הזירה הלשונית: צהלית, השפה הצבאית

הטלוויזיה אוהבת סדרות צבאיות המתעדות את חיי החיילים ביחידות שונות. ברוח הזמן עלתה לאוויר בתאגיד השידור "כאן" המשתפר, סדרה בשם "יחידה מעורבת". הדיון הסוער על שילוב נשים ביחידות לוחמות, וההתנהגות המבישה של בני ישיבות המסובבים גב לחיילת במסדר זוכה כאן לתשובה מוחצת: חיילות בנות וחיילים בנים משרתים יחד, ללא היררכיה, ללא הפרדות ומחיצות, ומתברר, הפלא ופלא, שלא רק שהבנות אינן נופלות מהבנים, הן אפילו חולפות על פניהן במסע מפרך, וכושר ההסתגלות שלהן סוחף אחריו את הבנים. אתם הבנתם את זה, הרבנים סדן ולוינשטיין?

נשים יכולות, ועוד איך יכולות, ולפעמים אפילו יותר מגברים. אתה הבנת את זה? אלי סדן // צילום: גדעון מרקוביץ'

כמו כל סדרה צבאית, גם היא מהווה חלון לשפה הצבאית. השפה הצבאית, הנקראת גם 'צהלית' היא כידוע שפה פתוחה-סגורה. משתמשים בה רק במסגרות הצבאיות, בעיקר בסדיר, אבל היא נחשפת כמעט לכל עם ישראל. הצהלית היא גם מושא החקר שלי בתואר השלישי, ובשנה הבאה יֵצֵא ספר בנושא בהוצאת מוסד ביאליק. בינתיים, כמה תובנות על פי צפייה בשלושת הפרקים הראשונים של "יחידה מעורבת".

השפה הצבאית היא שמרנית, וזאת בניגוד לדעה העממית ש"כל שנה השפה בצבא מתחלפת". מובן שיש בצהלית תהליכי שינוי, אבל הטירונים של היחידה המעורבת מדברים כמו הטירונים והסדירים בכלל לפני עשר, עשרים ואפילו שלושים שנה. להלן דוגמאות.

"מה לי ולקרבי, מה לי ולריצות, מה לי ולקאדרים?".

"לא אוהבת לניילן, לתייק, לרשום, למַסְפר, לא בשבילי".

"בָאַפּ שלי מה אתם עושים?" 'אפ' היא הפקודה הצבאית הקצרה ביותר, מוכרת מאז ראשית הצבא.

"מפקדת המחלקה נותנת לנו ראבק מטורף". 'רבק' הוא המחליף הרשמי של 'רעל', שגם ליחו עוד לא נס.

"אם כמה שאני נשית אני גם יכולה להיות פייטרית".

"היא משחקת אותה צהובה להיות מפקדת". 'צהוב' בשפת הצבא של העשורים האחרונים הוא חייל (או חיילת, וגם מפקד או חַיִל) המתאפיין בהקפדה על כללי הצבא ועל משמעת. 'גולני' למשל הם לא 'צהובים'. הצנחנים כן.

צהובים! צנחנים // צילום: דובר צה"ל

הפקודות, כמובן, בזמן עבר.

"שישים דקות אתם כבר בתוּק מתקדם". 'תוק' הוא מצב שינה, הגיע מחיל הים. אלה לא ראשי תיבות, אל קיצור של 'ניתוק'.

"זמן הבָּא ישבתם בקבוצות מול הפריקאסט ואכלתם".

"עשרים שניות העפתם לי הקשב".

"כל מי שאין לו מימייה עליו לקח ת'מימייה חזר להנה ושתה". 

השפה הצבאית, אופן מוזר משהו, אוהבת דווקא מילים במשלב גבוה, כמו 'להמתין' במקום לחכות, 'לנוע' במקום ללכת או לנסוע וכדומה.

"כולם עומדים ולא יושבים עד שהיא לא מגדירה לכם אחרת".

"כולם רשאים לחצות קו יורים". סטודנטית שערכה מחקר על השפה הצבאית מצטטת מפקד: "עשר דקות הפסקה: רשאים סיגריה, לא רשאים טלפונים".

"לך תביא אוכל תחבור לזמן הכיתתי".

"משה, אתה מוביל תנועה לכיוון המזון".

"סתכלו ימינה סתכלו שמאלה, תתעמקו".

"המפקד נהוראי, אפשר זריז להתפנות?".

מצד שני, סמיכות בצהלית תתחיל תמיד בה' הידיעה, והחיילים יהפכו תמיד את המין במספרים.

"אנחנו הכיתת כוננות".

"אולי הוא יעשה לי את הפיגוע ירי".

"לעמוד שני שלשות, בתיאבון".

ולמרות החיבור המרשים, השפה הסקסיסטית מתמתנת מעט דווקא כשמתברר שאחד החיילים יצא מהארון לפני הגיוס. 

"כל המפקדים הומואים אני אומר לך".

"שילך למצוץ זין, פלוגה של קוקסינלים".

ומעבר לעניין השפה, מתברר עוד עניין חשוב. ביחידה הזו, כמו בסדרה "כן המפקדת" יש למפקדות חיילות המפקדות על חיילים בנים אפקט חיובי, ממַתֵן המעורר למוטיבציה. משה, חייל בעל עבר פלילי, המארגן מרד כנגד אחד המפקדים, משנה את תפיסתו לאחר מפגש עם מפקדת המחלקה היוצרת אתו שיחה לא היררכית. שיעור טוב למפקדים מתנשאים, ולמנהלים בוסיסטים באזרחות.

השפה הסקסיסטית מתמתנת מעט דווקא כשמתברר שאחד החיילים יצא מהארון לפני הגיוס // צילום מסך, מתוך "יחידה מעורבת"

שמים פס ויוצאים לכנפנף

תגובות שונות הגיעו לדיון בחופשות הצבאיות סביב המילה "אפטר". יזהר אור מתייחס לאמרה "לכל שבת יש מוצאי שבת": "לפי זכרוני המוגבל (בכל זאת עברו 25 שנה), הביטוי אינו קשור לחופשות שבת אלא דווקא לשבת בה נשארים בבסיס בשלבי הטירונות. לפי 'נוהל שבת' הצבאי אין חובה להסתובב במדים (מלבד בשמירה ובארוחות), אין הצדעות, מסדרים ועונשים, וכל פעילות צבאית לא מבצעית. לפיכך, המפקדים יכולים רק לאיים על החיילים במנוחתם בביטוי זה, חכו חכו למוצאי שבת ונחזור למסדרים ולקאדרים". 

יצחק כותב: "חסר לי הביטוי 'שלום שבת'. כך היה אומר המפקד למי שקיבל עונש לסגור שבת בבסיס בתור עונש".

דב ששון מתייחס ל'פס': לא מדובר רק באישור מעבר אלא גם בחפץ של ממש שהיה עליו פס. השם עדיין מקורו באנגלית, אך אולי אם צריך היה לתרגמו אפשר היה להעדיף פתיל על פני אישור מעבר".

ובאשר ל'אפטר', דודו ברק מציע את "כנפנף", "שהרי כנף מציירת לנגד עינינו חופש, חופשה למרחקים. כנפנף - כנף קטנה, חופשה קצרה: 'יש לי כנפנף, אשוב עד הערב'". מאיר מינדל מציע את 'חופשון'. יהודה לוי טוקטלי מציע את "בתר", "הן משום משמעות ה'אחרֵי', והן משום דמיון הצליל בהגייה".

שמישהו ייתן להם כנפנף! חיילים // צילום: דובר צה"ל

קובי לוריא נותן אייפון לנורית

קובי לוריא הוא אושיית זמר ישראלית, גם ביצירתו וגם בערבי הזמר שהוא מעלה, לצד קברט סטירי. ביום שבת הקרוב בשעה 1200 יתקיים אירוע מוזיקלי-וישואלי לילדים ומבוגרים יחד עם המאייר עמוס אלנבוגן, בשם "אייפון נתתי לנורית".

לוריא נוהג גם לכתוב מקאמות סטיריות המגיבות על אירועי השבוע, על פי לחנים של שירים מוכרים. רובן נוחתות אצל דורי בן זאב המשמיע את השיר בתכנית הרדיו שלו בכאן בכל יום שישי, וחלקן גם במופע "אין עלייך אחותי". בימים אלה שחרר לוריא מקאמה העוסקת בענייניה של העברית, וליתר דיוק באלה הנוהגים לתקן את זולתם על כל צעד ושעל, טיפוסים שאותם כיניתי ברשימה באתר רב מילים אויבי העברית, ואני מתכוון לזה. אז הנה השיר, שיש לו גם לחן חביב.

הדודה שמתקנת שגיאות העברית

"הדודה שמתקנת שגיאות בעברית/ בכָּל מילה שנייה/ סליחה בכל מילה שנייה/ היא תמצא לך כבר שגיאה/ ומי שהיא נתקלת בו מסכן/ ומה שלא תגיד היא תתקן/ אז אם היא לא רואה אותך תשמח/ ואם אתה רואה אותה – תברח!

אני אומר נראָה/ אז היא תגיד נראֶה/ אני אומר לה מָה/ והיא עושה לי מֶה/ היא לא יכולה בלי זה/ כי אצלה זה כבר טבע/ אני אגיד שבעה/ אז היא תגיד לי שֶבע/ אני מסכים כבר לשֶבע/ אז היא תגיד שבעה/ אני נכנע - שבעה/ אז היא תצרח: זה נקבה!

אני אומר חֵצִי/ היא כבר תחתוך אותי: חֲצִי!/ כי מה שלא אגיד/ היא כבר משהו תמציא/ אני אומר עָפָר/ אז היא אומרת אֵפֶר/ אני אומר בית-ספר/ - התכוונת בית הספר!/ כי מה שלא תאמר/ היא תתקן אותך מיד/ אז מה בכלל הפלא/ שהיא תמיד לבד!".

תרצה על גלי האתר

ומהצד השני של השיבושים, יוסף רוטמן כותב: "השר איוב קרא אמר הבוקר, בראיון ברשת ב', 'מֵעֵז יצא מתוק'. כפי הנראה תכונה מיוחד לעזים דרוזיות... מה דעתך?".

קשה בלי ניקוד. איוב קרא // צילום: משה שי

התופעה של שיבוש מילה או שם של אדם ידוע עקב בורות או בלבול אופיינית למרבה הצער לישראלים רבים, גם מפני שהטקסט העברי אינו מנוקד. דוגמה מצמררת משהו שמענו ביום ראשון בתוכנית רדיו של גל"ץ, שבה הקדים המנחה שיר של ריקי גל, וסיפר לנו שהוא נכתב בידי תרצה אֶתֶר. מי יגלה עפר מעיניך, אבא אלתרמן.

לפעמים השיבוש חביב ואולי אפילו נאמר בהלצה. אבי נבון מזכיר את הסיפור הבא: "זוכר את תחילת סיפור הלוויינים? השם הראשון שהשתמשו היה 'ספוטניק'. כשהסתבר שזה 'שם פרטי' החלו לקרוא לגופים אלו 'ירח מלאכותי'. עד מהרה מצאה האקדמיה מילה עברית הולמת, 'לוויין', שחדרה במהירות לשימוש, בעיקר כאשר גם האמריקאים הצטרפו למירוץ. ערב אחד היינו בטבריה, בסוף 1957 או תחילת 58'. מישהו ראה בשמיים את נקודת האור שזזה לאיטה, בניגוד לכוכב שאינו זז. אנשים הצטרפו לתצפית: איפה? איפה? ומי שכבר ראה הסביר לאחרים איך לגלות ולראות את ה'ירח המלאכותי' בעל השם החדש 'לוויין'. עמד שם טָבֶּרְיָינִי מבוגר, דייג ותיק, וגם הוא התאמץ לראות אך לא הצליח. רבים ניסו לעזור לו ולכוון את מבטו, עד שלבסוף מצא, ראה, והתפעל ממראה עיניו: 'ואללה, לוויתן!'".

רק מתוק ייצא ממנה! עז // צילום: יהונתן שאול

שאלת השבוע

אפי שואל: מה ההבדל בן "אסדרה" ל"הסדרה"?

'הסדרה' היא מילה גנרית המתאימה למצבים שונים ביחסים עסקיים, מדיניים או משפטיים שבהם הצדדים מגיעים להסכמה, פתרון בעיה או קונפליקט, וקובעים כללי התנהגות בהמשך. 'אסדרה' היא מילה שחודשה על ידי האקדמיה ללשון ומשמעותה רֶגולָציה. היא הופיעה ב-2006 במילון הבנקאות של האקדמיה, ובהמשך במילון לענייני ביטוח. 

משחקים אותה צהובים? כנו עכשיו לאתר הזירה הלשונית

 • מרגיז: פייסבוק מסירה קליפים ישראליים

 • נסבל בקושי: שלוש מסקנות על "גומיגם"

 • לראשונה מזה 9 חודשים: עומר אדם בחוץ

 • הסלבס שכבר אורזים ל"הישרדות VIP"

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של "ישראל היום"

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו