כמו גדולה: אגם בוחבוט לא עוצרת

רחל ומאיר בוחבוט עומדים מהצד וצופים במאות הילדים שמריעים לבת שלהם, אגם, כשהיא עולה לבמה באולם סמולרש בתל אביב, בהשקת העונה החדשה של תוכנית הלהיט לילדים ולנוער בהנחייתה, "הבנים והבנות". פעם, הרעש מחריש האוזניים הזה של צעקות המעריצים הצעירים ששואגים "אגם, אגם" היה מפתיע ומרגש אותם. היום, טבעת ההערצה הספק־מחבקת ספק־חונקת סביב בתם היא כבר חלק בלתי נפרד מהחיים של משפחת בוחבוט מבאר שבע.

בשש השנים האחרונות, מאז זכתה בעונה השנייה של הריאליטי "בית ספר למוסיקה", הקריירה של בוחבוט (14 וחצי) מתפתחת לפי תוכנית אסטרטגית מתוכננת בקפידה. המעטפת המקצועית הצמודה שלה כוללת אמרגן (אמנון זנדני), מנהל מוזיקלי (משה פרץ, שהיה המנטור שלה בתוכנית), סוללת יחצנים שלא זזה ממנה (גם בראיון הזה), ובעיקר שני הורים מסורים, שמלווים אותה תמיד - בבמת בידור ביום העצמאות, במסיבת בת מצווה, או בצילומי קליפ שנוי במחלוקת לחודש הגאווה. 

רחל (46) אחראית לתיאומים, לשיחות הטלפון ולניהול היומן עמוס, והיא גם זו שמכבסת ומגהצת את הבגדים של רקדני המופע, ומיישרת לבתה הכוכבת את קו החצאית לפני שהיא עולה לבמה. מאיר (43) הוא הבעלים של סופרמרקט שכונתי, אבל כשבתו זקוקה לו - הלו"ז שלו נדחק הצידה. 

דווקא אחיה הגדול (והיחיד), רון, היה זה שרשם אותה בלי ידיעתם לאודישנים של הריאליטי ההוא. הם כלל לא היו מודעים לכישרון הגדול שמונח בין מיתרי הקול של בתם הקטנה. וגם היא, אגם, מודה שהיא לא הילדה הזו שרק רצתה לשיר. הכל קרה במקרה, אומרים הבוחבוטים, שמחלקים את החיים בבית ל"לפני" ו"אחרי" הזכייה.

כשאגם עולה על במת האולם היא חייכנית ואנרגטית, מוקפדת מכף רגל ועד ראש ומלאת ביטחון. וכמעט אי אפשר לזהות על הבמה את הילדה ההיא מ"בית ספר למוסיקה", או להתעלם מהשינוי הגדול שחל בה לאורך תהליך ההתבגרות שלה. כאילו כל הרכות של הילדות נשרה ממנה ומהלחיים התפוחות שהיוו את סימן ההיכר שלה, והיא הפכה לברבור ארוך צוואר, צחור שיניים ומחוטב לחיים.

שיערה אסוף לקוקו מתוח וגבוה, בדיוק כמו שהיתה אז, באודישן הראשון שלה לריאליטי ההוא, כשהיא שרה במרוקאית מדויקת את "יא מאמא", והותירה את השופטים שמוטי לסת. אז זו היתה אמא רחל שאספה לה את השיער, אבל היום, כאמור, הדברים מתנהלים אחרת, ומעצב שיער, מאפר וסטייליסט צמודים אליה בכל הופעה ציבורית. 

כשתסתיים ההשקה והמולת המעריצים תשקוט, כמו גם תחנוני ה"אפשר סלפי?" ועוד אחד, ועוד אחד, אגם והוריה יחזרו לבאר שבע ברכב המשפחתי, שמזמן הפך להיות ביתה הנייד. 

כל הציוד שיכול להקל את חייה של מי שנעה בדרכים שעות ארוכות בימים - ובעיקר בלילות - נמצא שם: כריות, שמיכות, גרביים, נעליים נוחות, קולבים עם בגדי ההופעה שמוכנים חודש מראש, מטענים, אוזניות ומברשות לשיער. כדי להרוויח עוד כמה דקות שינה, היא בדרך כלל מסירה את האיפור ועולה על פיג'מה עוד ברכב עצמו, ומשם מזנקת היישר למיטתה. 

• • •

שלושה ימים קודם לכן, אגם פותחת לי את דלת ביתה בבאר שבע, ואני פולטת לעברה, "וואו, את ממש גבוהה", לנוכח 174 הסנטימטרים המפתיעים שלה. היא קמה הבוקר ב־11, בדיוק סיימה לאכול קורנפלקס "דל שומן, כי חייבים". רק מחר תסתיים רשמית שנת הלימודים שלה, אבל "גם ככה לא לומדים כבר, זה בסדר, אז אני לא בבית הספר באישור המחנכת". 

"אמא מתקתקת הכל, אבל אני כן עוזרת ביום שישי עם הסלטים המרוקאיים". עם ההורים // צילום: יבגני זיביק

הבית מסודר ומוקפד עד אחרון הפרטים, ריחני ומטופח בדיוק כמו אגם והקריירה שלה. בכניסה תלויה ברכת הבית עם תמונתו של הרב יורם אברג'ל, שנפטר ב־2015. במטבח מונחת קופת צדקה עם דיוקן נוסף של הצדיק מנתיבות. "הוא היה הרב של אבא", מסבירה אגם. "הנה הוא פה בתמונה בברית של רון, אח שלי", היא מצביעה על צילום אחר, שלישי, "אבא לא היה זז בלי אישור שלו". 

"הוא הספיק להתעדכן בקריירה שלך, הרב, ולייעץ לאבא?" אני שואלת. "כן, כן בטח", היא עונה, וה"ברוך השם" שהיא תוסיף תמידית לתשובות שלה במהלך הראיון, כמו גם ברכת ה"מודה אני" שהיא נושאת כל בוקר, הם חלק מהבית שבו היא גדלה. בית שהחליט שבערב שבת אגם לא מופיעה ויהי מה.

אגם מובילה אותי לחדרה ומבקשת מטל, היחצנית הצמודה, לתת לה להתראיין לבד, כי "ככה יהיה לי יותר נוח", וטל מכבדת את מבוקשה. רק פעם אחת היא תבקש מטל להיכנס, כשאני אשאל אותה על סכומי הכסף שהיא מרוויחה, וטל תענה במקומה: "מאיר ורחל מנהלים את כל ענייני הכסף של אגם, היא מחוץ לתמונה בעניין הזה. בכל שאר הדברים היא מעורבת וקובעת ואומרת את דעתה".

אבל אגם, את יודעת כמה את מרוויחה לאירוע, נכון?

"לא, זה באמת לא מעניין אותי ואני סומכת על אבא ואמא. כשאני הולכת להופיע בערב, חשוב לי לתת את המקסימום ולעשות את זה הכי טוב, לשמח את כלת בת המצווה, לשמח את החתן והכלה. זה לא שאני אומרת לעצמי: 'וואי, עכשיו אני הולכת להרוויח סכום כזה וכזה. לא, ממש לא'. אם אני יוצאת לסרט עם חברות, אמא שלי נותנת לי כמה כסף שאני צריכה וקונה לי כל מה שאני צריכה".

החדר שלה הוא כבר לא החדר הוורדרד והילדותי שצולם ב"בית ספר למוסיקה". יש בו ארון בגדים גדול, שידת איפור מקצועית, על הדלת מגנטים מבת המצווה הפרטית שלה, ותמונות בשחור־לבן מצילומי אופנה ומהופעות עם משה פרץ. לשולחן כתיבה ומדפי ספרים אין זכר.

אז רגע, איפה את מכינה שיעורים?

"באוטו. אני בקושי נמצאת בבית, ותמיד צוחקת ואומרת שאני חיה בתל אביב אבל לנה בבאר שבע, ולומדת בדרכים. יותר קל לי ללמוד דרך מסך הטלפון מאשר להיסחב עם דפים ומחברות, זה מעייף אותי. אז אני מצלמת מהמחברות שלי ומשננת בנסיעות, ככה התרגלתי ללמוד. למזלי יש לי זיכרון טוב, ותכלס, אם אני באה לבית ספר ואני מקשיבה למורה לפני מבחן, אני עושה אותו כמו גדולה".

אז למה בעצם את מתנגדת למעבר אפשרי לתל אביב, ששמעתי את הורייך מדברים עליו? 

"כי ברור לי שאם זה יקרה, אני לא אוכל לשמור על קשר עם החברות הטובות שלי. העומס עלי מטורף, והמרחק ירחיק בינינו, אני יודעת. אנחנו חבורה של שש בנות, רובנו ביחד מגיל אפס, והן יודעות עלי הכל. אני סומכת עליהן, והשגרה איתן שומרת לי על הבאלאנס בחיים. החזרה הזאת בכל לילה לבאר שבע מזכירה לי מי אני ומה אני, ומשאירה אותי עם רגליים על הקרקע. אני מעדיפה לחכות עם המעבר לגיל 18".

התעודה שתקבלי מחר תהיה טובה?

"כן, בטח. היא תהיה טובה, אבל לא מצוינת, וזה רק בגלל העובדה שאני נערה עובדת. כל צוות בית הספר בא לקראתי. במהלך השנה המחנכת שלי קיבלה את הלו"ז שלי מדי חודש, וככה נקבעו לי מועדי ב', והיא היתה מעודכנת גם על אילוצים שהיו לי. זה לא שמעניקים לי יחס מיוחד, אבל מאוד מתחשבים בי. אני באה ולומדת כמו כולם, נבחנת ומגישה עבודות. אני גם קמה כל בוקר לבית הספר, אין סיכוי שאני מוותרת. לימודים בשבילי הם לפני הכל, וחשוב לי גם לסיים אותם כמו שצריך. אחר כך אלוהים כבר גדול".

זה נשמע כאילו ההורים חופרים לך על "לימודים הם לפני הכל".

"ממש לא, זה לגמרי בא ממני. בעידן של היום, עם כל הרשתות החברתיות, קל מאוד להתבלבל, בטח בעולם שאני נמצאת בו. אני שומרת על עצמי ואני מכוונת מטרה. אני עולה לכיתה י', ובשנה הבאה אגביר את הלימודים במקצועות ביולוגיה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה". 

"למדתי ממנו כל כך הרבה, אני עולה לבמה ופשוט מעתיקה את כל מה שהוא עושה". עם משה פרץ // צילום: קוקו

את מופיעה לפעמים בשלושה אירועים בערב אחד, איך את קמה למחרת לבית הספר? 

"אני חוזרת תמיד מהופעות בסביבות 12 בלילה, וכבר התרגלתי לשגרה הזו. לא תמיד כיף לי לקום מוקדם אחרי צילומים או הופעה, אבל אין מה לעשות. האמת היא שיותר קל לי להתעורר בבוקר אחרי הופעות, כי האדרנלין עדיין מסתובב לי בגוף. אם אני אלך לישון בעשר, אני אקום יותר עייפה".

מה קורה בבית הספר אחרי שאת משחררת שיר חדש? מתלהבים, מפרגנים?

"בבית הספר רגילים אלי לגמרי, גם בכללי, בבאר שבע לא מתרגשים ממני. אני יכולה ללכת לקניון פה בשקט, בלי שיקפצו עלי ילדים. זה לא מה שקורה בתל אביב. מה שכן, בכל פעם שיוצא לי סינגל חדש, הוא הופך להיות הצלצול של בית הספר. ולא שאני אוהבת את זה, זה מביך אותי לגמרי. תמיד לקראת סופי השיעור, החברים מהכיתה מבקשים ממני, 'נו תשירי אגם, שייגמר כבר השיעור'". 

יש לך היום בערב הופעה, נכון?

"כן, אבל אין לי מושג איפה. אני קמה כל בוקר ואמא מעדכנת אותי לגבי מה שקורה היום מבחינת הופעות. אם זה צילומים וראיונות, אני יודעת לפני כמובן. אבל אני כן יודעת שתהיה הופעה מלאה".

תסבירי "הופעה מלאה".

"זה אומר הופעה של חצי שעה, שאני שרה במהלכה את השירים שלי, אבל גם את 'דספסיטו' בספרדית למשל, וקאברים באנגלית, ואיתי מופיעים ארבעה רקדנים ורקדניות, ודי.ג'יי, וגיטריסט. זה מה שקורה על הבמה. אחר כך זה עוד שעה וחצי של סלפי וסרטונים עם כל מי שרק מבקש".

לא מעייף הסיפור הזה של ההתגודדות סביבך אחרי כל הופעה?

"מה פתאום? האמת היא שרק בא לי שייגשו אלי ויחבקו אותי, זה חלק מכל העניין של מה שאני עושה. ואני תמיד זוכרת איך אני הייתי הילדה הקטנה שהעריצה את משה פרץ, וכל מה שרציתי זה שתהיה לי תמונה איתו. אסור לי לשכוח את זה לרגע. אם ניגשים אלי לפני הופעה זה קצת בעייתי, כי אני צריכה את השקט שלי עם עצמי, אבל אחרי ההופעה ניגשים גם ילדים וגם מבוגרים שאומרים לי, 'את חייבת לעשות סרטון לבת שלי, היא תהרוג אותי אם אחזור בלי סרטון'".

ואת חייבת?

"אני חייבת. זה חלק מהמקצוע שלי ואני מבינה את זה ומקבלת את זה. אני מכבדת את הקהל שלי מאוד, כל עוד הוא מכבד אותי ולא עובר את הגבול".

ועוברים את הגבול?

"לצערי לפעמים כן. אני לא מופיעה במועדונים, אבל אני כן מופיעה בשמחות, ואין לי שליטה על הקהל שמגיע לאירועים, ועל כמות האלכוהול שהם שותים. אז קורה שיש מבוגרים ששותים יותר מדי ומשתכרים, ומבקשים ממני לבוא לרקוד איתם וכל מיני כאלה. את מבינה למה אבא לא זז ממני? בשבוע שעבר משכו אותי מהחגורה של השמלה והיא נקרעה. הרבה פעמים מושכים אותי בבגדים, זה לא נעים בכלל, וגם יש כאלה שצובטים אותי, וזה ממש כואב. מי שמתנהג אלי ככה, אני לא אצטלם איתו או איתה, ואני גם מתעקשת להבהיר למבוגרים שמרשים לעצמם לעקוף את הילדים שעומדים בתור ש'סליחה, קודם הילדים, אתם יכולים לחכות'. אני לגמרי קשוחה בעניין הזה".

• • •

אם אתם לא מכירים את השירים של בוחבוט, אתם כנראה לא בגיל הנכון. 

כל שיר חדש שהיא משחררת לרשת צובר מיליוני צפיות ביוטיוב בתוך יממות ספורות. הקליפ לשיר "כמו בריו" צבר יותר מ־32 מיליון צפיות, והוכרז כקליפ השני הנצפה ביותר בישראל. הלהיט "ארטיק מסטיק" הגיע ל־15 מיליון, וכך גם "לוקה", שהקליטה למצעד הגאווה.

בתוכנית "הבנים והבנות". "קמתי כל יום לצילומים בארבע לפנות בוקר" // צילום: עומר רביבי

היא שרה פופ שמושפע ממוזיקה ים־תיכונית ולטינית, ומבחינתה השילוב הזה הוא "הכי כיף שאפשר לשיר". בשנה שעברה שיתפה פעולה עם נועה קירל בקמפיין לחברת תקשורת, כששתיהן שרות יחד גרסת כיסוי לשיר "הדודה והדוד". השיר הפך לסרטון הנצפה ביותר ביוטיוב בארץ בשנת 2017.

בעוד שהופעותיה של קירל נחשבות פרובוקטיביות, אגם ממעטת ללבוש חולצות בטן, ונחשבת בתעשייה ל"ילדה הצנועה מבאר שבע". אבל גם היא מבינה למה ההשוואה למתחרה הגדולה שלה על הקהל הצעיר היא בלתי נמנעת. "זה ברור שישוו אותי לזמרת שהיא בת עשרה ופונה לנוער", בוחבוט מדקלמת במיומנות, "אבל אנחנו שונות כל כך. הדרך שאנחנו עושות, המוזיקה שאנחנו אוהבות, הנראות שלנו על הבמה, הכל שונה. היא מקסימה ומוכשרת ואני מתה עליה. הכרנו בפרסומת ומאוד התחברנו. אנחנו בקשר, כיף לי שהכרתי אותה".

מלבד הנחיית "הבנים והבנות" (העונה החדשה תעלה ב־1 ביולי בפרטנר TV), חופשת הקיץ של אגם הולכת להיות מאוד עמוסה. היא תדבב את הדמות הראשית בסרט המצויר "הנסיכה הגנובה", תחמם את ההרכב המוזיקלי הבריטי "Clean Bandit" שמגיע להופעה בראשון לציון, תשתתף בתערוכה של כוכבות רשת ונוער שמבקשת לצאת נגד בריונות בבית הספר, ותתחיל את החזרות למחזמר "שובם של המכבים". 

אגב, זו תהיה הפעם הראשונה שבה תשתתף במחזמר בחנוכה - באישור מיוחד של משרד התמ"ת. עד היום לא הופיעה בפסטיגל, למשל, כי "משרד התמ"ת לא אישר לי בגלל כמות החזרות שנופלות על המון ימי לימודים. אבל אני עוד אעשה פסטיגל, ואגשים חלום ילדות, הכל טוב והכל מחכה לי".

איך יש לך זמן לעשות דברים שבנות עושות בחופש הגדול, כמו להתאהב, למשל? 

"אם היית מראיינת אותי לפי שנתיים הייתי עונה לך שאני לא רוצה חבר כרגע, שמה פתאום, ואין סיכוי. היום השתנו הדברים. אני יודעת שזה לא פשוט למצוא כרגע אהבה בכל סדר היום המטורף שלי, ושכשזה יבוא, זה יבוא, הכל טוב. רק בבקשה, שיהיה יותר גבוה ממני.

"אני רגילה לא לעשות דברים שילדים בגילי עושים, רגילה לפספס את הבילויים האלה, רגילה שתמיד ביום השני של הטיול השנתי אמא ואבא ייקחו אותי להופעה, ואני אעבור מהקצה הזה של לינת שטח באוהל לקצה שני של איפור וזרקורים של במה ולא אסיים טיול שנתי עם כולם. ככה זה כבר שנים. 

"בוודאי שהפסדתי ואני מפסידה דברים מהילדות שלי, אבל תמיד האטיטיוד שלי לחיים היה יותר בוגר מבני גילי ואני בוחרת לראות דווקא את מה שאני מרוויחה. את הבמות שעליתי עליהן עם משה פרץ - שאירח אותי בקיסריה בגיל 10, את 12 אלף האנשים שמחאו לי כפיים בהיכל הספורט ביד אליהו כששרנו את הדואט שלנו 'ילדה קטנה' - או את הפילהרמונית עם מתי כספי. אני מודה על כל אלה ומרגישה מורווחת, לא מופסדת.

"ובכלל, אני לא כל כך מסתדרת עם זמן פנוי, זו האמת. אני חייבת אקשן, חייבת לעשות, להיות עסוקה כל הזמן, אחרת משעמם לי. אתמול למשל היו לי הקלטות של הדיבוב מ־12:00 עד 15:00, חזרתי הביתה והיה לי משעמם. לא עשיתי כלום. 

"אני לא פוחדת מעבודה קשה, רק תנו לי לעבוד קשה, תנו לי להקליט, להצטלם, לשיר ועכשיו אני מתנסה גם בהנחיה, והדיבוב זה לגמרי לשחק. אני מרגישה בת מזל שאני מתנסה בכל מה שמביא איתו המקצוע שלי, שהוא מבחינתי זמרת, קודם כל זמרת, ומקווה שאני עושה את זה כמו שצריך.

"בצילומי התוכנית החדשה קמתי כל יום בארבע לפנות בוקר, כי הייתי צריכה להיות בסט מוקדם, היה לי לו"ז קשוח. ישנתי במלון בתל אביב עם אבא ואמא, לא היה סיכוי שנעמוד בנסיעות מבאר שבע ואליה, ורק חיכיתי ליום המחרת, חיכיתי להתעורר ולהגיע כבר לסט.

"אני חייבת לעשות משהו, לא יכולה לשבת סתם ככה. בשישי־שבת אני נחה סתם ככה. משלימה חוסרים של סדרות טלוויזיה שאני אוהבת כמו 'שלטון הצללים' ו'בשבילה גיבורים עפים'. נינט משחקת שם מדהים, ואני ממש רואה את עצמי גם משחקת בסדרה. אני לוקחת שיעורי משחק באופן פרטי ומתכוננת גם לשלב הזה של הקריירה שלי".

מה עם לקרוא ספר?

"אין לי סבלנות לקרוא, איבדתי אותה. הייתי רוצה לחזור לקרוא ספרים כמו פעם, אבל אין לי זמן, ואם אני כבר מתחילה לקרוא, המחשבות משתלטות עלי, והפייסבוק, והאינסטגרם. אני עושה לייק לכל תגובה שמפרגנים לי, גם אם זה ללחוץ אלפי פעמים. חשוב לי שמי שמפרגן יראה שאני רואה אותו".

ומה עם מי שלא מפרגן?

"אני קוראת להם 'גיבורי מקלדת'. זה אותם אלה שיעליבו אותי בתגובות ובטוקבקים, אבל ייגשו אלי בסוף הופעה להצטלם ויגידו שהם מעריצים אותי".

מה כותבים לך בטוקבקים המעליבים?

"היו תגובות לא יפות על כל העניין הזה שהשתתפתי במצעד הגאווה בתל אביב, ושהקלטתי את השיר 'לוקה' למצעד. אני יודעת שאני הילדה הכי צעירה שהופיעה אי פעם על במת המצעד, ואותי זה מרגש. 

"כל צוות הביוטי שלי - אדם המאפר ועידן מעצב השיער ורנה הסטייליסט - כולם גייז. אז אף פעם לא באמת ייחסתי חשיבות לנטייה המינית, לא מתוך אדישות לנושא, אלא בקטע טוב. אני חושבת שצריך להתייחס לכל בן אדם באופן שווה, וזה לא צריך להיות מעניין עם הוא ישן בלילה ואת מי הוא בוחר לאהוב, כאילו, מה אכפת? שיאהב את מי שהוא יאהב. גבר, אישה, מה זה משנה. 

"חבל לי שאין עדיין שוויון זכויות לקהילה הלהט"בית, אבל אני מרגישה שיש שינוי בדור שלי בכל מה שקשור לנטייה מינית, וכבר לא עושים מזה עניין. בהרבה סדרות נוער יש היום דמויות של הומואים ולסביות, והתגאיתי להופיע על הבמה הזו".

בוחבוט (מימין) בימי "בית ספר למוסיקה". "ניגשתי לאמא שלי ואמרתי לה שאני רוצה להתחיל דיאטה, זה בא ממני" // צילום: מאיה באומל בירגר

היו מעירים לך גם על המשקל לפני המהפך שעברת בשנתיים האחרונות?

"כן, בטח, הערות מרושעות ופוגעות. ואני הייתי ילדה קטנה שקוראת את זה ונעלבת. היום זה כבר לא נוגע בי, אבל בהתחלה זה היה מאוד קשה. אני מודה שהטוקבקים המרושעים האלו הביאו אותי להחלטה להיכנס למשטר של תזונה נכונה ואימונים. הם - וגם גיל ההתבגרות שאני בעצמי חוויתי.

"אף פעם לא היתה לי בעיה עם איך שאני נראית, אבל כמו כל הנערות המתבגרות, התחלתי להסתכל במראה ואני - ואני מדברת רק בשם עצמי - לא אהבתי את הבטן שראיתי, ופתאום הג'ינס לא נסגר עלי. תראי אותי במגנטים על הדלת מהבת־מצווה - אני שמנמנה שם, אין איך לתאר את זה אחרת. 

"אז ניגשתי לאמא שלי, ואמרתי לה שאני רוצה להתחיל דיאטה, זה בא ממני. אני לא מעודדת רזון, ואני חושבת שכל אחת צריכה לעשות מה שטוב לה, והכי חשוב שהיא תהיה שלמה עם הגוף שלה, ושאף אחד לא יגיד לה מה היא צריכה לאכול ואיך היא צריכה להיראות".

כמו שמתנהלת נטע ברזילי?

"בדיוק. עוד לא פגשתי אותה, אבל היא כזו מדהימה בכל מה שהיא עושה. היא מהפנטת, מיוחדת ועושה מה שבא לה, ומתלבשת איך שבא לה, ואני כל כך אוהבת את הדרך הזו שהיא הולכת בה, לא שמה על אף אחד והולכת עם האמת שלה, לא מתייחסת למה שאומרים לה. זה כל כך נכון בעיניי".

ובכל זאת, את לא עמדת בביקורות על איך שאת נראית.

"נכון, אבל לי לא היה נוח עם עצמי, אני זו שלא הייתי שלמה עם עצמי. נטע שלמה עם עצמה וזה עושה את כל ההבדל. וגם השינוי שעשיתי תפס אותי בגיל ההתבגרות, שזו תקופת מעבר לא פשוטה. נטע מבוגרת ממני בכמה שנים, שהן קריטיות לעיצוב האישיות שלך. 

"מהפנטת". נטע ברזילי // צילום: חיים צח / לע"מ

"היום אני מבינה שהתעשייה הזו שאני נמצאת בה בוחנת אותי כל הזמן תחת זכוכית מגדלת ולכולם יש מה להגיד. אני מאוד אוהבת את השינוי הזה שאני עוברת, ועדיין, אם בא לי לשתות עכשיו פטל, אני אשתה מיץ פטל. אמא, את יכולה להביא לי מיץ פטל?"

את קשורה לאמא, נכון?

"כן, מאוד. אני מרגישה שאמא מקדישה את חייה לקריירה שלי והיא שם בשבילי תמיד". 

ואת עוזרת לה בבית?

"כמו שאת רואה, אמא מתקתקת הכל, אבל אני כן עוזרת ביום שישי עם הסלטים המרוקאיים, ואה, אני עושה גם שואב. יש לנו שואב אלחוטי, ואם יש לי זמן אני איתו, הוא מרגיע אותי". 

אז אתן לא רבות בכלל?

"ברור שאנחנו רבות, אבל על דברים סתמיים כאלה, של אמא ובת מתבגרת. לפעמים אני קמה הפוכה ואז קצת צועקת. אמא כבר יודעת שבין שמונה לעשר בבוקר, עדיף לא לפנות אלי. צריך לתת לי להתאושש ואז אפשר להתחיל את היום".

מסקרן אותי מה יש לך בפלייליסט, מה אגם בוחבוט שומעת.

"וואי יש לי הכל מהכל פה. אני שומעת שאקירה, אריאנה גרנדה, חייבת לראות הופעה שלה, ביונסה, שלמה ארצי, קולדפליי, עומר אדם, עברי לידר, סטטיק ובן־אל".

משה פרץ?

"ברור משה פרץ. הוא המנהל האמנותי שלי שהביא אותי לבמות הכי גדולות, אבל הוא הכל. אבא, אח, חבר, אנחנו כל הזמן בווטסאפ בהודעות ומשה מעורב בהכל, מאשר כל תמונה שלי שאמורה להתפרסם, גם את הצילומים לכתבה הזו הוא יראה ויאשר. 

"למדתי ממנו כל כך הרבה, אני עולה על במה ופשוט מעתיקה את כל מה שהוא עושה. את הסלסולים, את השיחות שלו עם הקהל. היום אני מישהי אחרת כשאני על במה. כשהייתי יותר קטנה, הייתי רק שרה, פחות מתקשרת בדיבורים עם הקהל. היום למדתי איך לתקשר עם הקהל, לנהל איתו דיאלוג, להפנות אליו את המיקרופון כדי שישיר איתי, למדתי הכל ממשה".

אבל רגע, אין לך אגם בוחבוט בפלייליסט?

"נראה לך? מה פתאום, אני לא בפלייליסט של עצמי. זה מביך אותי להקשיב לעצמי שרה. אני לא מאזינה לעצמי, ממש לא". 

hagitr@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו