונספירציה: עד כמה שהאירוויזיון היא תחרות מוזיקלית שבה המדינה הזוכה אמורה בתיאוריה להיקבע לפי איכות הנאמבר המוזיקלי שהיא שולחת, מתברר, ולא במפתיע, שלפוליטיקה וגיאוגרפיה יש השפעה מכריעה לא פחות.
ד"ר אדריאן קאוונה, ראש החוג לגיאורפיה באוניברסיטת מיינות' האירית (האוניברסיטה הלאומית של אירלנד), חשף לאחרונה בריאיון לאתר wiwibloggs, תיאוריה מובילה בקורס ללימודי אירוויזיון שאותו הוא מלמד (כן, מתברר שיש דבר כזה) בשם "הגיאוגרפיה של ההצבעה", ועיקרה: המדינות הלוקחות חלק בהצבעה בתחרות המוזיקלית נוטות להתאגד בגושים בהקשר ההצבעות, וכפועל יוצא מכך - גם במספר הנקודות שהן מעניקות למתחרות, מתוך שיקולים פוליטיים/תרבותיים. הבלרוסים, לדוגמה, יעדיפו לדבריו להצביע לרוסים מאשר לספרדים, והאירים לדנים, במקום לסרבים.
אחת הסוגיות המעניינות שקאוונה חקר יחד עם הסטודנטים שלו השנה, הייתה זכייתה של נטע ברזילי בתחרות האחרונה. לדבריו, אף ש-"TOY" נחשב לשיר פופולרי בגלל צביונו המוזיקלי והקצב המדבק שלו, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהפוליטיקה שיחקה תפקיד לא קטן בזכייה. העובדה שמדינות כמו אזברייג'ן, רוסיה וארמניה לא הצליחו להעפיל לגמר השנה, לטענתו שיחקה לטובת ישראל, ולמעשה הטתה את הכף באופן די מובהק לכיוונה.
ותודה לאזרבייג'אן וארמניה. ברזילי זוכה באירוויזיון // צילום: AP
הסיבה? מדינות כמו אוקראינה, מולדובה, רוסיה וארמניה, שלא בהכרח היו מעניקות לישראל ניקוד גבוה, זיכו את השיר בביצוע נטע ברזילי במספר קולות גבוה, בגלל שישראל משתייכת באופן גיאוגרפי לאותו "גוש תרבותי/גיאוגרפי".
אז האם ניתן לומר כי הזכייה שלנו השנה הייתה הרבה פוליטיקה וקצת פחות מוזיקה? גם אם כנראה יש יותר מקמצוץ של אמת ורציונל מאחורי ההסבר של קאוונה, בסופו של יום את האוהדים של התחרות זה פחות מעניין, והם מעדיפים להשאיר את הפוליטיקה לפוליטיקאים ופשוט לחגוג. לנו רק נותר לספור את הימים עד התחרות שתתקיים בישראל בשנה הבאה, ומי יודע, אולי גם לנצח שוב?
• תביעה: "ביונסה עוסקת בכישוף אפל"
• נינט ויוסי מזרחי חוזרים לשנות התשעים
• ללא הסבר: מוזיקאי ישראלי נעצר ברוסיה
• בלי נטע ועומר: אלבומי השנה תשע"ח
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
