השבוע הוזמנתי להנחות פאנל בנושא "תכנית הניצחון הישראלי". מאחר שלא שמעתי עליה קודם, ביקשתי לעיין בה. ובכן, אין תכנית כזו. אין לישראל תכנית ניצחון.
לישראל יש כוונות לניהול הסכסוך, למניעת התעצמות החמאס, לריסון מנגנוני הטרור הפלסטיני ולבלימת תכנית הגרעין האיראנית, אבל אין תכנית שמבקשת לנצח. זה ביטוי שנרקב בארכיון ויצא מהאופנה, איזכוריו פועמים רק בצה"ל.
כשפישפשתי במסמך "אסטרטגיית צה"ל" (חפשו בגוגל, מעמיק ומרתק) מצאתי את המושג ניצחון תחת "עקרונות שלא נס לֵחם", יענו לא התיישנו או נעלמו. אבל לתחושתי, בעשורים האחרונים נס לחו לגמרי בתפישה המדינית, יעדיו על כך הנסיגות מלבנון ומעזה.
ב-45 שנותיה הראשונות ישראל "לא ראתה בעיניים", הסכנה הקיומית לא הותירה לנו ברירה, כל אויב שעלה להתקפה נכתש עד דק. מושגים כמו הכלה, תגובה מידתית והפסקות הומניטריות לא היו על הפרק. היינו חייבים לנצח, נקודה.
שלום עושים עם אויבים מובסים
"שלום עושים עם אויבים", קבע רבין, אבל האמת היא שחסרה שם מילת מפתח - כי שלום עושים רק עם אויבים מובסים. כלומר אויבים שבלית ברירה זנחו את חרבם. הרי מי שלא מכיר בישראל וברעיון הציוני, מי שכמה להשמיד את מדינת העם היהודי, יכול לבחור בשלום בהינתן תנאי אחד - אין לו אלטרנטיבה.
בדיוק בשל כך ישראל הצליחה להביא את אויביה להשלים עימה, תרתי משמע. הסכמי השלום עם מצרים וירדן לא היו מחווה של רצון טוב או פרץ אהבה מצידם, הם תוצאה של ניצחון ישראלי, של אויב מובס. הלוגיקה הזו נכונה לכל קשת האויבים של ישראל, אבל היא נכונה יותר מכל לאיראן. אם איראן השיעית לא תחוש רדופה, מדממת, כנועה ומובסת - היא לעולם לא תזנח את חרבה.
הקשבתי לנאום הגרעין האיראני של נתניהו קשב רב. קשה לעיתונאי להחמיא לראש הממשלה מבלי להיחשב לחנפן, אבל האמת היא שהרגשתי שהאיש הזה נלחם על חיינו כפי שמעטי מעטים ידעו לעשות לפניו. ובכל זאת, אם הניסיון הזה יעלה בתוהו וההסכם עם איראן יחודש, הוא יידרש לעבור מזירת הדיפלומטיה שכה מחמיאה לו, לזירת הקרב.
קטונתי מלהשיא עצות לאיש שהפך את מניעת הגרעין האיראני למפעל חייו, אך כולי תקווה שאם המעצמות יזנחו אותנו, הוא לא יירא. הדרך היחידה למנוע מאיראן להשמיד את ישראל בלחיצת כפתור היא "לא לראות בעיניים", בדיוק כמו לפני 70 שנה. כשנכונה לישראל סכנה קיומית, לא מספיק לעצור, לבלום, לנהל, לרסן או למנוע. חייבים לנצח, נקודה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו