הפולקלור היהודי, עולם הולך ונעלם, הותיר אחריו בין היתר גם פתגמי חג הסוכות, ולהלן מקבץ טעימות. הגולשים מוזמנים להוסיף משלהם באתר הזירה הלשונית ויצוטטו לקראת שמחת תורה.
יוצאי מרוקו אומרים: "סוכות מלביש אותנו, ופסח מפשיט אותנו", כלומר, חג הסוכות הוא חג החיסכון – פסח הוא חג הבזבוז.
ועוד הם אומרים: "הוא לא בא אלא בין סוכות למכות, ובין פסח לשבועות", פתגם הנאמר על חבר או בן משפחה המופיע בבית לעיתים רחוקות.
מטבע לשון שנקלט גם בין דוברי העברית הוא "אתרוגים אחרי סוכות" כלומר, אין בכך צורך עוד. המקור ביידיש: ווי אַן אתרוג נאָך סוכּות. הניב מקובל בשיח החרדי, ומבוסס על כך שהאתרוג נדרש לצרכים דתיים בימי חג הסוכות, וביתר ימות השנה אין בו צורך.
פתגם ביידיש אומר: "וואנקה אינו טיפש, הפיטם בכיסו", והוא מתייחס לטיפש הסבור שהוא חכם. הפתגם הוא שורת הסיום של סיפור על משרת גוי שנשלח לקנות אתרוג לסוכות, והזהירו אותו בכל לשון לשמור על הפיטם. ואנקה הגיע עם אתרוג ללא פיטם. בעל הבית כעס, והגוי השיב: "ואנקה אינו טיפש: הפיטם בכיסו".
ועוד אומרים הגברים במחוזות מזרח אירופה: "מדוע סוכות זמן שמחתנו? כי אין הנשים שם". הרקע הוא שרק הגברים חייבים לאכול בסוכה, ורוב הנשים שאינן חייבות מעדיפות לאכול בבית.
דוברי הלדינו קושרים בין ג'וחא, השוטה המוכר גם בספרות הערבית, לבין סוכות. הם שואלים: "מי שם את ג'וחא בסוכתי?", ומתייחסים בכך לאדם שהופיע לאירוע בלי שמישהו רוצה בנוכחותו. גירסה קרובה: "מה שם ג'וחא בסוכתי?" הרקע לאמרה הוא סיפור על ג'וחא המציע לבנות סוכות לכל אנשי הקהילה והם נענים ברצון, אבל באמצע החג ג'וחא דורש את הסוכות לעצמו, והחג נהרס. רק מי שסירב להצעתו של ג'וחא יצא נשכר, ושואל: "אני, מה אכפת לי? מה שם ג'וחא בסוכתי?"
ועוד אומרים בלדינו: "מסוכות עד חנוכה באים ימים טובים של ערוּת". נגמרו ימי החופשה, צריך גם להתפרנס.
ובהווי המגזר החרדי אומרים על מי שמחפש שידוך ומהסס, כי הוא "עדיין מצפה לאתרוגית", דהיינו, זו שיש לה טעם ויש לה ריח.
קח לך אתרוגית ובנה לה בית // צילום: יהונתן שאול
הטענג'ר מדבר בפודים
השבוע חגג חיל השריון שבעים שנה להיווסדו באירוע רב משתתפים. בחיל השריון נוצר לאורך השנים מילון פנימי ייחודי המעיד על ההווי של החיילים שנידונו להתאמן ולהילחם בתוך מפלצות ברזל. ולהלן רשימה חלקית.
אוזני אוויר. כינוי למכלים גדולים וריקים משני צידי המנוע של טנק שרמן, שנועדו לאוורור המנוע שנמצא באחוריו. בחיל השריון רווחה טענה שהם נועדו להעברת אבטיחים.
אָלֶף. מפקד צעיר בחיל השריון, בדרך כלל ברבים: אָלֶפים.
בָּדָח. סדרת בדיקות מכל סוג שהוא, ראשי תיבות: בדיקות חיוניות.
בּוּגי. הגלגל המחזיק את שרשרת הטנק. אנגלית: bogie(עגלת משא). משמש בהשאלה ככינוי לגלוג לחייל כבד משקל.
בוקר טוב טָלָת. ביטוי מהווי השריון המתייחס לפעילות שגרתית שאינה בהכרח דרושה. טל"ת, ראשי תיבות: טיפול לפני תנועה. גם טא"ת: טיפולים אחרי תנועה.
גוּר. חייל צעיר בחיל השריון.
גימל-דלת. צוות בשריון הכפוף ישירות למפקד הפלוגה. בהווי השריון הם נחשבים כמי ש"ישנים לאורך כל הקו". גירסה לחייל הרוסי: גימל דווה (גימל שתיים).
גָ'עֲג'וּעַ. מהמורה או בור בקרקע, הגורמים לטנק העובר עליהם לספוג מכה. שבר גָ'עֲג'וּעַ: נסע מעל מהמורה מבלי להרעיד את כל הטנק.
ג'ק ערבי. גוש מתכת שנועד להרים את זחל הטנק לצורכי תיקון או התקדמות.
