הלוביסטית הכי גדולה של אונר"א בישראל היום היא מערכת הביטחון. הלוביסטית הכי גדולה של אונר"א בארה"ב כיום היא סעודיה. בחודשים האחרונים שתי השתדלניות הללו פעלו ללא תיאום ביניהן למען אינטרס משותף: בלימת ההסתערות של ממשל טראמפ על הארגון.
הידיעות מארה"ב, שלפיהן הקיצוץ בסך 200 מיליון דולרים בתקציב הסיוע האמריקני אינו סוף פסוק, נענעו לא רק את אמות הסיפים באונר"א. הידיעות הללו טלטלו גם את המתנגד העקבי ביותר במערכת הביטחון הישראלית לפגיעה בארגון - משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים - וגם את בית המלוכה הסעודי, שהוא התורם השלישי בגודלו לארגון.
ככל שמדובר במשרד המתאם, ההתנגדות היא פרקטית. איש אינו מתכחש לעובדה ש"סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלשתין" מטפחת כבר שנים את פרויקט השימור וההנצחה של הפליטות הפלשתינית ואף את הרחבתו המתמדת מאב לבן ומדור לדור, אבל המערכת הצבאית שונאת טלטלות. היא מחפשת שקט. החשש ממהומות, הסלמה ופיגועים, אם תיפגע יכולתה של אונר"א לסייע למאות אלפי נזקקים פלשתינים, או אפילו אם יאוים הנרטיב הפלשתיני של הפליטות - חשש שהונח השבוע לפתחו של הדרג המדיני - מגיע מ"בית המדרש" הזה.
עמוס גלעד כמתאם, פעל כבר בתחילת שנות ה־2000 נגד פגיעה באונר"א ועשור לאחר מכן, כראש האגף הביטחוני־מדיני במשרד הביטחון, פעל אצל שגריר ישראל בוושינגטון מייקל אורן, כדי להכשיל יוזמה בקונגרס האמריקני נגד הארגון. אונר"א אמנם סוכנות גרועה, אמר גלעד לאורן, אבל חמאס גרוע יותר. יורשיו במשרד המתאם ממשיכים בקו דומה, וכמו צה"ל רואים באונר"א את הרע במיעוטו. הם מודים שלטענות נגד הארגון יש בסיס, אבל מתריעים כי הגדה ובפרט עזה ומחנות הפליטים שלה תלויים היום בכספי אונר"א ובסיוע זר, וגם מזהירים: פגיעה באונר"א עלולה להביא להפסקת שיתוף הפעולה הביטחוני של הרשות הפלשתינית עם ישראל ולחידוש גל הטרור.
השותף הסמוי של "המתאם" היא כאמור סעודיה. ב־12 באפריל השנה הגיש משרד מבקר המדינה האמריקני לראש תת־הוועדה לענייני המזרח התיכון של הסנאט, הסנאטור ג'יימס ריש, מסמך מקיף על אונר"א. הדו"ח בדק את ספרי הלימוד שנלמדים בבתי הספר של הארגון בשטחי יהודה ושומרון ועזה. הוא גם בחן עד כמה אונר"א מחוברת לגורמי טרור ברצועה. הממצאים - בלשון המעטה - אינם נוחים לאונר"א, ולמי שמממן אותה. בגדול - הם מאשרים את המידע והתיעוד בעשרות ניירות המחקר, הקלטות וסרטי הווידאו שדוד בדין, יו"ר "המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון בישראל", העביר לאמריקנים יחד עם אנשיו.
הם מלמדים שוב כי בבתי הספר של אונר"א, החינוך לשנאת ישראל, למאבק אלים, למימוש השיבה ולמעשה לסכסוך כמעט נצחי - נוכח מאוד. הדו"ח המקיף שכתבו לאחרונה ד"ר ארנון גרויס וד"ר רוני שקד על מערכת החינוך הפלשתינית, כך מתברר - מדויק לגמרי. עכשיו זה כתוב גם במסמך רשמי אמריקני. אלא שהדו"ח מעורר העניין הזה אסור עכשיו בפרסום. מי שדאג לכך הוא הדרג המקצועי במחלקת המדינה האמריקנית, ומי שפעל אצל מחלקת המדינה כדי למנוע את הפרסום היא סעודיה, שמושקעת באונר"א ובאתוס הפליטות עד מעל לאוזניה. בשנתיים האחרונות בלבד הסעודים העבירו לאונר"א 183 מיליון דולר.
כרגע - אין חלופות
המערכת הישראלית הרשמית שמרה השבוע על דממה מול הפעילות האמריקנית שנועדה לקצץ בכנפי אונר"א, אבל מי ששברה את השקט היא סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, שאמרה ל"ישראל השבוע" כי "הגיעה העת שמערכת הביטחון תחדל לבצע הנשמה מלאכותית לארגון המזיק הזה, ושהכסף יגיע לנזקקים האמיתיים רק באמצעות ארגונים שאינם עוסקים בהנצחת הבעיה והפליטות. אין הצדקה לקיומו של אונר"א. הארגון הזה, בחסות ובמימון בינלאומי, ממשיך לטפח את אתוס השיבה בקרב ילדים שהם דור חמישי למלחמת העצמאות, ומשמעות השיבה היא חורבן מדינת ישראל. העברתי מסר זה בפגישותיי בארה"ב ואני שמחה שממשל טראמפ פועל ברצינות בעניין".
"די להנשמה המלאכותית של הארגון המזיק הזה". סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי
עדי שוורץ, שספרו המשותף עם עינת וילף, "מלחמת זכות השיבה", הפך בימים אלה למסמך רלוונטי, אומר שניתן אולי להבין את עמדת מערכת הביטחון, שמעדיפה את השקט לטווח קצר, אך לא ניתן להבין את שתיקת הדרג המדיני הבכיר, שחייב לטלטל את הנרטיב הפלשתיני בנושא הפליטות, "אלא אם כן הוא אינו רוצה לנצח במלחמה הזאת. המדיניות שחוששת ביטחונית משינוי היא הזויה וחסרת היגיון", סבור שוורץ, "הרי הפלשתינים באמת מתכוונים למימוש זכות השיבה. אלה לא סתם משחקי מילים, ומי שמטלטל את הנרטיב הזה מקדם את הביטחון הלאומי של ישראל.
"מה שווילף ואני מציעים הוא לא להפסיק את הסיוע ההומניטרי, אלא להפריד אותו מהאלמנט הפוליטי של הפליטות. אונר"א יושבת כה חזק בראש של המערכת כגורם 'מייצב', שהחשש הוא שאם יוציאו אותה מהמשחק הכל יקרוס, אבל שום דבר לא יקרוס, אם רק ימצאו תחליף לארגון. לכך דרושים מדינאים שראייתם מפליגה לטווח הארוך ולא רק לטווח קצר".
בדין, שהחומרים שלו תדלקו את המהפך האמריקני בעניין אונר"א, מבקש לציין כי בניגוד לפרסומים, שמקורם בחברת יחסי ציבור יוקרתית, ולפיהם אונר"א סובלת ממחסור קשה בתקציבים, הרי למעט ארה"ב, שקיצצה בתקציבי הארגון, אף לא אחת מ־44 המדינות שתורמות לאונר"א נקטה צעד דומה. בדין מעדיף פתרון של רפורמה פנימית, שיקוף ופיקוח אמיתי על המתרחש באונר"א, במקום פירוקו.
בימים אלה הוא מפיץ דו"ח נוסף, ולפיו אונר"א מוסיפה להעסיק ולמעשה לממן 22 אלף חברי חמאס בעזה, ואף מאפשרת לארגון התלמידים והסטודנטים של חמאס להמשיך ולפעול במוסדותיו.
במערכת הביטחון מציינים שעד כה לא נבחנו ברצינות חלופות לאונר"א, וכי באין חלופה, אין לפגוע בפעילות הארגון. פגיעה כזו, סבורים שם, תכניס עוד פלשתינים למעגל הטרור נגד ישראל, ותתסיס את השטח, שבלאו הכי חש היום שהקרקע נשמטת מתחת לרגליו, גם בסוגיית ירושלים, גם בסוגיית המדינה הפלשתינית ועתה גם בסוגיית הפליטות, שהיא מבחינתו קו אדום. "מי שיסגור כרגע את אונר"א - יקבל במקומה חמאס, וג'יהאד וקיצוניות. אין חללים ריקים", מזהירים במערכת הביטחון.
חוטובלי דוחה את הדברים. "הפלשתינים אף פעם לא נזקקו לתירוצים כדי לייצר טרור ואלימות. אונר"א - שמנציחה פליטות ומעבה כל העת את שורות הפליטות, ומשלה את הפלשתינים שיוכלו להתיישב בעתיד על חורבות ישראל - אינה הפתרון, אלא הבעיה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו