המודעות לחולי צליאק, שמהווים 1% מהאוכלוסייה, הפכה את המוצרים ללא גלוטן למוכרים ומצויים ברוב מדינות המערב. אולם מסתבר כי ישנו מגזר נוסף שלכאורה סובל מההשלכות של גלוטן על מערכת העיכול שלו.
בעבר מחקרים הראו כי ציבור גדול הסובל משלל בעיות במעיים, מעיד שהוצאת הגלוטן מהתפריט שלהם מורידה את תחושות הנפיחות והקושי. בהקשר לכך, מחקר מ-2011 מצא לכאורה שיש קשר בין גלוטן לבעיות מעיים. מאז דיאטה ללא גלוטן הפכה למומלצת על ידי מטפלים רבים והתוצאות מלמדות על הקלה משמעותית בקרב ציבור גדול, הסובל מסימפטומים שונים בקיבה.
פרופסור פיטר גיבסון, מאוניברסיטת מונאש במלבורן בו נערך בשעתו המחקר הראשוני ב-2011, סבור שהבעיה הגורמת לתופעות כמו מעי רגיז, נפיחויות וגזים אינה קשורה לגלוטן אלא לחומרים אחרים המצויים בקמח בשם 'FODMAPs' (שורה של חומרים אוליגוסכרידים, דיככרידים, מונוסכרידים ופוליולים).
החוקר הראה במחקר מקיף כי הורדה של החומרים האלו, קרי דיאטה דלה בלקטוז, דלה בפרוקטוז, דלה בפרוקטנז, דלה בגלקטנז ודלה בסוכרים אלכוהולים, עוזרת ומשפיעה טוב יותר מהוצאת הגלוטן מהקמח.
הסיבה לנזק שבחומרים אלו נובעת מכך שרכיבי מזון אלה אינם נספגים טוב והם יכולים לעבור התססה על ידי חידקים במערכת העיכול, דבר שמוביל לגזים, התנפחות והפרעה בתנועתיות של מערכת העיכול.
במהלך המחקר הסתבר כי חומרים אלו מצויים באופן רב לצד הלקטוז ובניסוי שערכה האוניברסיטה על אותם נסיינים מ-2011 שקיימו דיאטה ללא לקטוז, ציינו בכ-90% שהדיאטה האחרונה היתה טובה להם.
יש לציין כי הנסיינים לא ידעו שהפעם באוכל יש גלוטן ואין את החומרים האחרים מה שנותן תוקף חזק יותר לממצאים. במילים אחרות, אצל רבים מהאוכלוסייה שטוענים שדיאטה ללא גלוטן טובה להם, הסיבה היא ההורדה של ה'FODMAPs', שקשורים בדרך כלל לגלוטן ויורדים איתו.
כמובן שאין הכוונה לחולי צליאק אמיתיים שהם אכן רגישים לגלוטן. אולם לגבי אנשים רבים אחרים, קובעים כעת החוקרים כי השיפור בהרגשה אינו נובע מהורדת הגלוטן מהתפריט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
