רגע אחרי ששנת הלימודים נפתחה ולמרות האיסור למכור סיגריות לבני נוער, מתפרסם סקר שממנו עולה תמונה מדאיגה: רוב התלמידים שמעשנים קונים סיגריות בפיצוציות בקרבת בית הספר, קרוב למחציתם מעשנים בבית הספר והטבק לגלגול פופולרי במיוחד בקרב בני הנוער בשל מחירו.
היום תוגש תגובת המדינה לעתירה המבקשת משר האוצר משה כחלון להעלות את המס המוטל על טבק לגלגול.
הסקר, שנערך על־ידי חברת "פאנל פרויקט המדגם" עבור המיזם למיגור העישון, בדק חשיפה ונגישות של בני נוער למוצרי טבק ועישון ובחן כיצד משפיעים בית הספר והסביבה הלימודית שלהם על הרגלי הצריכה והשימוש. הסקר מבוסס על מדגם שכלל 424 משיבים, מתוכם 326 בני־נוער בגילאי 13 עד 17 ו־98 בני 18 מכל הארץ.
מתברר כי כרבע מבני הנוער מעשנים: 7% מבני הנוער הגדירו את עצמם כמעשנים ועוד 17% התנסו בעישון. עוד חושף הסקר את הקלות הבלתי נסבלת שתלמידים משיגים סיגריות ומוצרי עישון. למרות האיסור על מכירת סיגריות ומוצרי עישון לבני נוער, כ־65% מבני הנוער ציינו כי קל עד קל מאד להשיג סיגריות, ומבין אלה שהתנסו בעישון או מעשנים, 73% ציינו כי מדובר במשימה קלה עד קלה מאד. רק 2% מבני הנוער המעשנים העידו כי קשה להם לרכוש סיגריות ו־8% נוספים ציינו כי נתנו כסף לאדם אחר שירכוש עבורם. בחודשיים האחרונים בלבד, העידו 56% מבני הנוער המעשנים כי רכשו מוצרי עישון.
מהסקר עולה באילו מוצרי עישון התנסו בני הנוער בישראל: 75% בסיגריות ו־64% בנרגילה. הטבק לגלגול הוא המוצר השלישי שהתנסו בשימוש בו, וגם הוא בולט בקרב בני הנוער המעשנים (41%) אל מול בני נוער שהתנסו בעישון אך בחרו שלא להמשיך לעשן (28%) וזאת עקב מחירו הנמוך ביחס לסיגריות.
הסכום הממוצע החודשי שמוציאים התלמידים המעשנים המשלמים על מוצרי העישון עומד על 60 שקלים. בנוסף, 6.2% מהמעשנים ציינו כי קיימת מכונה אוטומטית בקרבת בית ספרם, למרות שהחוק בישראל אוסר על הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרי עישון.
הסברה לקויה במגזר החרדי
בקרב התלמידים המעשנים, 43% נוהגים לעשן במהלך יום הלימודים, 35% מתוכם עושים זאת בשטח בית־הספר ו־8% מחוץ לשער. עוד מתברר כי לחץ חברתי ורצון להתקבל בחברה הם הסיבות העיקריות לכך שתלמידים מעשנים במהלך יום הלימודים. 76% מהלא מעשנים ו־60% מהמעשנים ציינו זאת.
רק לפני כחצי שנה ציין מבקר המדינה כי "יישום התכניות של משרד החינוך למניעת עישון בבתי הספר הוא חלקי ואינו נותן מענה מלא לצורך להיאבק בנחישות בתופעת העישון", והסקר מתאר תמונה דומה: 86% אחוז מהתלמידים ציינו אמנם שעברו בבית הספר פעילות הסברה כלשהי נגד עישון, אך לפי הממצאים, ככל שגיל התלמידים עולה ומתקרב לגילים שבהם בני הנוער מתחילים לעשן, העיסוק בנושא הסכנות מעישון במסגרת הבית ספרית יורד. כך, בכיתה ז' 75% נחשפו לשעת מחנך, 63% לפעילות בפרוייקט ייעודי, 50% למרצה אורח ו־13% לעלונים ולשיחה לא רשמית עם המורה; בכיתה ט' 50% עברו שעת מחנך, 50% פעילות בפרויקט ייעודי, 47% מרצה אורח, 11% קראו עלונים שחולקו בבית הספר ו־16% שיחה לא רשמית עם המורה; ובכיתה י"ב צנחו הנתונים ל־44% שעת מחנך, 44% פרויקט ייעודי, 42% מרצה אורח, 9% קריאת עלונים ו־13% שיחה לא רשמית עם מורה. 79% מתלמידי המגזר החרדי לא נחשפו כלל לפעילות הסברה בבית הספר, לעומת 25% שלא נחשפו לה בחינוך הממלכתי דתי ו־4% בחינוך הממלכתי.
מנכ"לית המיזם למיגור העישון, שירה כסלו, מסרה כי "במקום להגן על בני הנוער והתלמידים, החשופים יותר מכולם להתנסות, להתמכרות ולשימוש במוצרי עישון בגלל הלחץ החברתי הכבד, המדינה מפקירה אותם ועוצמת עיניים כאשר הם נשאבים למעגל הקטלני של העישון".