גונן שגב: פרופיל של אישיות מסובכת

שר האנרגיה לשעבר גונן שגב, שהואשם בריגול, החל את דרכו כדמות מבטיחה: חייל ביחידה קרבית שהתקדם והפך לרופא ובהמשך פרש לפוליטיקה - נראה כמו אישיות ישראלית ראויה שעלייתה בסולם המשרות הבכירות במדינה אינה מוטלת בספק. אלא שזמן קצר לאחר השבעתו לכנסת התברר כי שגב אינו עונה לקריטריונים האלה, והדרך לעולם הפשע היתה קצרה מכפי שניתן היה לדמיין.

גונן שגב, בן למשפחה שורשית, נולד בישראל ושירת בצה"ל בשנות ה-70. הוא החל בקורס טייס ולאחר מכן עבר ליחידה קרבית. השירות ליווה אותו גם שנים רבות לאחר שחרורו, וכלל את שילובו ביחידה שכונתה 'אלפיניסטים', שתפקידה היה לפעול בתנאי שטח קשים. את שירותו הצבאי סיים בדרגת סרן.

בסוף שנות ה-80 סיים שגב את לימודיו בפקולטה לרפואה בבאר-שבע והפך לרופא. כשהיה בן 35 הוא עזב את עולם הרפואה ופנה לפוליטיקה. הוא כיהן כחבר הכנסת ה-13 בתחילה מטעם סיעת צומת, ולאחר מכן מטעם סיעת ייעוד. 

אישיותו הבעייתית של שגב נחשפה לציבור לראשונה ב-1994, בעת שפרש ממפלגת צומת. שגב, שלא היה מוכר לציבור, נבחר בזכות הפופולריות של חברו לסיעה והרמטכ"ל לשעבר, רפאל איתן. איתן, בעל עמדות ימין מובהקות, היה שכן של שגב במושב תל עדשים. ואולם, שנתיים לאחר שהפך לחבר כנסת, נטש שגב את מפלגתו של איתן והתמנה לשר בממשלת יצחק רבין. 

העריקה של שגב מהאופוזיציה הימנית לקואליציית השמאל אפשרה לרבין להעביר בכנסת את הסכם אוסלו ב', אף כי היה ברור ששגב גנב את קולות המצביעים.

עד 1996 כיהן שגב בממשלות רבין ופרס כשר האנרגיה. עם סיום הפרק הפוליטי של חייו, במהלך שגרר ביקורת ציבורית רבה הוא דילג לתפקיד בתחום האנרגיה, במסגרת קבוצת כי"ל ששלטה אז בבתי הזיקוק.

"רצה לחסות תחת כנפי החסינות הדיפלומטית כדי לקדם את ענייניו הפליליים"

בשנת 2003 ביצע שגב את המהלך שהפך לחלוטין את תדמיתו.

בכתב אישום שהוגש נגדו סביב עסקת סמים, נטען כי בשנת 2004 קיים שגב קשר עם שניים אחרים, דודו, משה ורנר ז"ל, ואריאל פרידמן. במסגרת הקשר עם השניים הוא שהה שגב במלון הילטון בשדה התעופה בעיר סכיפהול שבהולנד, ובמהלך שהייתו במלון הביא אליו ורנר כ-32,000 כדורי MDMA (אקסטזי), כשהם מוסתרים בתוך אריזות שונות: שקיות, קופסאות וגלילים של סוכריות השוקולד m&m. 

שגב, שזמם לייבא את הסמים ארצה, הסתיר את הסמים בתיקו ויצא לשדה התעופה במטרה להגיע לישראל. בהגיעו לשער היציאה הוא זוהה על ידי אחד השוטרים בנמל התעופה, בשל עימות קודם בינו לבינם. בתגובה לזיהוי פנה שגב ל"Locker" המצוי בשטח השדה, ואשר שכר באותו זמן. 

שגב הוציא אריזות שונות של ממתקים שהיו בתא ה"לוקר", ושם במקומם את הסמים. מאוחר יותר נפתח התא בידי רשויות שדה התעופה בהולנד והסמים נמצאו ונתפסו. 

במהלך שגרר ביקורת ציבורית רבה הוא דילג לתפקיד בתחום האנרגיה. שגב בבית המשפט ב-2006 // צילום ארכיון: פלאש 90

לצורך הברחת הסמים ארצה זייף שגב דרכון דיפלומטי שהחזיק ברשותו. במקור, תוקפו של הדרכון הדיפלומטי פג כשנה לאחר סיום כהונתו כשר, ב-17.6.97. שגב זייף את תוקף הדרכון ו"האריך" אותו עד לשנת 2006, ועשה בו שימוש כאשר אנשי הרשויות בשדה התעופה בסכיפהול ביקשו לערוך עליו חיפוש. 

תוך שהוא מתחזה לדיפלומט, הצליח שגב למנוע מספר חיפושים. כתב האישום שהוגש נגדו לאחר מכן ייחס לו עבירות של ניסיון לייבא סמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות וכן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

במסגרת עסקת טיעון שעליה חתם, הודה השר לשעבר בעבירות שונות, ביניהן הניסיון לייבא לישראל 32,000 כדורי אקסטזי, זיוף הדרכון הדיפלומטי והשימוש בו בשתי הזדמנויות שונות. ב-2005 נגזרו עליו חמש שנות מאסר בפועל ושנתיים נוספות על תנאי. כמו כן נגזר עליו קנס של 27 אלף וחצי דולר, שיחולטו לטובת הקרן למלחמה בסמים. 

דודו של שגב, משה ורנר, שכאמור נעצר יחד אתו במסגרת הפרשה, שלח יד בנפשו בתקופת המעצר. בד בבד, רישיונו הרפואי של שגב נשלל לצמיתות בשל ההרשעה בפלילים.

שגב הגיש ערעור לבית משפט העליון אבל ערעורו נדחה. בהחלטתם ציינו שופטי העליון בין היתר כי עובדת היותו רופא לשעבר, וכן העובדה שבהיותו חבר כנסת הוא פעל נגד השימוש בסמים, אינן נזקפות לזכותו. "כל הבהרה באשר למוסר הכפול, הגלום בהשוואה בין הערכים בהם דגל לכאורה, לבין מעשיו בפועל – מיותרת", נאמר. "דבריו של המערער מצביעים על מודעותו לנזק שיגרם, במיוחד לבני נוער, כתוצאה מהחדרת הסם לישראל וממילא השימוש בו. לרוע המזל – לא היה בכך כדי להרתיעו". 

השופטים לא חסכו גם ביקורת בנוגע לזיוף הדרכון: "עצם השימוש בדרכון הדיפלומטי מצביע על כך ששגב, בכוונת מכוון, רצה לחסות תחת כנפיה של החסינות הדיפלומטית כדי לקדם את ענייניו הפליליים, ותהא התוצאה למדינת ישראל אשר תהא". עוד הם ציינו כי "השימוש שעשה בפועל בדרכון הוא ציני וחסר מעצורים... אין צורך בדמיון רב כדי להבין את הנזק שנגרם לשמה הטוב של מדינת ישראל".

עבירות נוספות מהונג קונג

כתב אישום נוסף נגד שגב הוגש ביוני 2004, וייחס לו עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, והונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות. בכתב האישום נטען כי בעת ששהה בחו"ל, בין היתר בהונג-קונג, היה ברשותו כרטיס 'מאסטרקארד פלטינה' ישראלי, שבו ביצע פעולות חיוב שונות. על פי האישום, שגב פנה טלפונית לחברת ישראכרט והתלונן בכזב ובכוונה להונות, כי הכרטיס אבד לו או נגנב ממנו, וביקש לבטלו. 

כשחזר לארץ, ובעקבות בקשת חברת האשראי, חזר שגב בכתב על פרטי התלונה וטען כי שכויס לאחר שביצע משיכת מזומנים בבנק בהונג-קונג. הוא אף חתם על הצהרה כי לא הוא היה זה שביצע את המשיכות בכרטיס לאחר המועד שבו טען שכויס. אלא שבכתב האישום נטען כי ההצהרה הזו הייתה שקרית ומטרתה היתה להונות את חברת האשראי. 

התביעה טענה כי לאחר מועד זה, שגב ביצע בהונג-קונג שש משיכות מזומנים בסך כולל השווה ל-20,387 ש"ח, זאת על אף שטען שלא הוא היה האחראי להן. עוד נכתב בכתב האישום כי "הנאשם ביצע את המעשים שלעיל בנסיבות מחמירות, וזאת לאור מעמדו המיוחד כשר לשעבר בממשלת ישראל, מעמד שהקנה לו אמינות בפני עובדי חברת ישראכרט". בית המשפט גזר עליו חצי שנת מאסר על תנאי, וקנס בסך חמישים אלף שקלים. 

במהלך המהלכים המשפטיים נגדו, היה שגב עצור במתקן של השב"כ. שנתיים לאחר שנאסר בשל עבירות הסמים, בחודש יוני 2007, הוא שוחרר מבית הכלא בעקבות החלטה של ועדת השחרורים לנכות שליש ממאסרו.

קשרים עם ארגונים עויינים - וסכנת חטיפה

מלבד הפרשיות הפליליות גרידא, הסתבך שגב בתחום נוסף, שככל הנראה קשור לפרשת הריגול הנוכחית. בסוף שנות ה-90 סומן השר לשעבר כמבוקש על ידי קייס עובייד מטייבה, שהחל כבר אז לקשור קשרים עם ארגון חיזבאללה.

עובייד ראה את שגב כיעד יקר ערך, הן בשל עברו כשר בממשלת ישראל, והן משום שהוא ומפעיליו סברו שהוא יוצא יחידה מובחרת בצה"ל, ולכן משמש מטרה יוקרתית במיוחד. עובייד החל בניסיונות לקשור קשרים עסקיים חוקיים עם שגב דרך צד שלישי, וב-99' אף ביקר במשרדו והשתתף בפגישה עמו. 

אחרי הפגישה המשותפת של השניים, דיווח עובייד למפעיליו בחיזבאללה על הקשר שהצליח ליצור עם האישיות הישראלית, ובאמצעות צד שלישי החל עובייד לגלגל עסקים עם שגב – באירופה, בסין, ולעתים אף במפרץ הפרסי. שגב מעולם לא שיער לעצמו כי מאחורי העסקים ניצב איש חיזבאללה.

מדובר היה אז בעסקאות חוקיות, המסתכמות במאות אלפי דולרים. כך רכשו הגורמים בחיזבאללה את אמונו של שגב. גם אחרי שאלחנן טננבוים נלקח בשבי, המשיך עובייד במאמצים מול שגב, אלא שבניגוד לטננבוים שהיה צריך את הכסף והתפתה בקלות לצאת לאירופה ומשם לעסקה בדובאי, שגב היה זהיר יותר. עם זאת, בדיעבד התגלה שב-2002 הזהירו אותו כוחות הביטחון מפני חטיפה, וכי הוא כלל לא ידע על כך שניהל מגעים עקיפים עם החיזבאללה.

אמש התברר כי הרופא שהפך לפוליטיקאי ואז נכנס לעולם הפשע, שלח ידו גם בריגול. הפרסומים על טענתו שניסה לסייע למדינה מוכחשים כעת על ידי אנשיו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו