נשיא טורקיה ארדואן הוא אחד ממנהיגי העולם ברוכי הכישרון ורבי העוצמה של המאה העשרים ואחת. ארדואן הצליח לחולל נס כלכלי בטורקיה בעשור בו הוביל את המדינה, להעצים את כוחה הצבאי ואת השפעתה הן באירופה והן במזרח התיכון והשיג לעצמו כוח כמעט בלתי מוגבל בניהול המדינה.
דרכו של ארדואן מעולם לא הייתה קלה. כמנהיג מפלגה דתית בטורקיה שנשלטה על ידי האליטה החילונית, שלטונו היה מטרה הן לממסד הצבאי והן לשלל מתנגדים מכל קצווי הקשת הפוליטית.
אך ארדואן הצליח, מערכת בחירות לאחר מערכת בחירות, לבסס את עוצמתו האלקטורלית בקרב הציבור בטורקיה למרות האשמות בשחיתות ודיכוי פוליטי קשה. ב-2016 הצליח ארדואן לחמוק כחוט השערה מהפיכה צבאית ובנאום משונה מעט ברשת חברתית הצליח לגייס את תומכיו לצאת לרחובות ולעצור את ההפיכה.
"תודה איסטנבול" שלט המכריז על נצחונו של ארדואן בבחירות // צילום: איי.פי
לאחר ההפיכה פנה ארדואן לחסל את המוסדות הפוליטיים שעמדו בדרכו. מערכת החינוך החילונית, העיתונות החופשית, וועדות הבחירות, בתי המשפט, הבנק המרכזי והפיקוד העליון בצבא. ארדואן פיטר עשרות אלפי מורים ועובדי מדינה שדעותיהם הפוליטיות חרגו מהמותר. הוא הצליח לנצח, בקושי מסוים, במשאל עם שהרחיב את סמכויותיו עד כמעט שלטון יחיד וניצח במערכת בחירות שנויה במחלוקת.
הכל או כלום: ההימור של הסולטן
אך דווקא עכשיו, לאחר שהצליח להגיע למנוחה והנחלה של כוח כמעט בלתי מוגבל ושליטה בכל מנגנוני החברה של טורקיה, נראה שמזלו של האיש הבריא על הבוספרוס החל לאזול.
המכה הקשה נחתה על ארדואן דווקא במקום בו תמיד הצטיין, כלכלתה של טורקיה. בעוד בעבר הצליח ארדואן לחדש לחלוטין את מפת התשתיות המזדקנת של המינה ולהפוך אותה למפעל הייצור הגדול של אירופה, נראה כעת שארדואן דוחף את ארצו להרס כלכלי.
אזרחים טורקים מסתערים על הטנקים במהלך ההפיכה נגד ארדואן // צילום: רויטרס
בעוד הנשיא מרחיב את שליטתו בבנק המרכזי ובשוק ההון של המדינה, אלפי בעלי הון ומשקיעים נמלטו מהמדינה מחשש שיפגעו כלכלית מחוקיו של ארדואן.
קריסתה של הלירה הטורקית היא רק המשך מתבקש לתהליך יציאת הכסף הזר, שעד לפני שנה זרם מאירופה לטורקיה, הרחק מקופתה המתרוקנת של אנקרה. בעוד מפעלים בבעלות אירופית רבים נהנים מהצניחה החופשית בערך הריאלי של השכר והשירותים במדינה, רבים חוששים מזעמו של הנשיא.
היריב הלא נכון ברגע הלא נכון
ארדואן עצמו, בניגוד לחושים החדים לזיהוי משברים שאפיינו אותו בעבר, מתחפר עמוק יותר ויותר בטעויותיו. אתמול קרא הנשיא לאזרחי המדינה להראות נאמנות על ידי מכירת הדולרים שברשותם, צעד התאבדותי כמעט במדינה בה המטבע מתרסק.
אך אולי הטעות הגדולה ביותר שלו הייתה "משחק מלוכלך" מול נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. בניגוד לנשיאה הקודם של ארצות הברית, שלא לומר מנהיגי עולם רבים אחרים, טראמפ הראה בעבר שאין לו סנטימנטים מיוחדים לבריתות שכרתה ארצו בעבר.
אזרחים טורקים מודאגים מול חנות לממכר מטבע זר // צילום: איי.פי
בין אם ארדואן חשב שטראמפ יתקפל, או שיצליח לזכות באהדה בארצו על עמידתו האיתנה, ההחלטה שלא לשחרר כומר אמריקני מהכלא בטורקיה מאז ההפיכה הצבאית ב-2016, נראית כטעות קשה. קשה לדעת אם ארדואן הבין את טעותו אתמול כשטארמפ הכריז באגביות ברשת הטוויטר על העלאה אדירה של מכסים על מתכות מטורקיה.
נראה שארדואן החליט, דווקא בתקופה בה כלכלתה של ארצו עומדת על כרעי תרנגולת להתעמת עם אחד המנהיגים הנחושים ביותר והבלתי צפויים ביותר שידעה ארצות הברית., וזאת לחלוטין ללא הצדקה. בניגוד למנהיגים קודמים, טראמפ איננו מודאג באופן מיוחד מהמערכה של ארדואן לדיכוי חופש הביטוי במדינה. אין לו גם כל העדפה ידועה לאליטה החילונית במדינה.
נראה כי יצירת המשבר מול טראמפ, לא רק שאינה מחויבת במציאות, לפחותלא מבחינתו של הנשיא הטורקי, אלא עשויה להביא את ארדואן בפעם הראשונה בשלטונו הארוך בטורקיה לדרך ללא מוצא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