דיבר בפּוֹדים. דיבר בלשון קצרה ויבשה, נוסח "תזהה לי מטרות בשטח". ראשי תיבות: פקודות ודיווחים.
היגיון לא חודר שריון. משפט המייצג תחושות תסכול. מתייחס לפגז חודר שריון המצוי בטנקים.
חנוכייה. טנקים פגועים של האויב.
חשופים בצריח. כינוי לבוגרי חיל השריון שלחמו במלחמת ששת הימים, בעקבות שם ספרו של שבתי טבת.
טנק זונה. טנק שאין לו צוות קבוע. בדרך כלל הוא נראה ומטופל בהתאם. גם מָטָק זונה, צוות זונה.
טָעָנְגֶ'ר. כינוי בחיל השריון לטען-קשר, המסייע למפקד הטנק. הלחם של טען+סַנְגֶ'ר. נקרא גם 'עבד'.
יוּדֶנְטְנק. סיכת מפקד בחיל השריון, שעליה מצויר מגן דוד שבתוכו טנק, והיא מזכירה את הטלאי הצהוב.
כוּסית. טנקים מסוג מרכבה, הנחשבים קלים לתפעול. על פי הסבר אחד הכינוי ניתן בידי חיילי השריון "כי יותר קל לגרז אותן".
כֶרֶס חָשָן. כרס אופיינית לחיילי חיל השריון (חש"ן), שאינם מרבים בתנועה רגלית.
לוּף ממסֶרֶת. שיטת הכנת בשר משומר בחיל השריון: מכניסים קופסה פתוחה לממסרת של הטנק והבשר מתבשל.
מַדֵי טָפָּש. בגדי עבודה מוכתמים המשמשים בחיל השריון לעבודות הטיפול השוטף בטנקים (טפ"שים), ולפי עדותם "לכל שריונר יש זוג כזה, והריח לא נמחק לעולם".
סובארו עם תותח. כינוי לטנק המרכבה 2 (מג"ח) בחיל השריון, בהתייחסות לעיצובו המעודן.
סובארו עם תותח. טקס מסירת טנק המרכבה הראשון // צילום: ארכיון צה"ל
עגלון. נהג טנק, בשפת הקשר.
עכבר בָּאח. מדריך טירונים בבסיס שיזפון (ע"ע שיבזון).
פוּדרה. אבק המקשה על התפקוד השוטף ועל הראות. משמש גם שם לסרט תיעודי על הווי חיילי השריון.
צ'יפסים. טנקיסטים בחטיבה 7, שהפעילו תקופה מסוימת את טנק המרכבה 2. על פי ההסבר לשם, מרכבה 2 מלא בשמן הידראולי, ולמי שנמצא הסיכוי "להיטגן" בעקבות פגיעה בטנק רב.
צְפַרגוֹל. 1. חייל בחיל השריון. 2. סיכת השריון. מיזוג: צפרדע+תרנגול, בעקבות צורת הסיכה. צְפַרְגוֹלד היא סיכת המפקד הזהובה. צְפַרגולון: סיכת מדריכת שריון,
שוֹטניק. מפעיל טנק הצנטוריון. שיר: "אנחנו השו"טניקים, האימפריה של החש"ן, כבוד, גאווה ואחוות לוחמים, זה אצלנו בדם". שוט הוא שמו העברי של הטנק, בעקבות פסוק בספר נחום: "קוֹל שׁוֹט וְקוֹל רַעַשׁ אוֹפָן וְסוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָֽה".
שחור ירוק. דגל חיל השריון, על פי צבעיו. בהווי השריונאים הוא מתואר כ"טנק שרוף על גבעה ירוקה".
שחור על שחור. חייל שריון במדים, הביטוי מתייחס לצבע הכומתה והנעליים.
שיבָזון. כינוי לבסיס ההכשרה של חיל השריון. שמו הרשמי 'שיזפון', והכינוי הוא הלחם שיזפון+שבוז. גם 'שיזי'.
שריונֶר. חייל בחיל השריון, שריונאי: "הוא פשוט שריונר/ לא פחות ולא יותר/ קצת נחמד, קצת נבזה/ זה הכל, זהו זה" (יורם טהרלב).
תא צ'וקולוקים. תא בטנק שחיילי שריון נוהגים לאחסן בו ממתקים וחטיפים.
תא לתחמושת ותא לחטיפים // צילום: אייל מרגולין - ג׳יני
חיים הזז, מהפכן ספרותי
השבוע מציינים 120 שנה להולדתו של הסופר חיים הזז. הזז נכנס לקאנון ונלמד בבתי הספר, אבל עמד תמיד בצילם של ביאליק ועגנון, ולא זכה לכבוד הראוי ליצירתו. לכבוד התאריך קיים בשבוע שעבר יד בן צבי כינוס עיון יצירותיו. בכינוס הרצתה הבלשנית ד"ר ברכה פישלר על יצירת ביכורים של הזז, "ביישוב של יער", שפורסמה ב-1930. הזז גילה בכתיבתה תעוזה לשונית יוצאת דופן. הוא כתב יצירה המתארת מפגש של אנשי כפר יהודים ואוקראינים, המדברים בתערובת של יידיש ואוקראינית, וחיפש דרכים להעביר את שפת הדיבור המיוחדת של הדוברים בשפות השונות לעברית. לשם כך נעזר בתחבולות לשוניות נועזות, שזכו כצפוי לביקורת אבל גם לעידוד. כמה דוגמאות ממחקרה של ברכה פישלר.
כך תרגם הזז מטבעות לשון ביידיש לעברית. חלק מהביטויים בנוסח אחר נותרו בעברית:
• "אוכלים קדחת בפנכה גדולה". יידיש: "קדחת אין אַ קליין טעפּעלע" (ובלשון המקובלת היום: קדחת בצלחת).
• "רובל כסף וחצי אין מהלכים ברגל". גירסה הזזית לביטוי "זה לא הולך ברגל".
• "אתה סיפורים תספר לזקנתך ולא לי!", ובקיצור: ספר לסבתא!
בחלק מהתרגומים משובצים מילים או צירופים מן המקורות:
• "תועיל לך כאַבָּא אֻמָּנָא לבר-מינן". כלומר, יעזור כמו כוסות רוח למת. רש"י מפרש אבא אומנא – "מַקיז דם".
• "קרקפתא של מיניסטר". ביידיש: אַ קאָפ פֿון אַ מיניסטער (אומרת אמא על הילד הגאון).
במשפטים אחרים נשמע הדהוד מן המקורות.
• "כדבר אחת שאיני יודע מי תדברי". המקור באיוב: "כדבר אחת הנבָלות תדבֵּרי". "את מדברת כמו אני לא יודע מי" הוא הוא התרגום המילולי מן היידיש.
• "לא פוד מלח אחד אכל עמה בימי חלדו". התרגום המילולי מיידיש: 'אדם אינו מכיר את רעהו, עד שהוא אוכל אתו פוד מלח'. המשפט בתבנית פסוק מספר במדבר: "לא יום אחד תאכלון ולא יומיים...".
חברות נמדדת במלח // צילום: Torsten Schon
ביידיש מילים רבות שהן עבריות במקורן, הנשמעות בדרך היידית-אשכנזית ובמשמעות מיוחדת. מתנגדיו של הזז קראו לכך "וולגריזמים".
• תנועה במשמע מחווָה, ז'סטה: "וזו תנועה נאה שראיתי בו, נאה במאוד מאוד, כשם שאני יהודי!"
• רציחה במשמעות כעס (כמו רצח בעיניים): "ראה-נא ראה את "הרציחה" שקפצה לו בפניו, פסקודניק אחד שכמוך!"
הזז מוסיף למילים עבריות המקובלות ביידיש סיומת יידית-סלבית: אנשנסקי, טרֵפניַק, שְׁמַד-שְׁמַדַלניק, ממזרילא. מילים בריבוי מופיעות בזכר, כדרך היידיש: תעניתים, שטותים (=תעניות, שטויות). כמו כן הוא מרבה בצורות ארכאיות, שהיו מקובלות במקורות ונעלמו. הוא אפילו שם אותם בפי הגויים והתוצאה מרמזת על דיבור עילג:
• "אל האלוהים לַכעיס!" (היהודי אומר: להכעיס).
• "בלי פוקפוק". והיהודי אומר: בלי פקפוק.
• "מה ישך מבקש לעשות בכסף?" על פי בראשית: "אם ישך משלח את אחינו".
גיבוריו גם מדברים ארמית. אך בעוד היהודים מדברים במטבעות לשון שנקלטו ישירות ביידיש, בשפת הגויים מושתלות מילים ארמיות המנותקות מהמקור:
• "עשיר בכל. מְנַאי אין לעשרו", בעקבות 'אין מניין לעושרו'.
• "תיפול קידרא על ראשו, יתן אלוהים!"
• "סתום את מַמְלָלְךָ", כלומר, סתום את פיך!
• "רְבַע על גבי התנור" – רבוץ.
בכמה מקומות מביא הזז רצף של מילים נרדפות, האחת עברית והשנייה סלבית:
• "נו, בודאי, נטורלנו"
• "הרי זה עבריין, דוּשיהוּבּ שְׁמַד-שְׁמַדֶַלניק"
• "איש מדה ובן חייל, טערק, היינו קוזק"
פישלר, בעקבות הזז, רואה בסיפור הזה סדנה לבדיקת האופציות הלשוניות, שבה הוא עורך ניסוי טוטלי בלשונות שיחה. הזז אמר על הסיפור: כך עוד לא כתבו בעברית. פישלר מציינת שכך אכן לא כתבו לפניו וגם לא אחריו.
• מצעד הלהיטים: 29 גברים, 0 נשים
• נינט ויוסי מזרחי חוזרים לשנות התשעים
• ללא הסבר: מוזיקאי ישראלי נעצר ברוסיה
• בלי נטע ועומר: אלבומי השנה תשע"ח
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו