בכל שנה עם בוא הקיץ, מתחילה באוקראינה "עונת הציד" של יהודים. ואין המדובר בציד יהודים חיים אלא של יהודים שמתו מזמן ונטמנו בקברי אחים בכל רחבי המדינה - יותר מאלף קברים, שבהם קבורים כ־1.5 מיליון יהודים שנרצחו באכזריות על ידי הנאצים ומשתפי פעולה מקומיים בתקופת השואה.
הקברים האלה נבזזים בלילה ואפילו באור יום. שודדי קברים חמושים באתים חופרים את האדמה ומוציאים את שרידי הנרצחים, מחפשים זהב וחפצי ערך. הם לא יודעים שלפני שהיהודים נרצחו, נלקחו כל חפציהם האישיים - כולל הבגדים שהם לבשו.
מה שמניע את שודדי הקברים הן מעשיות אנטישמיות על היותם של היהודים עשירים כקורח. לפי אותן מעשיות, לפני מותם לקחו איתם היהודים את תכשיטיהם ואת הזהב שהיה שייך למשפחותיהם, ואת הרכוש הזה מבקשים הפושעים לבזוז.
הם מחפשים לא רק בגיאיות ההריגה אלא אפילו במקומות שעליהם עמדו גטאות, מאחר שהם בטוחים שהיהודים החביאו גם שם דברים בעלי ערך. לעיתים נדירות בלבד חופרי הקברים נעצרים על ידי הרשויות. בקיץ הנוכחי אחד משודדי הקברים נתפס כשהוא חופר בקבר אחים יהודי בעיר נמירוב. שודד אחר נתפס בגיא הריגה שבו קבורים כ־18 אלף יהודים בעיר רובנו. העונש המרבי שהם יכולים לקבל הוא קנס בסך 50 דולר, ובגלל הענישה המגוחכת והלא מרתיעה, התופעה נמשכת.
חילול קברי יהודים מתרחש גם בדרכים אחרות ולא רק במטרה לגנוב חפצי ערך. כך, לדוגמה, היתי נוכח במקרה שבו תושבי עיירה מקומיים הוציאו חול מקבר אחים של יותר מאלף יהודים. הם התכוונו להשתמש בחול לצורכיהם האישיים. במקום אחר שבו יהודים נרצחו, בבור הריגה מתחת לגבעה חולית, תושבים מקומיים שאבו חול ומכרו אותו לתושבי העיירות השכנות. השערורייה התגלתה כשהקונים התחילו להתלונן שהם מוצאים בחול עצמות אדם.
בעיר לוצק נרצחו יותר מ־20 אלף יהודים בתקופת השואה ונקברו בשלושה קברי אחים באורך 150 מטרים כל אחד. היום, במקומות אלו עומד לוח הנצחה ושטח מגודר קטן, כאשר על שאר חלקי קבר האחים הענק עומדות גינות ירק של תושבים מקומיים.
עונשים מגוחכים
הראשון להפנות את תשומת הלב הבינלאומית לתופעה החמורה של בוזזי הקברים היהודים היה הכומר הצרפתי פטריק דבואה, אשר עסק בחיפוש והנצחה של קברי אחים יהודים בכל רחבי בריה"מ לשעבר. פעילותו עוררה את תשומת ליבן של מדינות המערב, וגרמניה אפילו הקצתה כסף לשיקום ולהגנה של חמישה קברי אחים יהודים באוקראינה המערבית. את הרעיון לפרויקט הגה הוועד האמריקני־יהודי, והפרויקט ממשיך גם בימים אלו, אם כי בקצב איטי מאוד. יש אפילו יוזמות פרטיות בנושא אבל ברוב המקרים הן שייכות לקהילות יהודיות מקומיות או לצאצאים של ניצולי שואה. המדינה האוקראינית כמעט שאינה משתתפת בפרויקטים אלה.
מצבה בבאבי יאר // צילום: FromTheDepths.org
כל זה מתרחש על רקע אנטישמיות הולכת וגוברת באוקראינה וסגידה למשתפי פעולה אוקראינים אשר לקחו חלק פעיל בשואת היהודים. אנטישמיות היא לא תופעה חדשה במדינה, אבל רמה כה גבוהה של רגשות אנטישמיים בתוך החברה לא פגשתי בעשרים השנים האחרונות. כל זה, למרבה הצער, מסביר את האי־אכיפה
של המשטרה המקומית ואת העונשים המגוחכים שמקבלים מחללי הקברים. דוגמה נוספת היא שאף אדם בכל שנות העצמאות של אוקראינה, כמדינה, לא קיבל עונש בסעיף הפלילי שבו מדובר על הסתה על רקע גזעני. אף אחד מהמחברים של כתבות אנטישמיות או האשמות בכלי התקשורת המקומיים בזמן האחרון לא הורשע.
ולא רק שהעונשים מגוחכים והמאבק באנטישמיות אינו מתנהל - ההפך הוא הנכון. כל אלו באוקראינה שמנסים לזעוק על האנטישמיות הגוברת - מואשמים בכך שהם סוכנים של רוסיה. 56 חברי קונגרס אמריקני אשר כתבו מכתב למשרד החוץ ובו התריעו מפני האנטישמיות הגוברת באוקראינה ומפני הסגידה הגוברת למשתפי פעולה עם הנאצים, הואשמו בקבלת שוחד מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. מוזיאון השואה בוושינגטון התריע לאחרונה על התופעה המדאיגה, וגם הזכיר את התקיפות של לאומנים אוקראינים כלפי צוענים, כולל תקיפות שנגמרו ברצח.
דאגה גם בליטא ובלטביה
דבר מדאיג נוסף הוא הפעילות של "המכון הממשלתי לזיכרון לאומי" אשר מהווה את המוקד העיקרי להפיכתם לגיבורים לאומיים של משתפי פעולה עם הנאצים שעזרו בביצוע השואה. כאשר לפני כמה שנים כתבתי כתבה לעיתון ה"ניו יורק טיימס" על פעילות המכון לזיכרון לאומי של אוקראינה, האשים אותי מנהל המכון, ולדימיר ויאטרוביץ', בכך שאני מונע מפחד חסר בסיס, שאני ממציא מעשיות אנטישמיות ומוכר אותן בגלל בצע כסף.
אבל האמת העצובה היא שתוכלו לראות הרבה אתרי הנצחה למשתפי פעולה עם הנאצים, ורחובות שנקראו על שמותיהם של רוצחי יהודים בערים בכל רחבי אוקראינה. באופן טבעי, לא תמצאו בהם כל אזכור לרצח יהודים או לשירות עבור הנאצים, אשר עשו אותם לאומנים אוקראינים שחלמו על אוקראינה כמדינה עצמאית.
מצב דומה מתרחש גם בליטא ובלטביה. זה מזעזע ולא אחראי להקים אנדרטאות לפושעי מלחמה אשר לקחו חלק פעיל בשואת יהודי אירופה. הרשויות המקומיות לא שמות לב למחאת הקהילות היהודיות המקומיות, והדבר המקומם ביותר הוא שיש אפילו גורמים בקרב אותן קהילות יהודיות מקומיות עצמן שמנסים להצדיק את התופעה.
מדינת ישראל חייבת לתת תשומת לב מיוחדת לבעיית חילול קברי יהודים וגיאיות הריגה מתקופת השואה באוקראינה, וחייבת לתת תשומת לב כפולה ומכופלת לתהליך הסגידה המתגברת שמקבלים רוצחי יהודים. מדינת ישראל חייבת לעמוד בראש היוזמה הבינלאומית להגנת קברי היהודים. פעילי היוזמה לא צריכים להיות רק גרמניה אלא גם רומניה, ש־300 אלף מיהודי אוקראינה נרצחו על ידיה, וכך גם סלובקיה והונגריה, שהצבאות שלהן עזרו לנאצים בהגשמת השואה באוקראינה.
אדוארד דולינסקי הוא ראש הוועד היהודי האוקראיני
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו