מספר נערים ניצולים מהאסון הגיעו היום (שני) יחד עם הוריהם לנחל צפית. במשך כשלוש שעות הם עברו את המסלול הקשה והמפרך שעברו תלמידי המכינה ביום האסון של ערוץ נחל צפית, מתחילתו ועד למקום בו אירע האסון.
״הטיול במחלקה צפית עם החבר'ה שלי מהמכינה היה מדהים וחלום של טיול. השאלה, לאור התוצאה הטראגית, אם הטיול המדהים היה שווה את הסיכון״. כך אמרה גיל לירון, מגבעת עדה, אחת הניצולות באסון נחל צפית, בסוף חודש אפריל האחרון, בו נהרגו תשע נערות ונער.
במקום האסון, בן נתלה שלט המציין את האירוע התכנסו הנערים וההורים כדי לומר מספר דברים. רווית לירון, אמה של גיל אמרה בטקס האזכרה הפרטי: ״באנו לכאן היום לראות את המקום בו ניצלו חייך, ובו קיפחו את חייהם עשרה מחבריי. באנו לכאן כדי לחבק אותך ולחוות איתך את מה שעברת ולהודות שאת כאן איתנו, באנו לכאן לשמו את סיפור הגבורה שלך, ולראות למה חזרת נערה אחרת מהטיול הנורא, כי חווית את המוות. נחל צפית יישאר בלבנו לנצח, בו נהרגו כשרה פרחים״, אמרה רווית.
בתום דבריה, אחד ההורים קרא ״אל מלא רחמים״, במהלכו חלק מהניצולים דמעו. לאחר הדברים נקראו הניצולים להדליק נרות נשמה לזכרם של עשרת הרוגי האסון.
אחד הנערים אמר: ״לעולם לא אשכח את החוויה הקשה שעברנו בטיול הזה. עשרה מחברינו נהרגו, והיום בחכמה שבדיעבד אני לא בטוח שהאחראים לטיול עשו בחכמה שהביאו אותנו לטייל במקום הפראי והמדהים הזה, למרות שידעו על הסכנות, לאור האזהרות שקיבלו. עצוב לי להיות פה, ולחוות שוב את מסלול המוות הזה, אבל עשיתי את זה בשביל הנפש ובשביל זכרם של עשרה מחבריי. לעולם לא אשכח אותם, כי הייתי איתם בגיא המוות הזה, וחיי ניצלו והם נקטפו כל כך צעירים ויפים״, אמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
