כשהייתי בשירות סדיר לא היה מאוד מצוי למצוא כיפה על ראש של מ"פ ומעלה. מפקד הפלוגה שלי בטירונות היה בוגר ישיבה תיכונית מפורסמת, אך הסתובב ללא כיפה, מפקד הכיתה היה בוגר ישיבה תיכונית וגר ביישוב דתי, אך לא היה דתי באורחות חייו, וקצינים דתיים הגיעו בעיקר מהקיבוץ הדתי.
במבדקים לסיירת מטכ"ל גיליתי שבן שכונתי, מרדכי וגנברג, לימים חבר הכנסת מוטי יוגב הוא מפקד מחלקה, כשבאותה העת הייתה זו ממש אטרקציה. לבוגרים רבים של בוגרי מוסדות הציונות הדתית, הכיפה הפריעה, ובמקרים רבים מי שרצה להמשיך לדרגות פיקוד וקצונה, הכיפה קטנה או נשרה לגמרי.
כיום כידוע התמונה שונה בתכלית. בני ישיבות רבים משתלבים בקצונה בצה"ל ומתגאים מאוד בכיפה שמתנוססת על ראשם. יחידות מובחרות בצה"ל גדושות בחיילים שכיפה סרוגה מעטרת ראשם וכמובן גם המפקדים. בני, בוגר ישיבה, משרת היום כקצין ביחידה מובחרת בגולני, וגם מפקדו הוא בוגר ישיבה, לצד מפקדים סרוגים נוספים. גם על ראשו של מפקד החטיבה יושבת לה בגאון הכיפה סרוגה.
בניגוד לעובדה זו, מי שמעיין בנתונים מגלה משהו משונה מבחינה סטטיסטית. כיצד קורה ש-40 אחוזים ממסיימי בה"ד 1 הם חובשי כיפה, 50 אחוזים מהמח"טים בחיל הרגלים הם חובשי כיפות ולעומת זאת אין ואף מפקד אחד בעל כיפה באוגדות המרחביות וכך גם בקרב האלופים? מה קורה לקצינים חובשי הכיפה לאחר תפקידי מפקדי החטיבות. איך כולם מתמוססים בדרך?
בכנס שקיימנו לאחרונה לזכרו של אורי אליצור, הוצג סקר של חברת "מסקר" שנערך בקרב מדגם מייצג של 500 "ציונים דתיים" שבו נשאלו האם לדעתם ישנו ניסיון מכוון מצד גורמים שונים בצה"ל להצר את השפעת הדתיים והימצאותם בצבא. קרוב ל-80 אחוזים מהגברים הנשאלים ציינו שעל פי תחושתם ישנה מגמה מכוונת להצר השפעתם של הדתיים בצה"ל.
אין ספק שיש צורך בעיני באנשי אמונה בקרב הקצונה הבכירה. צורם באזני השחצנות של הביטחון בעוצמתו וכוחו של צה"ל ובטכנולוגיות המדהימות והחדישות והעוצמתיות שפיתחנו ורכשנו. אני שומע את שר הביטחון ושרים אחרים לצד קצינים בכירים מדברים בסגנון יהיר, וכל העת חסר לי אזכור שם ה' והביטחון בצור ישראל וגואלו, ולא רק הגאווה הצברית המוגזמת בהישגנו העצומים בשדה הקרב ובהגנה על העם והמולדת.
התרגשתי מפקודת היום שהוציא מח"ט וינטר לחייליו לפני שיצאו לקרב ב"צוק איתן". חכם שחושב על היום שלמחרת במסדרונות המטכ"ל אולי היה מוותר על כך, אך אני התרגשתי עד דמעות. מילותיו הזכירו לי את גיבורי התנ"ך של עם ישראל שמהווים השראה לכל האומות, והיוו השראה ויסוד מוסרי איתן במאבקנו אז והיום על ארצנו. אני בטוח שהרבה מהחיילים שאבו ממנו השראה ותעצומות. אני כואב על כך שיש מי שמנסה לעצור את הכיוון הערכי מוסרי שהוא, וקצינים בעלי אמונה בריבונו של עולם, מביעים.
הכותב הוא מנכ"ל מעלה - המרכז לציונות דתית, אב לקצין בצה"ל וחבר מרכז הבית היהודי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
