הבחירות לרשויות המקומיות: הציבור מצביע על מיאוס

שיעור ההצבעה בבחירות המקומיות בחודש הבא עלול לרדת מ־50% • בינתיים, בארה"ב: מציעים למכירה עיר קטנה

הציבור לא מגלה מספיק עניין. שלטי בחירות בחיפה // צילום ארכיון: הרצי שפירא

האם עיר יכולה להתנהל על בסיס עסקי? ראשי ערים מתגאים בניהול עסקי ולא מתביישים להודות שהם מעדיפים עסקים עם ארנונה גבוהה, על פני תושבים שצורכים שירותים יקרים ומשלמים לעומת זאת ארנונה נמוכה. 

יתרה מכך, שיעור ההשתתפות בהצבעה בבחירות לרשויות המקומיות בבחירות הקודמות (2013) עמד על 51.1% והוא נמצא במגמת ירידה מתמשכת. האם גם כשמיעוט התושבים ישתתף בבחירות הן עדיין יהיו חיוניות? האם אין בכך סימן מובהק למיאוס מהבחירות לרשויות המקומיות? אם נוסיף על כך את מספר ראשי הערים החשודים בשחיתות ואלה שהורשעו, השאלה המתבקשת היא, האם לא הגיע הזמן להפריט את הרשויות המקומיות?

זה אולי נשמע לכם מוזר, אך במדינת ג'ורג'יה, למשל, מציעים למכירה את העיר טומסבורו (Toomsboro) כמעט בשלמותה. הקונה יקבל לבעלותו לא רק בתי מגורים, אלא גם נדל"ן ציבורי רב, ובין השאר: מסעדה, מלון, טחנת קמח ותיאטרון. כך פורסם במודעה באתר האמריקני קרייגליסט.  

מה שמדהים הוא המחיר הנמוך המוצע - 1.7 מיליון דולר, פחות או יותר מחירה של דירה מרווחת בשכונה טובה בניו יורק או בערים אחרות בארה"ב. נוסף על מסעדה, מלון בסגנון ויקטוריאני ושאר המבנים הציבוריים, יוכל הקונה הפוטנציאלי למצוא גם אולם אירועים, אסם לאחסון כותנה, מספרה עם ריהוט עתיק, בניין בנק, תחנת רכבת שנבנתה ב־1869, אגם מלאכותי ומכרה בוקסיט. 

טומסבורו, ג'ורג'יה: מציעים למכירה את העיר

בעיר כ־700 תושבים ו"הבעלים הנוכחיים מקווים שהעיר תהיה בידיים טובות", כך נכתב באתר של העיר. "מהבעלים החדש מצופה להבין את הייחודיות של העיר ולשמור על האופי ההיסטורי שלה". 

זו לא העיר הראשונה המוצעת למכירה. באיטליה מציעים למכירה שכונות שלמות כמעט בחינם, בתמורה להתחייבות לשיפוץ ולשימור. הרעיון הוא שכשמדובר ברכוש בבעלות פרטית, הוא משומר ומתוחזק. עניין נוסף - 700 איש אינם יכולים לשאת עלויות ניהול של עיר.

במבט רחב יותר, הרי שמיזמים ציבוריים גדולים יותר מרוב הערים בארץ נמסרו לבעלות פרטית. כך, למשל, עשרה מתוך 15 נמלי התעופה הגדולים בבריטניה מוחזקים ומנוהלים בבעלות פרטית, דוגמת המוכר שבהם - הית'רו. התקציב השנתי של נמל התעופה הזה גדול פי ארבעה מתקציב עיריית תל אביב. מספר העובדים בחברת הית'רו דומה להפליא למספר העובדים בעיריית תל אביב – כ־7,000 איש. ואם בעירייה יספרו לכם שיש עוד אלפי עובדים במיקור חוץ, הרי זה לא יהיה בכלל בר השוואה ל־75 אלף העובדים בנמל הית'רו המועסקים על ידי העסקים הפרטיים שם. וכשעיריית תל אביב מספקת שירותים נניח ל־2-3 מיליון איש שמבקשים את שירותיה מדי שנה - עסקים בעיר, תושבים ומבקרים, הרי הית'רו מספק שירות לכ־80 מיליון נוסעים בשנה, עם רמת מורכבות לא פחותה, בלשון המעטה. 

אז אולי אתם רואים כיום בטומסבורו קוריוז מעניין, אבל ייתכן מאוד שבעתיד הלא רחוק דווקא ערים בניהול ציבורי יהיו הקוריוז המוזר. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר