לפני כשבוע הגיע לידי ארכיון מכון ז'בוטינסקי יומנו של לב קוגן, חברו לכיתה של זאב ז'בוטינסקי בגימנסיה של אודסה. ביומן סיפר על ז'בוטינסקי הצעיר, שהוציא יחד עם חבר אחר עלון של תלמידים שהוביל לסילוקו מהגימנסיה, עקב כעסו של המנהל.
דרך היומן ניתן לקבל הצצה נדירה אל עולמו של ז'בוטינסקי, אחד ממנהיגי הציונות, בימיו כתלמיד צעיר. ביומן הייחודי של קוגן נכתב כי "באותה שכבה התגלה עוד איש ספרות מלידה - ולדימיר ז'בוטינסקי, לימים עיתונאי ידוע בעיתון "אודסקיה נובוסטי", שבו פרסם את מאמריו בשם העט "אלטלנה". לאחר מספר שנים נעשה ציוני נלהב. רבים לא אהבו אותו, הוא היה מביך אותם עם עובדות ושאלות פיקחיות".
כותב היומן תיאר כי "לא זכור לי שמו של כתב העת בגימנסיה, אבל זכור לי שהוא יצא בעותק אחד. תוכנו שהיה ידוע לכולם: ביקורת על הנהלת הגימנסיה, תיאורים הומוריסטיים מחיי היומיום של התלמידים והוא הועבר מפה לאוזן.
"כתב העת ביטא את הדעות הביקורתיות של רוב התלמידים כלפי הגימנסיה והוא הגיע לידיו של המנהל יונגמייסטר שזעם. בהפסקה הגדולה, כשהתלמידים הסתובבו במסדרונות הגימנסיה, התקרב המנהל לעברם של שני העורכים, צרח, נפנף בכתב העת מול פניהם ואיים בכל העונשים האפשריים. העבריינים שתקו. קורנייצ'וקוב עם פנים סובלות של בן אדם אומלל שלא מבינים אותו; ז'בוטינסקי עם מבט קודר וכעוס".
המנהל יונגמייסטר שאל אותם בזעם: "מתכוונים להמשיך?" וז'בוטינסקי מלמל בתגובה "כן". יונגמייסטר זעם וצרח "אני עוד אראה לכם!". קוגן המשיך להציג את סדר ההתרחשות: "עברו שבועיים ויצא לאור גיליון חדש. הפעם זכינו בשניים או שלושה עותקים, ושוב חזר אותו תרחיש: בהפסקה הגדולה שני העורכים ניגשו למנהל, וז'בוטינסקי העניק לו עותק אחד באומרו: 'אנחנו לא רוצים שתחשוב שפעלנו בסתר, לכן החלטנו להגיש לך את הגיליון החדש'. 'מסמר' הגיליון היה פיליטון חריף בשם 'אנדריושקה' (שם חיבה של המנהל), שפגע בו ישירות".
זהו היה הקש ששבר את גב הגמל: "המנהל לקח את הגיליון בלי להגיד מילה, יותר הוא לא נזף בהם. הוא זימן את המועצה הפדגוגית ושני העורכים נזרקו מהגימנסיה. קורנייצ'וקוב הצליח לעבור לגימנסיה אחרת, וז'בוטינסקי עבר בחינות בגרות אקסטרניות ועזב לאיטליה".
אמירה שטרן, מנהלת הארכיון במכון ז'בוטינסקי, ציינה כי "זוהי עדות ייחודית ונדירה ממקור ראשון של מי שהיה נוכח בסביבתו של ז'בוטינסקי בתקופת לימודיו בגימנסיה. העדות משקפת את האווירה הכללית בקרב בני גילו וההוויה היומיומית של הלימודים, בדגש על הסיפור יוצא הדופן של "זריקתם" של ז'בוטינסקי וחברו מהגימנסיה על רקע הוצאת עיתון חתרני".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
