האם ההתפתחויות הפוליטיות באפריקה יאפשרו את גירוש מסתנני העבודה האפריקנים בחזרה לארצותיהם? ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה אמש את ראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, לבחון את הסוגיה.
ההנחיה באה בעקבות החלטה של בית הדין לעררים בירושלים שבה קבע השופט כי ביטול גיוס החובה באריתריאה מאפשר למדינה לשלח אותם לארצם. לאחר פרסום ההחלטה הורה נתניהו לבן שבת לבחון האם ההחלטה תוכל לפתוח פתח משפטי שעד כה היה סגור.
מדובר בהחלטה יוצאת דופן, שבה הדיין מנחם פשיטיצקי כתב כי "הנני ממליץ לממשלת ישראל לחזור בה ממדיניות 'אי ההרחקה' שהיתה נהוגה עד כה כלפי המסתננים מאריתריאה ולהורות על הרחקתם הישירה למדינת מוצאם, ללא קשר לעמדתם הפוליטית כתומכי או מתנגדי המשטר".
בית הדין דחה את בקשת העורר למקלט מדיני, וקבע כי "בהסתמך על חוות הדעת הקובעת כי בקשות מקלט המבוססות על עריקה או השתמטות משירות צבאי באריתריאה, כשלעצמן, אינן עולות לכדי רדיפה פוליטית, הינה סבירה וראויה ואיני מוצא מקום להתערב בה".
הדיין המשיך ונימק את עמדתו "בסבל הרב שנגרם מזה שנים לתושבי ישראל". על סבל זה מפרט פשיטצקי כי "הפשיעה המשתוללת ברחובות הערים מצידם של המסתננים, אוזלת ידה של המערכת המשפטית בכל הנוגע להעמדתם לדין פלילי ולפי שהפתרונות שנוסו עד כה 'מתקן חולות', מדינה שלישית, חוק הפיקדון ומתווה האו"ם לא צלחו".
עוד נכתב כי "מדינת ישראל כשלה בדרך טיפולה עד עתה בבעיה זו, בין היתר בשל פסיקות בג"ץ לאורך השנים שביטלו 3 פעמים את התיקון לחוק המסתננים. אשר על כן, נראה כי כל חקיקה עתידית שתבקש להרחיק את המסתננים, תיתקל בחומה הבצורה של בית המשפט העליון שלא תאפשר למדינה לממש את מדיניותה בעניין הזרים, אלא אם כן תחוקק פסקת התגברות, לכל הפחות בהקשר זה".
הדיין מסכם ואומר כי "לאור השנים הרבות שחלפו... ובשל אי הצלחת הממשלה להרחיקם למדינה שלישית או לשכנע אותם לעזוב מרצונם, הרי שהדעת נותנת כי אין מנוס מגירושם ישירות למדינת מוצאם".
מתקן חולות // צילום: דודו גרינשפן
לדבריו, "הגיעה העת לשנות את מדיניות ההגירה של ישראל בעניין המסתננים שבאו מאריתריאה ולקבוע כי אין כל מניעה להחזירם בבטחה לאריתריאה. על ממשלת ישראל ליישם מדיניות חדשה בעניין המסתננים מאריתריאה תוך אימוץ עמדת בית המשפט הפדרלי בשוויץ המתבססת על דו"חות שנכתבו בשנים האחרונות על ידי ממשלות וארגונים באירופה".
עוד הדגיש הדיין כי "המידע הרב שהצטבר על אריתריאה, בדגש על זה האחרון בעניין סיום המלחמה בין אתיופיה לאריתריאה והפסקת השירות הלאומי הבלתי מוגבל בזמן, מצדיק שינוי כיוון ופעולה להרחקת המסתננים מאריתריאה ככל שלא נמצאה עילת מקלט בבקשתם הפרטנית".
בתשובת המדינה לביה"ד הוסבר כי אין לראות בבקשות למקלט שמסתמכות על טענות להשתמטות מהשירות הצבאי או עריקה אחת העילות המנויות באמנת הפליטים, כטענות לרדיפה ועל כן דינן להידחות.
המוקד לפליטים ולמהגרים מסר בתגובה כי "מדובר בפסק דין חריג, היוצא במתקפה חסרת תקדים נגד פסיקות בית המשפט העליון והממשלה. אין לישראל כל אפשרות לגרש אריתריאים למולדתם מחשש לביטחונם ולחייהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו