לפני מספר שבועות התחלפו הרבנים הראשיים בתפקידיהם. על פי החוק, חמש שנים לאחר בחירתם, באמצע הקדנציה, הרבנים מחויבים להחליף בין תפקיד נשיא מועצת הרבנות הראשית – אליו נכנס הראשון לציון הרב יצחק יוסף ובין תפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול – אליו נכנס הרב דוד לאו. זו הזדמנות מצוינת להביט לאחור ולסקור מה עשה כל אחד בתפקידו בחמש השנים האחרונות.
במאמר זה נתחיל מסקירת פעילותו של הרב לאו כנשיא מועצת הרבנות הראשית. ראשית יש להבהיר שתפקיד נשיא מועצת הרבנות הוא בעצם מעין יו"ר הדירקטוריון של הרבנות הראשית, על שלל זרועותיה וסמכויותיה. מועצת הרבנות מורכב מ-17 חברים, חלקם נבחרים בבחירות נפרדות כל חמש שנים וחלקם ממונים מכוח תפקידם – הרבנים הראשיים לירושלים, ת"א, חיפה ובאר שבע וכן הרב הצבאי הראשי. המועצה אחראית על נושא הכשרות, רשמי הנישואין, מבחני רבנות, דיינות וכיוצ"ב, מקוואות ועירובין, שמיטה, יבוא בשר, בירורי יהדות, הכרה ברבני חו"ל ועוד. נשיא המועצה אוחז בסמכויות של יושב ראש: זימון דיונים, העלאת נושאים על סדר היום, קידום החלטות ופיקוח על יישומן.
הרב דוד לאו נכנס לתפקידו כנשיא מועצת הרבנות הראשית מיד לאחר היבחרו לרב האשכנזי הראשי לישראל, בבחירות שהתקיימו בשנת 2013 בהן הוא ניצח לאחר קרב עיקש את הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר ורב העיר שוהם. הרב לאו נכנס לתפקיד לאחר שכיהן כרב האשכנזי בעיר מודיעין עם ניסיון בניהול מערכת כשרות ורישום לנישואין. הרב לאו נבחר כנציג החרדים, ובתחילת הדרך נאלץ להתמודד עם שליטה של הבית היהודי במשרד לשירותי דת. עם זאת, כבר בתחילת 2014, הכריזו השר לשירותי דת דאז נפתלי בנט וסגנו הרב אלי בן דהן על רפורמה במערך הכשרות בתיאום עם הרב לאו. ההכרזה על הרפורמה הזו, שלא יצאה אל הדרך, הייתה הראשונה מבין הכרזות והצהרות רבות שלא יושמו בתחום הכשרות.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
על אף הצהרותיו וניסיונו בתחום הכשרות, היה ניכר שהרב לאו לא מסוגל להביא לשינוי אמיתי ללא דחיפה מבחוץ. בתחילה היו אלה אנשי הבית היהודי, שהצהרותיהם התגלו כריקות מתוכן. לאחר מכן היו אלו שופטי בג"ץ, שבשני פסקי דין משמעותיים סללו את הדרך להעברת מתווה כשרות מצומצם ומדולדל שעבר במועצת הרבנות הראשית בסוף יוני וכבר זוכה לקיטונות של ביקורת וספק אם יצליח לבוא לכדי מימוש בעצמו. הרפורמה המשמעותית ביותר בתחום הכשרות הייתה חיצונית לרבנות; במאי 2017, לאחר דו"ח מבקר חריף מאוד שהעלה כי למעשה לא התרחש שום שינוי לטובה מאז הביקורת האחרונה שנערכה בשנת 2008, הכריז ארגון רבני צהר על הקמת מערך כשרות חלופי לרבנות.
להיכן נעלמה המהפכה? // צילום: יהושע יוסף
רבני צהר היו מעורבים בחוק משמעותי אחר – חוק צהר לפתיחת אזורי הרישום לנישואין, שנחקק בכנסת באוקטובר 2013, ביוזמתם של סגנית השר פאינה קירשנבאום וח"כ איתן כבל. החוק, שיצר לבסוף התייעלות במערכת הרישום לנישואין במועצות הדתיות והביא להקמת מערכת ממוחשבת מסודרת של רישום לנישואין – "שירת הים" – עבר תלאות וקשיים עד ליישומו המוחלט. הרבנות, תחת חסותו של הרב לאו, לא מיהרה ליישם את הוראות החוק, ורק לאחר מספר דיונים ושאילתות בכנסת החוק הגיע לכדי יישום מלא.
סערה נוספת בה היה מעורב הרב לאו הייתה סביב אי ההכרה בגיור של הרב יחזקאל לוקשטיין, רב אורתודוכסי חשוב מניו יורק שגייר את איוונקה טראמפ, בתו של נשיא ארה"ב הנוכחי. הסיפור התחיל אצל פקיד במחלקה לרישום לנישואין בפתח תקווה, שהפנה את הגיורת לבית הדין הרבני. הרב לאו הכריע לבסוף שיש להכיר בגיורי הרב לוקשטיין אך זו הייתה הכרעה בדיעבד, ללא מתן הנחיות מסודרות לרשמי הנישואין ולמחלקת בירורי היהדות. סיפור זה היה קצה הקרחון בשורה של בעיות שצצו ועלו בשנתיים האחרונות בכל הקשור להכרה של הרבנות הראשית ברבני חו"ל, לרבות חשיפתה של רשימה שחורה של רבנים, בהם רבנים אורתודוכסיים, שלא הוכרו על ידי הרבנות הראשית. והכל תחת אחריותו של הרב לאו כנשיא מועצת הרבנות.
על אף הסדר המסוים שבוצע בתחום שחיטת חו"ל וייבוא, בתקופת הרב לאו הרבנות הייתה זו שעיכבה ומנעה את יישומה של רפורמת הקורנפלקס שנועדה לאפשר ייבוא מקביל של מוצרים ובכך להוזיל את מחירם. רק לאחר התערבות של הכנסת נמצא הפתרון ליישום הרפורמה.
גם בתחום הניהולי הרב לאו נחל בעיקר אכזבות. מנכ"ל הרבנות הראשית מונה מעל לראשו ולפני מספר חודשים מועט אנשי ש"ס מינו מנכ"ל חדש מטעמם לבתי הדין הרבניים. כך שבפועל, הרב לאו נותר ללא יכולת למנות מנהל מטעמו למערכת בראשה הוא עומד.
בתקופת כהונתו של הרב לאו ידעה הרבנות שפל חדש בקרב הציבור הישראלי. ארגונים רבים החלו להפעיל מערכות למתן שירותי דת מחוץ לרבנות, ובמדד הדמוקרטיה האחרון, לשנת 2017, הידרדרה הרבנות לאמון ציבור של 20% בלבד, זאת לעומת 29% במדד משנת 2014. אין ספק שעל אף היותו של הרב לאו מרצה מבוקש ומועמד עם תמיכה הן מחלקים בציונות הדתית והן בקרב החרדים, הוא כשל בפן הניהולי, ותחת ידיו ידעה הרבנות דרדור נוסף במעמדה הציבורי.
הכותב הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת "נאמני תורה ועבודה"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו