צילום: //

מהם התנאים לפשיטת רגל וקבלת הפטר?

כבר שבע שנים שמ', תושב העיר תל אביב, מנהל הליך של פשיטת רגל העומד כנגדו על סכום של למעלה משלושה מיליון וחצי שקלים. החייב בן 61, גרוש, מתגורר בגפו בדירה שכורה ואיננו בעל נכסים כלל

הוא עובד בליווי קשישים, עבודה המניבה לו שכר חודשי מינימלי וממנה הוא מקפיד להפריש מידי חודש 300 ₪, לקופת פשיטת הרגל שלו, עד שזו תצבור סכום יעד קבוע ומוסכם העומד על 11,400 ₪.

וכאשר יגיע מ’ לבסוף אל היעד, עקב בצעד אגודל, יבוטלו לאלתר יתר החיובים שלו.

כיצד יכול לקרות הדבר? מי מאשר את מחיקת יתרת החובות? ומדוע מ’ איננו נדרש לשלם את מלוא הסכום שחייב?

הסבר מקדים על ההליך

פשיטת רגל הוא מצב שבו אדם פרטי (תושב ישראל מעל גיל 18 החייב סכום של למעלה מ-17,307) יורד מנכסיו לטובת תשלום חובות שצבר. מכיוון שפשיטת הרגל היא תוצאה של מצב שבו כבר לא קיימים נכסים בכל מקרה, מדובר בהגנה משפטית ועיכוב הליכים, שיסייעו לחייב להגיע להסדר תשלומים אפשרי ולפתוח דף חדש.

מומלץ תמיד כי הגשת הבקשה לפשיטת רגל תתבצע בליווי עורך דין פשיטת רגל מקצועי מנוסה המכיר לעומק את ההליך כולו.

תהליך הגשת הבקשה לפשיטת רגל - צעד אחרי צעד

ראשית - יש למלא טופס למתן צו כינוס והכרזה על החייב כפושט רגל. הטופס כולל מילוי פרטים רלוונטיים על חובות ונכסים קיימים וכתב ויתור סודיות. חשוב מאוד להימנע מהעלמת מידע או מסירת מידע שקרי שכן אם יתגלו זיופים, עשוי החייב למצוא את עצמו כנתבע על עבירה פלילית בנוסף.

בצמוד להכנת הטופס, נדרש החייב להכין תצהיר ובו פירוט הידרדרותו הכלכלית. לטפסים אלו יש לצרף צילום תעודת זהות ולהכינם בארבעה עותקים, הכוללים חתימת עורך דין.

עם טפסים אלו, יש לגשת למשרד הכונס הרשמי באזור מגורי החייב או באזור בו נוהל העסק. כאן יש לקבל שובר תשלום לפתיחת תיק (ע”ס 2,500 ₪ בקירוב, תלוי בשינויים תקופתיים) אותו ניתן לשלם במקום ובאמצעות צ’ק מעורך דין.

לאחר מכן, תיפגשו עם הכונס הרשמי, בנוכחותכם ובנוכחות עורך דינכם. הראשון יקבל אליו את הנתונים והטפסים שמסרתם ויוכל לקבוע תשלום חודשי קבוע ואופציונלי. אמנם חוקית יש להתנהל במידתיות מסוימת (חוק הגנת השכר) - מהי ההשתכרות החודשית של החייב לעומת האפשרות שלו לעמוד בתשלום חודשי מסוים, אך אין חובה להעניק לכם תשלום נמוך.

במקרה של מ’, הסכום נקבע מתוך התחשבות במצב השתכרותו הנמוך מול חובותיו הגדולים. על פי זכותו של כל חייב, הוא פרש בפני הכונס הראשי את טיעוניו בנוגע ליכולות התשלום האישיות שלו. הכונס יתעד את דברי החייב, נוסף על עיון ותיוק הטפסים שהביא עמו ויבקש להשלים מסמכים רלוונטיים להחלת הליך של פשיטת רגל. לאחר מכן, יכול החייב לפתוח תיק פשיטת רגל בבית משפט.

אנחת רווחה: כך תאושר לבסוף הקפאת ההליכים

מזכירות ביהמ”ש תקבל לידיה את ההעתקים מהטפסים שהוכנו מראש וגם כאן יידרש תשלום פתיחת תיק (בעלות משתנה העומדת בממוצע על 125 ₪). בית המשפט הוא זה שיקבע האם יש לקבוע כבר עכשיו תאריך לדיון (עד ההמתנה לדיון תאושר הבקשה לעיכוב הליכים ובכפוף לתשלום החודשי שכבר נקבע) או האם לקבל קודם כל מידי הכונס תגובה שלפיה יחליט השופט האם לתת צו כינוס.

חשוב לציין כי קיימת נוקשות רבה בכל הנוגע להקפאת הליכים. המערכת מעוניינת לראות שהאדם החייב בפשיטת רגל אכן מביע רצון לסיים את חובו ולעמוד בתשלומים, בדיוק כפי שמ’ השתדל לבצע, על מנת להשלים את כל חובותיו.

כיצד מתנהלות בקשות הנושים והאם ניתן להגיע מולם להסדר?

נושה הוא הגוף או האדם שיש להחזיר לו את החוב. למשל הלוואה בנקאית שלא שולמה בחזרה והובילה להסדר, גרמה לבנק להיות הנושה של אותו החייב. לנושה יש אפשרות להוציא צו כינוס משפטי לאותו החייב, להכריז עליו באופן עצמאי כפושט רגל ואף לנקוט בהליכים פליליים נגדו. הנושה הוא זה שמשלם את אגרות פתיחת התיק ומעדכן את החייב בנוגע להחלת ההליך.

במקרה של מ’, הנושים החליטו שאין שום תועלת בהגשת בקשת נושה, מכיוון שבכל מקרה אין לו דרך לכסות את הסכום במלואו וגם לא תהיה לו, לאורך השנים שחלפו ועוד יחלפו.

לאחר שמתקבל צו הכינוס, מתקיימת אסיפה ראשונה של הנושים בה יהיה נוכח החייב (המגיע עם עורך דינו) ובמקרים אחדים גם הכונס הרשמי. האסיפה מחייבת מניין של שלושה נושים, או רק שניים, אם לחייב קיימים שני נושים בלבד. פעמים רבות מחליטים הנושים על נציג נבחר כמייצג מטעמם ובכך הם מנועים מלגשת לאסיפה.

זהו מעמד בלתי נעים לפושט הרגל. חדר קטן ובו כלל האנשים להם הוא חייב כספים, תחקיר ומסקנות המתבצעים מול החייב במעמד זה יקבעו את עתידו ואת ההכרזה עליו כפושט רגל באופן רשמי.

תחילת כיסוי החובות

אם החייב אוחז בנכס משועבד מטעם הנושה (למשל - רכש רכב וקיבל הלוואה לשם כך, הרי שהרכב משועבד ללווה הסכום עד לגמר התשלומים), הוא בעל זכות ראשונים לקבלת כספו מהחייב. אך מה קורה כאשר עומדים לחייב מספר נושים שונים? לפי סדר עדיפויות הקבוע בחוק, הנושים יקבלו את כספם על סמך הסדר הבא:

  1. שכר עבודתו של פושט הרגל לפני שהגיש בקשה לפשיטת רגל.
  2. ניכויים במס הכנסה.
  3. תשלומי חובות מהשנה האחרונה: מיסים, שכר דירה, מזונות.

יש לנסות ולהגיע להסדר חובות מול הנושים בנפח של 30% לפחות מכלל היקף החובות. מדובר בהצעת פשרה הכוללת מילוי דו”ח התחייבויות והגשתו לבית המשפט. אם יגיע החייב להסדר שכזה לפני אסיפת הנושים, הוא יוכל להימנע מההליך הממושך והחקירות ובעיקר, לקבל מרחב נשימה נוסף.  אם לא יצליח החייב להגיע להסדר חרף ניסיונותיו, תיבדק אפשרות זו במסגרת הדיון בבית משפט. בשלב זה לרוב מבינים הנושים כי לא יזכו לקבל את כספם בקרוב, או שיאלצו להסתפק בסכום מועט בלבד.

סוף ההליך וקבלת ההפטר

זוהי משאלת הלב של כל חייב המצוי בפשיטת רגל, בו פטור חוקית אותו אדם מכלל חובותיו ויכול לפתוח דף חדש בחייו. מ’ למשל, קיבל הפטר חלוט – בו נמחקים כליל כל חובותיו וזאת לאחר שצבר את הסכום הנדרש מבחינה משפטית לקופת פשיטת הרגל. אך קיימים שני סוגי הפטרים נוספים:

הפטר מותנה - חייב שהצליח להגיע להסדר עם הנושים שלו במסגרתו הוא משלם כמוסכם ובסיום התשלומים יקבל את ההפטר החלוט.

הפטר חלקי - סוג ההפטר הפחות נפוץ, הכולל סיוג מסוים של חלק מהחובות. עבור חלקם יינתן הפטר ועבור חלקם לא יינתן הפטר.

חשוב לזכור כי קבלת ההפטר לאחר הליך פשיטת הרגל איננה מסיימת את שלב גביית החובות. הרשויות לא מתעדכנות אוטומטית וכך למעשה התיק איננו נסגר. הבירוקרטיה המסועפת גוררת לפעמים כתוצאה מכך הטלת התרעות ועיקולים נוספים, עיכוב יציאה מהארץ ועוד. על כן תידרש קרוב לשנה נוספת שבמסגרתה יחול תהליך נוסף של עדכון כלל הרשויות ורצוי לבצע זאת אך ורק מול עורך הדין ובהתייעצות עמו.

רוצים לקבל מידע נוסף?  היכנסו לאתר של עורך דין אורדן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו