מנחם פשיטצקי, הדיין שהציע למדינה לגרש אריתראים חזרה לארצם תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על בית המשפט העליון הודיע כי הוא עוזב את תפקידו.
לפני מספר חודשים הוצע לדיין לעבור לכהן בבית הדין למשמורת משום אי התאמה לתפקיד ובעקבות זאת הוא הודיע כי בכוונתו לעזוב את התפקיד.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "איננו רואים לנכון להתייחס לסוגיות פנימיות של ניהול ויחסי העבודה בבתי הדין. למעלה מן הצורך נציין את המובן מאליו, כי דייני בית הדין נהנים מעצמאות שיפוטית ואין עליהם מורא למעט הדין".
עו"ד ניר יסלוביץ אב בית דין המשמעתי בלשכת עורכי הדין, ציין בתגובה להודעת משרד המשפטים: "תמוה למדיי כיצד דיין המכהן בתפקיד שיפוטי מוצא לנכון לפרוס את משנתו הפוליטית במסגרת פסק דין. תפקידו של הדיין הינו להחיל את הדין על העובדות ולא לפרוס את משנתו הפוליטית תוך הטחת ביקורת קשה מנשוא על בית המשפט העליון. כך גם סבורני כי החלטת הדיין עומדת אף היא בניגוד לעקרונות מבוססים של מדינת ישראל שביניהם הינו מתן מקלט לאדם הראוי לכך. ככל הנראה עקרון זה נזנח כלא היה בהחלטה שלא נותר אלא לדחות אותה לקרן זווית אם לא חמור מכך".
עו"ד סוזי עוז סיני ארניה, מומחית לפלילים, אמרה כי: "אמנם יש דרך בה צריכים דיינים להתבטא, אך לגופו של עניין, ישראל מותקפת בגלים של מהגרי עבודה היוצרים בעיות חברתיות קשות ביותר ובינהן תופעת פשיעה שקשה למגרה.
"הממשלה עושה ככל שביכולתה כדי להילחם בתופעה ואולם נראה שיש להקנות לרשויות החוק כלים רבים יותר לרבות אפשרויות של גירוש בכפיה כאשר המסתנן מעורב בעבירה בישראל. אין הצדקה לכך שישראל תשמש כמדינת מקלט לעבריינים וככל שמהגר מבצע עבירות הרי שיש לגרשו למדינת המוצא שלו. באשר למדיניות הממשלה בנושא המהגרים - הממשלה קבלה מספר החלטות בענין ובית המשפט העליון פסל את חלקן.
"לטעמי, התערבות זו היתה בלתי מוצדקת שכן המדובר בענין של מדיניות וככזה אין על בית המשפט העליון להתערב בו. לפיכך, הדרך הנכונה ליישם את החלטות הממשלה היא על דרך חקיקה ראשית של הכנסת ושתהא חסינה מהתערבות שיפוטית רק כך ייושם עקרון המשילות בעניין מהגרי העבודה ובכלל. כולי תקווה כי תהיה דרך לסיים את המשבר מבלי לפגוע בעיקרון העצמאות השיפוטית וללא סיום דרכו השיפוטית של הדיין".
"לבטל את מדיניות אי ההרחקה"
הדיין פשטיצקי פרסם אתהחלטתו במסגרת ערעור של פליט אריתריאי על החלטת הרשות לאוכלוסין והגירה. בפסק הדין כתב בין היתר פשיטצקי כי הוא ממליץ לרשויות בישראל לבטל את 'מדיניות אי ההרחקה' בעניין המסתננים מאריתריאה ותחת זאת להורות על הרחקתם הישירה לאריתריאה, בשל הסבל הרב שנגרם מזה שנים לתושבי ישראל".
על סבל זה מפרט הדיין: "הפשיעה המשתוללת ברחובות הערים מצדם של המסתננים, אוזלת ידה של המערכת המשפטית בכל הנוגע להעמדתם לדין פלילי ולפי שהפתרונות שנוסו עד כה 'מתקן חולות', מדינה שלישית, חוק הפיקדון ומתווה האו"ם לא צלחו". לדברי הדיין, הצורך בהרחקה מתחזק בעקבות הסכם השלום בין אתיופיה לאריתריאה והגבלת השירות הלאומי במדינה ל-18 חודשים וכן פסיקת בית המשפט הפדרלי בשוויץ הקובעת שאין מניעה להרחיק מסתננים לאריתריאה".
"ישראל כשלה בטיפול בבעיית המסתננים"
על בית המשפט העליון כתב: "מדינת ישראל כשלה בדרך טיפולה עד עתה בבעיה זו, בין היתר בשל פסיקות בג"ץ לאורך השנים שביטלו שלוש פעמים את התיקון לחוק המסתננים. אשר על כן, נראה כי כל חקיקה עתידית שתבקש להרחיק את המסתננים, תיתקל בחומה הבצורה של בית המשפט העליון שלא תאפשר למדינה לממש את מדיניותה בעניין הזרים, אלא אם כן תחוקק פסקת התגברות, לכל הפחות בהקשר זה"
בתי הדין לעררים הוקמו ב-2014 לפי חוק הכניסה לישראל, חוק שתוקן ב-2011. בבתי דין אלו נידונות עררים על החלטותיה של רשות האוכלוסין וההגירה בענייני הכניסה לישראל. בארץ פועלים ארבעה בתי דין כאלו – ירושלים, תל אביב, באר שבע וחיפה.
החלטות הדיינים בבית המשפט הם כהחלטות שופט אך מדובר בערכאה ראשונה ועל החלטות אלה ניתן לפנות לבית משפט המחוזי לעניינים מנהליים. בהגשת בקשה ואישור חריג ניתן לפנות לערכאה שלישית – בית משפט העליון.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו